top of page

זכויות האדם בכנסת בשבוע הקרוב, 14.6.2018


תיירות מרפא; תשתיות המים בגדה המערבית; הפרטת הגבייה ברשויות המקומיות; "חוק המואזין": עמדות האגודה לזכויות האזרח בנושאים שעל סדר יומה של הכנסת בתחום זכויות האדם.



תיירות מרפא

1. הצעת חוק תיירות מרפא, התשע"ז-2017; 2. הצעת חוק להסדרת התיירות הרפואית בישראל, התשע"ו-2016 - של חברת הכנסת מרב מיכאלי ועדת העבודה, הרווחה והבריאות | יום שני 18.6.2018 בשעה 11:30 | הכנה לקריאה שנייה ושלישית

עמדת האגודה לזכויות האזרח (יחד עם מרכז אדוה ורופאים לזכויות אדם): יובהר בפתח הדברים, כי עמדת הארגונים היא שאין לאפשר כלל תיירות מרפא בבתי החולים. מערכת הבריאות מצויה במצב של מחסור במשאבים (מיטות אשפוז, רופאים וכיוצ"ב), והמשמעות של הכנסת תיירות מרפא היא טיפול באנשים שאינם ישראלים על חשבון הישראלים. הדבר דומה לשר"פ, אשר בשל הסיבות הללו ממש הוחלט שלא להרחיבו מעבר למה שהיה מקובל מימים ימימה.

ככל שמאפשרים תיירות מרפא, יש להסדיר את הפעילות בתחום בבתי החולים בישראל באופן שיבטיח את זכויות כלל המטופלים, ישראלים ותיירים כאחד. הצעת החוק בניסוחה הנוכחי חסרה כל מנגנון שיבטיח שמירה על נגישות, זמינות ואיכות השירות הרפואי לחולה הישראלי/ת.

הצעת החוק אינה לוקחת בחשבון את הבעיה שממשיכה להתקיים בבסיס מערכת הבריאות בישראל, והיא המחסור במשאבים, והחוק עלול אף להעצים בעיה זו. תיירות מרפא יכולה להיות דרך להגדיל את משאבי מערכת הבריאות הציבורית, בתנאי שיש במערכת משאבים ועתודות לא מנוצלים. כשזה אינו המצב, כשבפועל יש מחסור במיטות, בכוח אדם מטפל ובאמצעי איבחון וטיפול, אזי אין הגיון כלכלי לתיירות המרפא, כיוון שהתרומה השולית שלה נמוכה מהעלות האמיתית של אספקת השרות. קיימת סבירות גבוהה מאוד שתיירות המרפא תגרום, גם לאחר ההגבלות בחוק, להארכת התורים עבור החולה הישראלי ולהגברת העומס במערכת הבריאות, שהוא רב ממילא.

גם ללא החשש מכך שהטיפול בתיירים ייעשה על חשבון המשאבים (המצומצמים ממילא) העומדים לרשות המטופלים הישראלים, בהצעת החוק הנדונה חסרות מספר מסגרות קונקרטיות, שבלעדיהן יש חשש שהתחום ישאר פרוץ ולא ינתן מענה לזליגת המשאבים מהמערכת הציבורית ומטופליה אל המטופלים במסגרת תיירות המרפא. כך למשל, אין בהצעת החוק כל התייחסות למכסות והגבלה כמותית לפעילות תיירות רפואית - כמה תיירים רפואיים ניתן לקבל ברמת בית החולים, ברמת המחלקה וברמת הרופא המטפל. להרחבה



תשתיות המים בגדה המערבית

סטאטוס תשתיות מים באיו"ש ועדת החוץ והביטחון – ועדת המשנה לענייני איו"ש | יום שלישי 19.6.2018 בשעה 9:30 | דיון עמדת האגודה: מדיניות התכנון והפיתוח בגדה המערבית, ובעיקר בשטחי סי, הביאה לכך שמשפחות פלסטיניות רבות מחוברות בצורה חלקית ובלתי מספקת לתשתיות המים, או שאינן מחוברות אליהן כלל. זאת, בעוד תושבי ההתנחלויות ואף תושבי מאחזים לא מוכרים נהנים ככלל מאספקת מים סדירה ומספקת. באזורים שבהם מופעל לחץ פוליטי להביא לדחיקה החוצה של הפלסטינים, כגון בבקעת הירדן ובדרום הר חברון, מתגוררות קהילות עניות שנאלצות לרכוש מים במחיר מופקע, ולאגור מים באופן הפוגע באיכותם.

המהלכים שמקודמים כיום להרחבת תשתיות המים והחשמל בגדה המערבית מוכרחים להביא למימוש חובות המפקד הצבאי לדאוג לזכויות היסוד של האוכלוסייה הפלסטינית, בד בבד עם הפסקת המדיניות המפלה של תכנון ובנייה, אשר הובילה לתת-פיתוח מכוון של התשתיות הבסיסיות ביישובים הפלסטינים.



הפרטת הגבייה ברשויות המקומיות

הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 138) (חברות גבייה), התשע"ד-2014 ועדת הפנים והגנת הסביבה | יום שלישי 19.6.2018 בשעה 13:30 | הכנה לקריאה שנייה ושלישית הצעת החוק עוסקת בהסדרת עבודתן של חברות הגבייה הפרטיות הגובות חובות עבור הרשויות המקומיות.

עמדת האגודה: האגודה מתנגדת להפרטת הסמכות לגבות חובות, במיוחד נוכח הסמכויות הדרקוניות הנתונות בידי הרשויות המקומיות לגבייה מנהלית (שלא באמצעות הליך שיפוטי). הניסיון מלמד כי ההפרטה של הגבייה ברשויות המקומיות הובילה במהלך השנים לפגיעה חמורה בזכויות אדם. ראוי היה כי הצעת החוק תבטל את אפשרות ההפרטה של מערך הגבייה העירוני, או לכל הפחות תגביל אותה באופן משמעותי. בפועל, הצעת החוק מעניקה הכשר חוקי להפרטה הקיימת מבלי לקבוע מגבלות מספקות ופיקוח ראוי. להרחבה



"חוק המואזין"

1. הצעת חוק למניעת מפגעים (תיקון – איסור שימוש במערכת כריזה בבתי תפילה), התשע"ו–2015 - הכנה לקריאה ראשונה; 2. הצעת חוק למניעת מפגעים (תיקון - מניעת רעש ממערכת כריזה בבית תפילה), התשע"ז-2016 ועדת החוקה, חוק ומשפט | יום שלישי 19.6.2018 בשעה 14:30 | הכנה לקריאה ראשונה הצעת החוק מבקשת להגביל את השימוש ברמקולים של המואזין במסגדים בשעות הבוקר המוקדמות. בהצעת החוק המקורית נאסר בכלל שימוש ברמקולים בווליום מסוים, אך לאחר התנגדות החרדים, שחששו שצופר השבת ייכלל בחוק, אושרה נוסחה מתוקנת לפיה החוק יחול רק בין 23:00 לשעה 6:00 בבוקר.

עמדת האגודה: מאחר שלבעיות של מטרדי רעש יש כבר פתרון בדמות החוק למניעת מפגעים, נראה כי מטרת החוק שונה – הדרה ופגיעה באוכלוסייה המוסלמית בארץ, על סמליה הדתיים והלאומיים, תוך העמקת תחושת האפליה ואי השוויון. לעמדת האגודה לזכויות האזרח, גם אם יש מקום להגביל מטרדי רעש, הרי שיש לגלות רגישות מיוחדת למוקדי רעש כאלה, ויש להעדיף תמיד הידברות על פני אכיפה מפלה של חוקים מפלים וגזעניים, וכפייה של חוקים שנעשית תוך פגיעה ברגשות הדתיים של קבוצה כזו או אחרת, ובפרט כאשר מדובר בקבוצת מיעוט דתי או לאומי.

bottom of page