בפברואר 2021 התקיים אירוע מחאה נגד תוכנית בנייה, מול משרדי הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה בירושלים. במהלך האירוע הוצבו על המדרכה במקום שולחן הסברה מתקפל, בריכת גומי מתנפחת קטנה כחלק ממיצב מחאה זעיר, ולפרקים הונחו גם תופים שבהם השתמשו המפגינות המפגינים. אף אחד מהחפצים לא יצר סכנה לציבור ולא חסם את המעבר במקטע המדרכה הרחב שעליו התקיימה ההפגנה.
הפקחים במקום זיהו את אחת הפעילות כאחראית על האירוע, ונתנו לה קנס בטענה שהמפגינים לא קיבלו היתר מראש מהעירייה להניח חפצים על המדרכה במהלך ההפגנה. המפגינה ביקשה להישפט, והאגודה לזכויות האזרח ייצגה אותה בהליך בבית המשפט לעניינים מקומיים – ירושלים. ביקשנו לזכות את המפגינה, וטענו שהעירייה פעלה בחוסר סמכות, בחוסר סבירות ובחוסר מידתיות. עיקר טענותינו:
• לרשות מקומית אין סמכות בחוק להגביל את חירות ההפגנה ולהתנותה בקבלת היתרים מראש.
• לרשות מקומית אין סמכות להטיל קנסות על מפגינים מכוח חוקי עזר עירוניים שעוסקים בניקיון או בתליית שלטים.
• חוסר סבירות ומידתיות – פקחי העירייה הגבילו את חופש המחאה של המפגינות והמפגינים בנסיבות שאינן מתקרבות אפילו לסכן את שלום הציבור, כפי שנדרש על פי הפסיקה. הקנס לא ניתן כדי לשמור על הסדר הציבורי אלא כדי לייצר הכבדה כלכלית.
• נושא ההפגנה – התנגדות לתוכנית בנייה – קשור ישירות לעבודת העירייה, דבר שמעלה חשש לניגוד עניינים ולאכיפה בררנית.
ב-11.7.2022 הרשיע בית המשפט לעניינים מקומיים את המפגינה, וקבע כי לעירייה יש סמכות לדרוש קבלת היתר להנחת עזרי הפגנה על המדרכה, וכן לקנוס מפגינים מכוח חוק העזר העירוני. בית המשפט הטיל על המפגינה קנס מופחת בסך 300 שקלים במקום הקנס המקורי על סך 475 ש''ח.
ב-6.9.2022 הגשנו ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים. טענו כי עזרי הפגנה, ובהם מיצגים ואמצעים קוליים המשמשים להעברת מסר במהלך הפגנה, הם אמצעים לביטוי ולמחאה, וכי הגבלת הזכות להשתמש בהם מהווה ניסיון של הרשות המקומית לדכא את חופש המחאה והביטוי. עוד טענו כי הדרישה לפנות לעירייה לפני עריכת הפגנה בבקשה בכתב למתן היתר עבור כל חפץ שיונח על המדרכה לא מתיישבת עם אופיין של הפגנות, בשונה מפעילות מסחרית המתקיימת במרחב הציבורי. מטבען של הפגנות שהן מתקיימות באופן ספונטני וללא תכנון רב מראשן, ומארגני האירוע אינם יכולים לצפות מה כל אדם יביא איתו ומה יניח על המדרכה.
חע''מ 61660-06-21 מדינת ישראל נ' כ.ו.; עפמ''ק 10215-09-22 כ.ו. נגד מדינת ישראל
עו"ד רעות שאער
חע''מ 61660-06-21
השלמת טיעון, מאי 2022
פסק הדין, 11.7.2022
עפמ''ק 10215-09-22
הערעור, 6.9.2022