top of page

מורה נבוכים: כל מה שרצית לדעת על הטענות בעניין ביטול עילת הסבירות

  • 8 בספט׳ 2023
  • זמן קריאה 2 דקות

עודכן: 8 בספט׳ 2023

ב-12.9.2023 צפוי בג"ץ לדון בעתירות שהוגשו נגד התיקון לחוק יסוד: השפיטה, המבטל את עילת הסבירות, ובהן גם עתירת האגודה לזכויות האזרח ו-37 ארגוני זכויות אדם נוספים. במסמך זה מוצגות בקיצור נמרץ עיקרי הטענות של העותרים (הטענות עלו לעיתים בחלק מהעתירות בלבד), ועמדות היועצת המשפטית לממשלה, הכנסת הממשלה.


הטענות בעתירות מתחלקות לשני סוגים: טענות פרוצדורליות, שנוגעות לאופן שבו התבצע הליך החקיקה, וטענות מהותיות, שנוגעות לתוכנו ולמשמעותו של התיקון, לסמכויות של הכנסת ושל בית המשפט העליון, ליחס בין הרשויות, לשלטון החוק, לזכויות האדם ועוד.


גרסת הדפסה (טבלה, pdf)



טענות פרוצדורליות (טענות לגבי פגמים בהליך החקיקה)


האם הצעת החוק הונחה מטעם ועדת חוקה או שהייתה הצעת חוק פרטית ש"התחפשה" להצעת חוק מטעם הוועדה?

הסבר

התיקון החוקתי לחוק יסוד השפיטה בעניין הסבירות התקבל כהצעת חוק מטעם ועדת חוקה של הכנסת. מדובר בפרוצדורה מיוחדת לקידום הצעת חוק בעניינים חוקתיים. אלא שההחלטה על הצעת החוק מטעם הוועדה התקבלה בניגוד לעמדת חברי האופוזיציה שישבו בוועדה.

לא ניתן לקדם הצעת חוק מטעם הוועדה בלי הסכמות רחבות בוועדה, ולכן מדובר למעשה בהצעת חוק פרטית של רוטמן שקודמה בשלוש קריאות במקום בארבע קריאות.

אין התייחסות.

אין כיום בתקנון הכנסת מגבלות על קידום הצעת חוק מטעם הוועדה באופן שבו היא קודמה על ידי יו"ר הוועדה.

אין התייחסות.

האם נפגעה זכות ההשתתפות בשל הליך החקיקה המהיר?

הסבר

כשמקדמים הצעת חוק יש לחברי כנסת זכות להשתתף בהליך החקיקה. זכות זו אינה רק פורמלית, אלא מהותית. הם צריכים להבין על מה הם מצביעים, ולקבל הזדמנות אפקטיבית להשתתף בהליך.

הליך החקיקה היה דורסני, וכתוצאה מההליך המהיר אף נוצרה חקיקה רשלנית. יש להקפיד אף יותר על עקרון ההשתתפות בעת חקיקת חוק יסוד.

יש להחמיר את הרף הנדרש לקיומו של "הליך חקיקה ראוי" כשמדובר בחוק יסוד, בהשוואה להתערבות בהליך החקיקה של חוק רגיל. לכן על בג"ץ לבחון ביתר קפדנות את הליך החקיקה לעומת חוק רגיל.

גם אם הליך החקיקה לא היה מיטבי, הוא לא שלל את זכות ההשתתפות של חברי הכנסת. אין עיגון חוקי לרף מחמיר יותר בבחינת הליך החקיקה של חוק יסוד לעומת חוק רגיל.

לא, ואף אין מקום להחיל את ההלכות שנקבעו לגבי זכות ההשתתפות בהליכי חקיקה רגילים על הליכים לתיקון חוק יסוד.

האם הפגמים בהליך מצדיקים את ביטול התיקון לחוק?

הסבר

האם עצם קיומם של הפגמים הפרוצדורליים, בלי שמתייחסים כלל לתוכן החוק, מספיקים כדי לפסול אותו.

הפגמים מצדיקים את ביטול החוק, ובמיוחד כשהם מצרפים לפגמים המהותיים (שמפורטים בהמשך).

ספק אם הטענות לפגמים בהליכי החקיקה ולפגיעה בעיקרון ההשתתפות לבדן מצדיקות את ביטול החוק אך יש לתת להן משקל בדיון.

לא, אף לא בקירוב.

לא, אף לא בקירוב.


טענות מהותיות


1. הסמכות לבטל חוק יסוד


האם יש מגבלות על הסמכות המכוננת של הכנסת (כלומר על סמכותה לחוקק חוקי יסוד)? ואם כן, מהן?

הסבר

בהיעדר חוקה שלמה, לכנסת יש שני כובעים: רשות מחוקקת, ורשות מכוננת. כרשות מכוננת יש לה סמכות לחוקק חוקי יסוד ותיקונים לחוקי יסוד, שהם פרקים עתידיים בחוקה המתהווה. המחלוקת היא האם ניתן לקבוע כל דבר שרוצים בחוק יסוד.

יש מגבלות על הסמכות המכוננת. כשהכנסת מחוקקת חוקי יסוד היא לא יכולה לסטות מהגרעינים המינימליים של המשטר הדמוקרטי: הפרדת רשויות, עצמאות הרשות השופטת, שלטון החוק, בחירות חופשיות, וליבה של זכויות אדם (כבוד האדם ושוויון).

הרשות המכוננת לא הוסמכה לשלול את מאפייניה הגרעיניים של מדינת ישראל כמדינה יהודית או כמדינה דמוקרטית. המאפיינים הגרעיניים הם הכרה בריבונות העם המתבטאת בבחירות חופשיות ושוות; הכרה בגרעין של זכויות אדם ובהן כבוד ושוויון, קיום הפרדת רשויות, שלטון החוק ורשות שופטת עצמאית.


האם בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ מוסמך לבטל חוק יסוד אם הכנסת חרגה מהמגבלות?

כל עוד אין חוקה – רק חריג צר ומצומצם הנוגע לפגיעה בליבת היותה של המדינה יהודית ודמוקרטית.

אין מגבלות.

האם בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ מוסמך לבטל חוק יסוד אם הכנסת חרגה מהמגבלות?

הסבר

בהיעדר חוקה, אין הוראת חוק ברורה בעניין. סעיף 15 לחוק יסוד: השפיטה מסמיך את בג"ץ להוציא צווים לרשויות המדינה בעניינים שבהם הוא רואה לנכון לתת סעד למען הצדק.

כן, מכוח סעיף 15 לחוק יסוד: השפיטה, וכן מכוח עקרונות היסוד של השיטה הדמוקרטית. ללא סמכות כזו, אין שום משמעות למגבלות שיש על הסמכות המכוננת.

כן, מכוח סעיף 15(ג) לחוק-יסוד: השפיטה, ומתוקף תפקידו המוסדי והגרעיני של בית המשפט לעמוד על-כך שהרשויות האחרות, ובכללן הרשות המכוננת, אינן חורגות מגדרי סמכותן.

לא. סעיף 15 לחוק יסוד: השפיטה לא יכול להוות מקור סמכות לפסול נורמה אחרת באותו חוק יסוד.

לא, את סמכותו לתת צווים לרשויות בסעיף 15 לחוק סוד: השפיטה יונק בית המשפט מהעם, והעם יכול לסייג סמכות זו.


2. האם התיקון שעבר הוא תיקון חוקתי לא חוקתי?


תיקון חוקתי לא חוקתי הוא תיקון לחוק יסוד ששולל את עקרונות הליבה של המשטר הדמוקרטי. זאת משום שהסמכות המקורית לכונן חוקה מוגבלת לכך שתשמר את הגרעינים המינימליים של המשטר הדמוקרטי.


מהו ההיקף הרצוי של ביקורת שיפוטית על תיקון חוקתי?

הסבר

השאלה אם לבית המשפט יש סמכות לבקר חוקי יסוד חדשים או תיקונים לחוקי יסוד (תיקון חוקתי) אם עולה טענה שהם חרגו מההגבלות על הסמכות המכוננת – שנויה במחלוקת. יש הטוענים שבכלל לא צריכה להיות ביקורת שיפוטית על תיקונים חוקתיים, ויש הטוענים שהביקורת דווקא צריכה להיות הדוקה, כי קל מאוד לתקן את חוקי היסוד ברוב קטן ובהליך פשוט.

כיום הליך החקיקה של חוק יסוד אינו שונה מזה של חוק רגיל, ואין סעיפי נוקשות שמקשים על תיקון חוקי היסוד מבחינת רוב ומבחינת פרוצדורה. כל עוד זה המצב, יש להעביר עליהם ביקורת שיפוטית הדוקה יחסית מפאת החשש שהרוב יעשה שימוש בסמכותו כדי לפגוע במשטר הדמוקרטי.

כל עוד לא הושלם המפעל החוקתי ולא נחקק חוק-יסוד: החקיקה, סמכותו של בית המשפט להפעיל ביקורת שיפוטית ולהכריז על בטלותו של חוק-יסוד צריכה להישמר למקרים חריגים שבחריגים, והמגבלות שיציב בית המשפט צריכות להיות צרות ביותר.


אין מקום לביקורת שיפוטית על תוכנו של חוק היסוד. אם טענה זו תידחה – אז רק במקרים קיצוניים ביותר.

אין מקום לביקורת שיפוטית כלשהי. אם הכנסת תטעה, העם יחליף אותה בבחירות. אם יהיו מקרי קצה, אז ממילא שום פסק דין לא יעזור.

האם יש לקחת בחשבון את החשש לכך שהתיקון שעבר הוא חלק מהפיכה משטרית נרחבת יותר ("שיטת הסלמי")?

הסבר

לרוב בית המשפט דן רק בעניין שלפניו, אבל נוצר מצב שבו התיקון בעניין הסבירות הוא חלק ממכלול רחב יותר של תיקונים חוקתיים העוסקים ביחסים בין הרשויות ובהחלשת מערכת המשפט (שינוי הוועדה לבחירת שופטים למשל). יש מחלוקת האם על בית המשפט לקחת זאת בחשבון בעת שהוא דן בעתירות נגד ביטול עילת הסבירות.

כן, אי אפשר להתעלם מכך שהתיקון הוא חלק מהפיכה משטרית, שכבר יצאה לדרך. החומרה של התיקון בעניין הסבירות נגזרת גם מהקונטקסט הרחב. כמו כן, הדוקטרינות המשפטיות צריכות להתמודד עם איום של שחיקת המשטר הדמוקרטי בפרוסות דקות.

כן. זהו מצב חריג שבו תיקון החקיקה, מעבר לפגיעה הטמונה בו כשלעצמו, מהווה באופן מוצהר נדבך משמעותי בתכנית רחבה יותר, שאינה תכנית תיאורטית אלא כבר יצאה אל הדרך. יש לבחון את התיקון קודם כל כשלעצמו ולדון בטענת התיקון החוקתי שאינו חוקתי, אולם התבוננות על התיקון כחלק ממהלך רחב יותר, ועל תרומתו בפועל של התיקון לשאר רכיבי המהלך הרחב, מוסיפה קשיים חוקתיים משמעותיים שאי אפשר להתעלם מהם.

לא, לא ניתן לקחת את זה בחשבון בשיח המשפטי, רק בשיח הציבורי.

אין התייחסות.

האם התיקון פוגע בעקרון הפרדת הרשויות?

הסבר

עקרון הפרדת הרשויות הוא עקרון יסודי במשטר דמוקרטי. משמעותו היא שלכל רשות (מחוקקת, מבצעת ושופטת) תפקיד נפרד, והן מפקחות ומאזנות זו את זו.

כן. הוא מסיר כלי פיקוח חשוב של הרשות השופטת על הרשות המבצעת, ומעניק לרשות המבצעת כוח לשלוט ללא כל בקרה בנושאים מסוימים. כמו כן, התיקון פותח פתח להחלטות בלתי סבירות מצד שרים בעניין מערכת המשפט (למשל, שר המשפטים ממנה דיינים לבתי הדין להגירה).

כן. הפועל היוצא הוא, בין היתר, שיהיו מקרים שבהם ידו של בית המשפט תקצר מלהושיע, גם במצבים שבהם הרשויות יפרו את חובתן לפעול בסבירות בנושאים כבדי משקל. שיקול דעתן של הרשויות יהיה למעשה שיקול דעת מוחלט.

לא, צמצום הביקורת השיפוטית על נבחרי הציבור הוא גם אסכולה אפשרית בהתאם לעקרון הפרדת הרשויות.

לא. המחלוקת לגבי עילת הסבירות היא מחלוקת לגיטימית, ובסמכותה של הכנסת להגביל את הרשות השופטת.

האם התיקון פוגע בזכויות האדם?

הסבר

זכויות האדם הן רכיב מרכזי במשטר דמוקרטי. המחלוקת היא האם ביטול עילת הסבירות פוגע בזכויות אדם, לאור קיומן של עילות אחרות לפיקוח על השלטון, כמו עילת המידתיות.

כן. למרות שבית המשפט יכול להשתמש בעילות נוספות, כמו המידתיות, לעילת הסבירות יש מקום חשוב בהגנה על זכויות אדם, וביטולה יפגע בהיקף ההגנה עליהן. בנוסף, עצם קבלת החלטה באי סבירות קיצונית ובשרירות יכולה להיות פגיעה עצמאית בזכות לכבוד האדם.

כן. עילת הסבירות מאפשרת לבית המשפט לוודא כי במסגרת ההחלטה ניתן משקל ראוי לשמירה על זכויות האדם במסגרת מכלול השיקולים ששקלה הרשות. עילת הסבירות משמשת את בתי המשפט לבקר החלטות שבמסגרתן נפגעות זכויות אדם שאינן מעוגנות בחוקי היסוד או נגזרות מהם.

ייתכן, אך מידת הפגיעה תתברר רק בעתיד, שכן ייתכן ובית המשפט ימצא לרוב הפגיעות פתרון בעילות אחרות. לכן הטענה לא בשלה להכרעה.

לא, עילת המידתיות מתמודדת עם פגיעה בזכויות.

האם התיקון פוגע בשלטון החוק?

הסבר

שלטון החוק הוא עקרון יסוד במשטר דמוקרטי. הוא קובע, בין היתר, כי אף אחד לא יכול להיות מעל החוק וכולם כפופים לחוקים ולפסיקת בתי המשפט.

כן. למרות שהתיקון לא מבטל לגמרי את חובתן של הרשויות לפעול בסבירות, לא ניתן יהיה לאכוף אותה, ובתחומים מסוימים יוכלו השרים לקבל החלטות לא חוקיות ובית המשפט לא יוכל לתת למי שנפגע סעד אפקטיבי. התיקון פוגע בפיקוח – הן על ידי שומרי הסף והן על ידי בית המשפט – על פעולות שמנוגדות לחוק.

כן. אף כי חובת הסבירות החלה על הדרג הנבחר לא בוטלה לכאורה, נשללה היכולת לקבל סעד בגין הפרתה. משמעות הדבר היא כי בהקשר זה הדרג הממשלתי הנבחר יהיה משוחרר מחובה משפטית המוטלת עליו, ויהיה "מעל החוק".

ייתכן, אך מידת הפגיעה תתברר רק בעתיד, שכן ייתכן ובית המשפט ימצא לרוב הפגיעות פתרון בעילות אחרות. לכן הטענה לא בשלה להכרעה.

לא.

האם התיקון פוגע בטוהר המידות ובאיכות השלטון?

הסבר

טוהר המידות ואיכות השלטון הם רכיבים מרכזיים במשטר הדמוקרטי, שכן יש בהם להבטיח שההחלטות משרתות את הציבור ולא מתקבלות מטעמים לא כשרים או מושחתים.

כן. התיקון יאפשר קבלת החלטות שרירותיות במגוון עצום של נושאים, ומינויים מזיקים.

כן. באמצעות עילת הסבירות בית המשפט מחייב את הרשות המבצעת לתת בהחלטותיה משקל נכבד לשיקולים של טוהר המידות, המינהל התקין והאינטרס הציבורי . בנוסף, זו עילת ביקורת ראשונה במעלה בתחום המינויים הציבוריים, והיא חיונית להגנה על טוהר המידות בשירות הציבורי ועל רמתם ההולמת של בעלי התפקידים בו.

ייתכן, אך מידת הפגיעה תתברר רק בעתיד, שכן ייתכן ובית המשפט ימצא לרוב הפגיעות פתרון בעילות אחרות. לכן הטענה לא בשלה להכרעה.

לא.

האם התיקון פוגע בבחירות?

הסבר

קיומן של בחירות שוות וחופשיות הוא עקרון יסוד במשטר הדמוקרטי.

כן. חלק מההחלטות המתקבלות בתקופת ממשלת מעבר נבלמות באמצעות עילת הסבירות, ולכן ביטולה עלול לתת לממשלת מעבר לפעול באופן לא מרוסן וכך להשפיע על הבחירות.

כן. עילת הסבירות חיונית לשמירה על טוהר הליך הבחירות באמצעות מניעת שימוש בכוח השלטוני לשם השגת יתרון בלתי הוגן למי שמחזיק בשלטון במועד הבחירות.

ייתכן, אך מידת הפגיעה תתברר רק בעתיד, שכן ייתכן ובית המשפט ימצא לרוב הפגיעות פתרון בעילות אחרות. לכן הטענה לא בשלה להכרעה.

לא.

האם הפגיעות הן ברמה שמצדיקה את ביטול התיקון החוקתי?

הסבר

לפי הפסיקה הקיימת, בית המשפט יורה על ביטול של תיקון לחוק יסוד רק במקרה של פגיעה שמשמעותה היא חריגה קיצונית מהגרעינים המינימליים של המשטר הדמוקרטי.

כן. מצבור הפגיעות שיוצר התיקון – בהפרדת הרשויות, בשלטון החוק, בטוהר המידות, בזכויות האדם ובבחירות – מוביל למסקנה שזהו תיקון חוקתי השולל את הגרעינים המינימליים של המשטר הדמוקרטי.

כן. התיקון גודע מן הרשות השופטת כלי מרכזי במשפט המינהלי ובכך מגביל את יכולתו של בית המשפט לפקח על החלטותיהם של הממשלה ושריה. הוא עלול להוביל, לבדו, לפגיעה אנושה במאפיינים "גרעיניים" של המשטר הדמוקרטי.

לא. חוק היסוד אינו שולל את ליבת זהותה הדמוקרטית של המדינה, וגם מידת הפגיעה תתברר לפי פרשנותו של החוק בידי בית המשפט, ולכן העתירות לא בשלות להכרעה בעילה זו.

לא, גם אם מחילים את מבחני הפסיקה, שהממשלה כופרת בהם.


3. שימוש לרעה בסמכות המכוננת


בשל האופן הפשוט שבו אפשר לחוקק חוק יסוד, קיים חשש שחברי הכנסת ינצלו את כוחם לרעה, ויחוקקו חוקים רגילים כחוקי יסוד במטרה להקנות להם מעמד נורמטיבי גבוה ולחסן אותם מביקורת שיפוטית. בית המשפט קבע מספר מבחנים כדי לזהות האם נורמה מסוימת אכן ראויה להיקרא חוק יסוד ומקומה בחוקה העתידית.


האם התיקון עומד במבחן היציבות?

הסבר

תיקון לחוק יסוד צריך להיות יציב ולשרוד לאורך זמן, שכן החוקה מבטאת כללי משחק ארוכי טווח ולא אינטרס פוליטי צר או זמני.

העובדה שהקואליציה בחרה בנוסח קיצוני בעוד שהיו על הפרק הצעות לתיקון מינורי יותר (למשל, בנושא מינוי שרים) מראה שאין פה כוונה ליצור נורמה יציבה ומוסכמת על האופוזיציה.

אין התייחסות.

כן. משום שלא מדובר בהוראת שעה.

כן. התיקון יחול על כל ממשלה עתידית.

האם התיקון עומד במבחן הכלליות?

הסבר

תיקון לחוק יסוד אמור להיות כללי, ולהיקבע במנותק מאינטרסים נקודתיים או צורך פרטני כזה או אחר ("מאחורי מסך הבערות").

לא. מדובר בתיקון ששולל באופן נקודתי את עילת הסבירות ולא בהסדר כללי שגובש מאחורי מסך הבערות. הוא מוחל באופן מידי מסיבות אינטרסנטיות, כדי לאפשר לממשלה להסיר התנגדות למהלכים שנויים במחלוקת כמו מינוי השר דרעי או פיטורי היועצת המשפטית לממשלה.

לא. התחולה המיידית של התיקון היא בעייתית מבחינת מבחן הכלליות, שכן היא עשויה לאפשר לרשות המכוננת, הנשלטת בפועל על-ידי הרוב הקואליציוני, לחוקק הסדר המחזק באופן מיידי את כוחה השלטוני של הממשלה. יש בכך משום חשש ממשי ל"ניגוד עניינים מוסדי", מכיוון שהתיקון לא רק עוסק בהעצמת כוח שלטוני בצורה לא מרוסנת, אלא אף מיטיב עם הגוף אשר חוקק אותו באופן פרסונלי ומיידי.

כן, משום שהנורמה חלה על קבוצה בלתי מוגדרת של מקרים.

כן. אין מניעה להסדיר בתיקון חוקתי רק היבט מסוים, שמעורר קושי, ולא לחתור להסדר כללי.

האם התיקון עומד במבחן ההשתלבות במארג החקיקתי?

הסבר

כדי שהתיקון יהלום חוק יסוד הוא צריך להשתלב במארג החקיקתי של חוקי היסוד ובהגיון הפנימי שלהם. אחרת, יש לזהותו כחריג וכחוק רגיל.

לא. מדובר בתיקון שעוסק בעילת ביקורת אחת על השלטון בתוך חוק יסוד העוסק בסמכות בג"ץ. בדרך כלל עילות הביקורת מוסדרות בפסיקה, בחקיקה רגילה ובטח לא בחוקי היסוד.

לא, התיקון לחוק היסוד "חריג" ביחס ל"סביבה החקיקתית" שבה נחקק. עיגונה כנורמה חוקתית של הוראה יחידה האוסרת על הרשות השופטת להמשיך ולעשות שימוש בעילת ביקורת שיפוטית אחת ביחס לממשלה ושריה, מהווה "נטע זר" במארג החוקתי הכולל, שכן עקרונות המשפט המינהלי עצמם ממשיכים להיות נטולי הסדרה בחקיקה רגילה, לא כל שכן במסגרת חקיקת יסוד.

כן. ספק אם אפשר לקבוע נורמה שעוסקת ביחסים בין הרשויות בחוק רגיל. המיקום המתאים לסייג את הסמכות שבסיף 15 היא בסעיף קטן באותו חוק.

כן. הסדרת היחסים בין הרשות השופטת והמבצעת היא סוגיה חוקתית שמקומה בחוק יסוד.

האם התיקון עומד במבחן המובחנות?

הסבר

מבחן זה עוסק בשאלה האם הרשות המבצעת השתמשה בשליטתה בכנסת כדי לפלוש לתחומה של רשות אחרת.

לא. התיקון אינו מייצר נורמה חוקתית מובחנת, אלא מהווה ניסיון של הרשות המבצעת לפלוש לתחומי פעילותה של הרשות השופטת תוך ניצול סמכותה המכוננת.

מדובר בשלילה של הביקורת השיפוטית האפקטיבית על חלק מהרשות המבצעת ללא קביעת הסדרה כוללת וקוהרנטית של מערכת היחסים בין הרשויות וחובותיהן, ובלא רעיון חוקתי המבהיר מהי ההצדקה למתן חסינות מפני ביקורת שיפוטית ביחס לסבירות החלטות. יש יסוד איתן לטענה כי בפועל מדובר ב"פלישה" של הרשות המכוננת לתחומה של הרשות השופטת.

כן, תיחום גבולות הסמכות ועילות הביקורת של בית המשפט הוא הסדר ראשוני הנתון לכנסת. אין בכך להסיג את גבולה של הרשות השופטת, גם אם בהיעדר הסדרה היא קבעה לעצמה עילות ביקורת.

כן. בסמכות הכנסת להגביל את הרשות השופטת.

בהנחה שהתיקון לא עומד במבחני הזיהוי – האם התיקון עומד במבחן הצידוק?

הסבר

מבחן הצידוק הוא שלב שני בבחינת שימוש לרעה בסמכות המכוננת, שמתבצע אם מגיעים למסקנה שהחקיקה שעברה לא עומדת במבחני הזיהוי. השאלה הנבחנת היא אם היו הצדקות להכניס את התיקון החריג לתוך חוקי היסוד.

לא, אין כל צידוק אובייקטיבי לקדם את התיקון הזה דווקא בתיקון לחוק יסוד. הסיבה היחידה היא לחסן אותו מביקורת שיפוטית.

ניתן היה לחוקק את התיקון בחקיקה "רגילה", שהייתה כפופה לסעיף 15 לחוק יסוד: השפיטה, ולמבחני פסקת ההגבלה של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

כן, כי לא ניתן היה לקדם את התיקון בחוק רגיל.

כן, זו סוגיה משטרית שמקומה בחוק יסוד.

האם התיקון מהווה שימוש לרעה בסמכות המכוננת?

הסבר

אם מסתבר שהתיקון לא עומד במבחני הזיהוי וגם לא במבחן הצידוק יש לקבוע שמדובר בשימוש לרעה בסמכות המכוננת. כלומר, הכנסת חוקקה חוק רגיל ונתנה לו את הכותרת "חוק יסוד".

כן, התיקון לא צולח אף אחד ממבחני הזיהוי ולא את מבחן הצידוק.

כן. התיקון אינו צולח את מבחן ההתאמה למארג החוקתי ומעורר שאלות נכבדות על- פי מבחני הכלליות והמובחנות.

לא. התיקון עומד בכל מבחני הזיהוי.

לא. מדובר בסוגיה משטרית מובהקת ולכן התיקון נעשה בחוק יסוד.

הסעדים (מה מבקשים מבית המשפט)


מה הסעד הרצוי?

הסבר

אם נקבע שנפלו פגמים בחוק נשאלת השאלה מה הסעד שיתקן את אותם פגמים. יש מספר סעדים אפשריים. למשל – ניתן לתת פרשנות שמאפשרת לקרוא את החוק כפחות מזיק ואז לאשר אותו. ניתן לבטל את החוק או רק חלק ממנו, וניתן לבטל את תחולתו המיידית.

רוב העותרים דורשים את ביטול החוק, חלק דורשים לחלופין לדחות את תחולתו לכנסת הבאה.

אין ברירה אלא לבטל את החוק. אי אפשר לפרש אותו באופן שיפתור את הבעיות שהוא מעורר, וגם דחיית תחולתו אינה פתרון מתאים.

דחית העתירה. בתי המשפט יוכלו לפרש את התיקון ממקרה למקרה.

דחיית העתירה. אין מקום לפרש את התיקון באופן שמרוקן אותו מתוכן.


bottom of page