ב-6.10.2023 הגשנו לבית המשפט העליון בקשה להצטרף כ"ידידי בית המשפט" לדיון בערעור של עמותת "ראש יהודי" נגד עיריית תל אביב. העירייה ביטלה את האישור שנתנה לעמותה לקיים בכיכר דיזנגוף תהלוכת שמחת תורה והקפות שניות לאחר שבאירוע קודם, בערב יום כיפור, "ראש יהודי" השתמשה באמצעים פיזיים להפרדה מגדרית. עוד טענה העירייה כי כמו באירוע הקודם, קיים חשש ממשי שאירוע ההקפות יביא להתלקחות ולהפרת הסדר הציבורי.
האגודה ביקשה להצטרף לדיון בשל ההשלכות העקרוניות של הערעור באשר להיקף סמכותה של רשות מקומית לאסדר אירועים במרחב הציבורי ולהתערב בחופש הביטוי והמחאה. אם הערעור יידחה, ויתאפשר היום לעיריית תל אביב לאסור על קיום האירוע בטיעון של חשש להפרת הסדר הציבורי, מחר תוכל כל רשות מקומית להשתמש בטענה זו כדי לאסור על קיום אירועים בנושאים שבהם יש מחלוקת ציבורית ושאינם עולים בקנה אחד עם השקפתם של ראשיה. כך למשל תוכל רשות מקומית לאסור על קיום הפגנות נגד ההפיכה המשטרית, על שירת נשים, על מצעדי גאווה או על אירועי מחאה נגד האלימות בחברה הערבית.
בבקשה תמכנו בעמדת העירייה באשר להפרדה המגדרית. ציינו כי התנהלותה של "ראש יהודי" בהקשר זה מבישה ומעוררת סלידה, וכי לכל רשות מקומית יש סמכות – ואף חובה – לאסור הצבת מכשולים שמיועדים להפרדה מגדרית ולהדרת נשים, וככל שהוצבו – להסירם. לצד זאת טענו שלרשות מקומית אין סמכות לאסור על קיום אירועים במרחב הציבורי בשל החשש מהפרות סדר. טענו כי רשות מקומית עוסקת בתחום הסדר הציבורי בהיבטים מסוימים, כגון הסרת מכשולים, פינוי אשפה, מניעת לכלוך, הסדרת החנייה ועוד, ולא במשטור הביטויים במרחב המוניציפלי. טענו שלעירייה אין לה סמכות לאשר, למנוע או לקבוע תנאים לאירועים שבני אדם רשאים לקיים במרחב הציבורי – אירועי מחאה, אירועים פוליטיים, אירועים דתיים וכו'. כל אדם, כל חבר בני אדם, רשאים, ככלל, לפעול במרחב הציבורי ללא צורך באישורה של הרשות המקומית ולממש בו ביטויים שונים, גם אם המסר אינו מוסכם או מקובל על הרשות. אם עולה חשש לעימותים, לחיכוכים או להפרות סדר בגין ביטוי של אדם או קבוצה – זהו עניינה של המשטרה ולא של הרשות המקומית.
בית המשפט קיבל את בקשתנו להצטרף לדיון.
עע"ם 7390/23 עמותת "ראש יהודי" נ' עיריית תל אביב-יפו
בקשה להצטרף כידיד בית המשפט. עו"ד: עודד פלר
בקשה להצטרף להליך כידידת בית המשפט
החלטה (קבלת הבקשה), 6.10.2023
שאלות ותשובות
מדוע האגודה לזכויות האזרח ביקשה להצטרף לדיון בערעור של ארגון "ראש יהודי"?
ביקשנו להצטרף לדיון כי להחלטה בערעור עשויות להיות השפעות רחבות היקף על חופש הביטוי.
מיותר לציין שאנחנו לא תומכים בעמדות או בהתנהלות של "ראש יהודי" – להפך. התנהלות הארגון באירוע יום כיפור בכיכר דיזנגוף היתה מבישה ומעוררת סלידה. העמדה שהגשנו לבית המשפט מתייחסת לעניין העקרוני – האם לרשות מקומית יש סמכות לאסור על קיום אירועים במרחב המוניציפלי בשל חשש להפרת הסדר הציבורי.
מהי עמדתנו בערעור?
בעמדה שהגשנו לבית המשפט התייחסנו לשני הטיעונים שבגינם ביטלה עיריית תל אביב את האישור שנתנה לקיום האירוע.
לעניין ההפרדה המגדרית אנו מסכימים עם העירייה. הדרת נשים משמעה פגיעה קשה באוטונומיה של נשים ובזכויותיהן לשוויון ולכבוד. לכל רשות מקומית יש סמכות – ואף חובה – לאסור הצבת מכשולים שמיועדים להפרדה מגדרית, וככל שהוצבו – להסירם.
לעניין החשש מהפרת הסדר הציבורי, אנו טוענים שלעירייה אין סמכות לאסור על קיומו של אירוע בשל חשש כזה, ושזהו עניינה של המשטרה בלבד.
מהן סמכויותיה של רשות מקומית בהקשר של אירועים במרחב הציבורי?
רשות מקומית עוסקת בתחום הסדר הציבורי בהיבטים מסוימים, כגון הסרת מכשולים, פינוי אשפה, מניעת לכלוך, הסדרת החנייה ועוד. לכן, למשל, יש לקבל את אישור הרשות המקומית לאירוע שבו מעמידים "מכשולים" כגון במה, מחיצות, כיסאות, שולחנות וכדומה. אולם מעבר לכך, לרשות מקומית אין סמכות לאשר, למנוע או לקבוע תנאים לאירועים שבני אדם רשאים לקיים במרחב הציבורי – אירועי מחאה, אירועים פוליטיים, אירועים דתיים וכו'. כל אדם, כל חבר בני אדם, רשאים, ככלל, לפעול במרחב הציבורי ללא צורך באישורה של הרשות המקומית ולממש בו ביטויים שונים.
מה עלול לקרות אם הערעור של "ראש יהודי" יידחה?
אם הערעור יידחה, ויתאפשר היום לעיריית תל אביב לאסור על קיום האירוע בטיעון של חשש להפרת הסדר הציבורי, מחר תוכל כל רשות מקומית להשתמש בטענה זו כדי לאסור על קיום אירועים בנושאים שבהם יש מחלוקת ציבורית ושאינם עולים בקנה אחד עם השקפתם של ראשיה. כך למשל, יש חשש שרשויות מקומיות יבקשו לאסור על קיום הפגנות נגד ההפיכה המשטרית, על שירת נשים, על מצעדי גאווה או על אירועי מחאה נגד האלימות בחברה הערבית.