top of page

ביטול עילת הסבירות

האגודה לזכויות האזרח ו-37 ארגוני זכויות אדם הגישו עתירה משותפת לבג"ץ נגד התיקון לחוק יסוד: השפיטה, המבטל את עילת הסבירות ושולל באופן גורף את הביקורת השיפוטית על סבירות החלטות הממשלה, ראש הממשלה והשרים. העתירה מתמקדת בנזק שייגרם מהתיקון להיקף ההגנה על זכויות האדם. הארגונים טענו כי הפגיעה הקשה הצפויה בהיקף ההגנה על זכויות אדם, יחד עם הפגיעה בשלטון החוק, הפרדת הרשויות וטוהר המידות, מצדיקה את ביטול החוק.


הארגונים הצביעו על הפגיעה שתיגרם לקהילות ולקבוצות שונות בעקבות התיקון לחוק: אנשים שחיים בעוני, החברה הערבית, להט"ב, הבדווים בנגב, נשים, יוצאי אתיופיה, מזרחים, פלסטינים בשטחים הכבושים ובירושלים המזרחית, מהגרי עבודה ומבקשי מקלט, ועוד.


בעתירה נטען כי לא ניתן לנתק בין הזכויות החוקתיות לבין מימושן בפועל, שכרוך בהחלטות מנהליות שונות. כך למשל ההגנה על הזכות לקיום בכבוד של מי שמנותקים מחשמל, עוברת דרך החלטות פרוצדורליות בעניין הליך הניתוק, והאופן שבו אדם יכול לקבל הכרה כמוגן מניתוק. לפיכך הביקורת השיפוטית על סבירות ההחלטות של שרים היא חיונית כדי להבטיח שהזכות החוקתית תתממש.


עוד נטען בעתירה כי ההגנה על זכויות שלא מקבלות הגנה בחוקי היסוד נשענת בעיקר על היכולת של בתי המשפט לבחון את סבירותן של החלטות הממשלה והשרים. למשל, הזכות לדיור לא זכתה לעיגון מפורש בחוקי היסוד ואף לא להכרה ראויה בפסיקה. לכן הביקורת על פגיעה בזכות לדיור (למשל בהקשר של לסיוע בדיור או זכאות לדיור ציבורי) נעשית בעיקרה בתקיפת סבירות שיקול הדעת של שר הבינוי והשיכון.


הארגונים טענו שהתיקון יאפשר פגיעה של השלטון בעצמאות השופטים ובאי תלותם, ובכך יפגע ביכולתה של מערכת המשפט למלא את תפקידה המרכזי – הגנה על זכויות אדם. עוד תואר בעתירה כיצד הליך החקיקה המהיר, השטחי והדורסני הוביל ליצירת חוק רשלני ועמום, שמייצר חוסר ודאות קיצונית בשאלה שמחייבת בהירות כמו שאלת הסמכות של בית המשפט. הארגונים טענו עוד, כי התיקון חורג מהסמכות המכוננת (תיקון חוקתי לא חוקתי) וכן, שנעשה שימוש לרעה בסמכות המכוננת, רק כדי לחסן את התיקון מביקורת שיפוטית.


ב-9.8.2023 החליט בית המשפט לצרף את ארגוני זכויות האדם כידידי בית המשפט לשמונה העתירות שהוגשו קודם לכן, ונקבעו לדיון ליום 12.9.2023.


ב-1.1.2024 פורסם פסק הדין. בית המשפט העליון קבע בדעת רוב (12 מתוך 15 שופטים) כי נתונה לו הסמכות לקיים ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד ולהתערב במקרים חריגים וקיצוניים שבהם הכנסת חרגה מסמכותה המכוננת. בית המשפט העליון הוסיף וקבע בדעת רוב (8 מתוך 15 שופטים) כי יש להכריז על בטלותו של התיקון המבטל את עילת הסבירות, בשל הפגיעה החמורה וחסרת התקדים במאפיינים הגרעיניים של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית.



בג"ץ 6038/23 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' הכנסת

עו"ד: גיל גן-מור, טל חסין, הגר שחטר, עודד פלר


פסק הדין, 1.1.2024 | תקציר פסק הדין



קישורים:

Comments


bottom of page