עדיפות למשרתים שירות צבאי או לאומי
הצעת חוק זכויות התורמים למדינה, התשפ"ג-2023
ועדת השרים לחקיקה | יום ראשון 4.6.2023
ההצעה מבקשת לתת קדימות ועדיפות בקבלה לעבודה, בהשתתפות במכרזים למקרקעין, בקבלה למעונות במוסדות לימוד, באספקת שירותים ובכניסה למקומות ציבוריים, למי ששירתו שירות צבאי / לאומי / לאומי-אזרחי ולא עברו 7 שנים מיום שחרורם; לחיילי מילואים ששירתו בשנה החולפת לפחות 14 ימים; ולמי שנדחתה בקשתם לשרת שירות לאומי או לאומי-אזרחי וטרם חלפו 7 שנים ממועד הדחייה.
עמדת האגודה לזכויות האזרח: מטרתה של הצעה החוק אינה לתמוך כלכלית במשרתים בזמן שירותם הצבאי או הלאומי או לפצות אותם על תקופת השירות שבה לא עבדו, שכן נכנסים בקבוצת "התורמים למדינה" שייהנו מהקדימות נכנסים גם חיילי מילואים ללא קשר ליכולתם הכלכלית, ואף מי שנדחתה בקשתו לשרת שירות לאומי. מטרתה של ההצעה, כפי שניתן ללמוד גם מדברי ההסבר, היא לפגוע באוכלוסיות הלא משרתות, שמוצגות בדברי ההסבר כקבוצות לא נאמנות למדינה, שמותר ואף נדרש להפלות נגדן.
הצעת החוק מצטרפת לגל יוזמות החקיקה המאפיין את התקופה והמבקש להפוך את ההפליה והגזענות לערכי יסוד במדינה, אשר יחליפו את עקרון השוויון – שעליו מושתת כל משטר שמוגדר כדמוקרטי. הצעת החוק אף מרחיקה לכת ומבקשת כי ההפליה תהפוך לערך מנחה לא רק עבור רשויות השלטון אלא גם עבור מעסיקים, מוסדות להשכלה גבוהה, בתי עסק ומקומות ציבוריים. הנפגעים הישירים של הצעת החוק יהיו האזרחים הערבים, החרדים ואנשים עם מוגבלויות. להרחבה
פיצוי עובדים בשעת חירום
כותרת הדיון באתר הכנסת: בחינת הערכות הממשלה למתן פיצוי בעקבות מבצע "מגן וחץ"
ועדת הכספים | יום שני 5.6.2023 בשעה 10:30
עמדת האגודה לזכויות האזרח (יחד עם איתך-מעכי וקו לעובד): ההסדרים הקיימים זה שנים לפיצוי עובדים בעקבות הכרזה על שעת חירום הם בעייתיים, אינם מכסים את כל המצבים שבהם נדרש פיצוי ואינם מפצים את העובדים בזמן אמת. הסדרים אלה מזניחים בעיקר את העובדים המוחלשים ביותר, אשר זכויותיהם אינן מוגנות גם בשגרה ונפגעות ביתר שאת בשעת חירום, וכן הורים לילדים קטנים, ובמיוחד אימהות, אשר אפשרות עבודתן נפגעת בשל מצב החירום אך אינן נופלות בקריטריונים לפיצוי.
ההערות שהעבירו הארגונים לוועדה כוללים פירוט של הבעיות העיקריות שעלו בהסדרים שאושרו עקב מבצעים קודמים, ושורה של המלצות לתיקון המצב. כמו כן מבקשים הארגונים לקדם תיקון חקיקה קבוע לעניין הפיצוי של עובדים בשעת חירום, שיעגן בחקיקה את כל הצרכים, כמו גם מנגנוני פיקוח ואכיפה אחר מעסיקים הדורשים עבודת עובדים בניגוד להנחיות פיקוד העורף. להרחבה
העדפת משרתי שירות צבאי או אזרחי בקבלה לעבודה בשירות המדינה
הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – העדפה מתקנת למשרתים), התשפ"ג-2022
ועדת השרים לענייני חקיקה | יום רביעי 7.6.2023
הצעת החוק מבקשות לתת עדיפות למשרתי שירות צבאי או לאומי בקבלה לעבודה בשירות המדינה, בקרב הקבוצות שזכאיות לייצוג הולם על פי החוק, ובהן ערבים, אנשים עם מוגבלויות וחרדים.
עמדת האגודה לזכויות האזרח: הייצוג ההולם של קבוצות מיעוט הוא זכות מהותית ובסיסית במדינה דמוקרטית. הדרישה לייצוג הולם של קבוצות מיעוט, לרבות אזרחי המדינה הערבים, נובעת מעקרון השוויון, שמטיל על המדינה חובה אקטיבית לצמצם פערים ולהסיר חסמים להשתלבות שוויונית בשירות המדינה.
רוב אזרחי המדינה הערבים לא משרתים בצבא או בשירות לאומי, והם לא נקראים או מוזמנים על ידי המדינה לשרת. הצעת החוק מבקשת להפלות אזרחים אלה בכניסה לשירות המדינה, ומתעדפת את מי ששירותו בצבא או עשו שירות לאומי, וזאת ללא כל קשר למידת הרלוונטיות של השירות הצבאי למשרות אלו או אחרות בשירות המדינה.
חובת הייצוג ההולם נועדה לחזק ולקדם אוכלוסיות מוחלשות ומופלות, והיא אינה בשום אופן מנגנון למתן זכויות יתר נוספות לאזרחים המשרתים בצבא או בשירות לאומי מתוך בחירה, לרבות לערבים שבהם. הצעת החוק מנציחה את ההפליה וההדרה של האזרחים הערבים, ופוגעת פגיעה קשה במיוחד בנשים ערביות, שייצוגן בשירות הציבורי, הן בהשוואה לייצוגן של גברים ערבים והן בהשוואה לייצוגן של נשים בכלל, היה ונותר שולי ביותר. להרחבה
הרחבת ועדות הקבלה ליישובים שבהם מעל 400 משפחות
הצעת חוק לתיקון פקודת האגודות השיתופיות (מס' 12) (הרחבת תחולה לעניין ועדות קבלה ביישובים קהילתיים), התשפ"ב–2022 (פ/2190/24) (פ/2386/24)
הוועדה למיזמים ציבוריים | יום רביעי 14.6.2023 בשעה 9:00
עמדת האגודה לזכויות האזרח: האגודה מתנגדת להצעת החוק. עצם הבעיה בוועדות הקבלה הוא הליך הקבלה עצמו, אשר אין לו הצדקה ביישובים שאופיים הדומיננטי הוא פרברי והם לא מהווים צורת התיישבות מיוחדת. במדינה דמוקרטית קיימת לכל אזרח זכות לגור בכל מקום שירצה, כחלק מכבוד האדם, והכפפת זכות זו להליך מיון פולשני וחטטני מחייבת הצדקה כבדת משקל. זאת בנוסף לעובדה שהליך המיון המבוסס על עילות רחבות ועמומות כמו התאמה לחיים בקהילה או התאמה למרקם חברתי תרבותי של יישוב, שמהוות פתח לשרירות ולהפליה אסורה, מודעת או לא מודעת, ולעיתים סמויה. להרחבה
פיקוח על מורים ובתי ספר
הצעת חוק פיקוח על בתי ספר (תיקון - איסור העסקת מורשעי ותומכי טרור ופיקוח על תכני הלימוד למניעת הסתה), התשפ"ג-2023
ועדת החינוך, התרבות והספורט | יום שלישי 20.6.2023 בשעה 12:30
הצעת החוק מתיימרת להגביר את הפיקוח על עובד הוראה אשר נחשד, נאשם או הורשע בעבירת טרור. עוד היא מבקשת למנוע מתן רישיונות הפעלה למוסדות חינוך אשר תכנית הלימוד בהם אינה תואמת "את קווי היסוד של תכנית הלימודים הישראלית, כפי שיקבעו בחוזר המנהל הכללי".
עמדת האגודה לזכויות האזרח: זוהי הצעת חוק מזיקה ומיותרת לחלוטין, אשר אינה תורמת במאום לפיקוח על תכניות ההוראה ועל צוותי החינוך. הדין הקיים מעניק למשרד החינוך כלים ראויים ומספקים להתמודדות עם תכניות לימוד ועם אנשי הוראה שהשפעתם על תלמידים שלילית ומזיקה, תוך הפעלת שיקול דעת פרטני בכל מקרה ומקרה. כל שמבקשת הצעת חוק זו לעשות הוא למשטר את מערכת החינוך הערבית והפלסטינית ולשלוט בה, לחייב מעקב אחר נשות ואנשי ההוראה, ולטעת יחס חשדני, גזעני, מפלג ומסכסך כלפי כלל החברה הפלסטינית בישראל. להרחבה