הצלב האדום והחטופים בשבי חמאס – שאלות ותשובות

© Timon Schneider | Dreamstime.com

מאז השבעה באוקטובר עולות בשיח הציבורי שאלות וטענות לגבי תפקידו של הצלב האדום ביחס לחטופים ולחטופות הישראלים המצויים בשבי החמאס. בין היתר נטען שהצלב האדום "לא מבצע את תפקידו" מכיוון שהוא לא מבקר את החטופים, ושלארגוני זכויות אדם ישראלים "לא אכפת" מהחטופות והחטופים מכיוון שהם לא פונים לצלב האדום בדרישה שיעשה זאת. במקביל יש גם תמיכה ציבורית בכך שישראל לא תאפשר לצלב האדום גישה לאסירים הפלסטינים הכלואים אצלה עד שיתאפשרו ביקורים אצל החטופים בשבי החמאס. הכנו שאלות ותשובות שמבהירות את המצב המשפטי בנושא.

מהו הצלב האדום הבינלאומי ומה תפקידו?

הצלב האדום הוא ארגון בינלאומי ניטרלי ובלתי תלוי, שפועל מכוח אמנות ג'נבה להגנה על נפגעי סכסוכים מזוינים וסיוע להם. אמנות ג'נבה קובעות, בין היתר, שבעת סכסוך מזוין חייב כל אחד מהצדדים הלוחמים להתייחס באופן אנושי ללוחמים ולאזרחים הכלואים של הצד שכנגד, ולהבטיח להם טיפול רפואי ותנאי כליאה מינימליים. כחלק מכך חייבים הצדדים הלוחמים לאפשר לצלב האדום הבינלאומי לבקר את הכלואים כדי לספק להם מצרכים בסיסיים וטיפול רפואי מינימלי, לאפשר להם קשר עם העולם החיצון ולפקח על תנאי כליאתם. חובה זו נובעת מההבנה של הקהילה הבינלאומית שדווקא בשעת מלחמה עצורים ואסירים המזוהים עם האויב מצויים בסיכון מוגבר להפרת זכויותיהם, לאלימות ולהשפלה.

בנוסף, הצלב האדום מסייע להוציא לפועל עסקאות של חילופי שבויים (אך אינו לוקח חלק במשא ומתן).

למה האגודה לזכויות האזרח או ארגוני זכויות אדם אחרים לא דורשים מהצלב האדום למלא את תפקידו ולבקר אצל החטופים הישראלים שמוחזקים בידי החמאס?

לצלב האדום יש ניסיון רב בשחרור שבויים ובני ערובה בסכסוכים מזויינים, אבל הדרך היחידה שלו לעשות זאת היא לשמור על ניטרליות ולנהל דיאלוג ישיר וחסוי בנושאים הומניטריים עם כל הצדדים הנוטלים חלק בסכסוך. אין לו סמכויות כלפי הצדדים הלוחמים ואין לו אפשרות להטיל עליהם סנקציות או לכפות עליהם שיתוף פעולה, וכל פעילותו מותנית בהסכמת הצדדים. הצלב האדום לא יכול לכפות על חמאס שייתן לו גישה לחטופים. מי שיכול להפעיל לחץ משמעותי היא הקהילה הבינלאומית, ובעיקר המדינות שלוקחות חלק בתיווך או המדינות שתורמות לצדדים. פנייה שלנו לצלב האדום בבקשה שידרוש לבקר את החטופים לא תועיל ותהייה חסר טעם, מפני שאין לו סמכות לבוא בדרישות לחמאס.

מהשבעה באוקטובר הכריז הצלב האדום שהחטיפות והחזקת בני הערובה על ידי חמאס אינן חוקיות לפי הדין הבינלאומי, וקרא באופן פומבי לאפשר לנציגיו גישה אליהם. הצלב האדום גם הודיע שהוא מפעיל לחץ עקבי על חמאס להתיר לו לבקר את החטופים.

האם ישראל מחויבת לאפשר לצלב האדום לבקר את האסירים הפלסטינים שכלואים בישראל ולהעביר לידיו את פרטיהם?

כן. חובתה של ישראל לאפשר את ביקורי הצלב האדום קבועה גם במשפט הבינלאומי וגם בחקיקה הישראלית. ישראל מכירה זה עשורים רבים בזכותם של אסירים ועצורים פלסטינים תושבי הגדה המערבית, עזה וירושלים המזרחית לקבל ביקורים קבועים של הצלב האדום, גם בזמן מלחמה. במהלך השנים רשויות הכליאה העבירו לידי הצלב האדום את פרטיהם של הכלואים ומקום הימצאם, ונציגי הצלב האדום קיימו באופן שגרתי ותכוף ביקורים אצל אסירים פלסטינים, לעיתים בליווי רופאים שבדקו את מצבם הבריאותי של הכלואים.

האם ישראל מקיימת בימים אלו את חובתה ומאפשרת לצלב האדום לבקר את האסירים הפלסטינים?

לפי הפרסומים בתקשורת, מאז פרוץ המלחמה מונעת ישראל ביקורים של הצלב האדום בבתי הסוהר ובמתקני הכליאה הצבאיים. בראשית נובמבר פרסמה נציבת בתי הסוהר מכתב חסוי שנשלח אליה מהצלב האדום בו ביקש הארגון להזכיר את מחויבותה של ישראל להבטיח תנאי כליאה הולמים וגישה של נציגי הארגון לכל המתקנים בהם מוחזקים כלואים מעזה ומהגדה מהערבית. לפי הפרסומים, נציבת שב"ס השיבה לצלב האדום שלא תינתן לו גישה לבתי הכלא כל עוד יש חטופים ישראלים בעזה. כאמור, הצלב האדום יכול לפעול רק בהסכמת הצדדים לסכסוך, ולכן אין לו אפשרות להכנס לבתי הסוהר כל עוד ישראל אינה מאפשרת זאת.

למה ישראל לא יכולה למנוע ביקורים של הצלב האדום אצל אסירים פלסטינים כל עוד חמאס מונע מהצלב האדום לבקר את החטופים?

מבחינה משפטית, הדין הבינלאומי קובע שגם אם אחד מהצדדים לסכסוך מפר את חובתו לאפשר ביקורים של הצלב האדום אצל אזרחים כלואים, הדבר אינו פוטר את הצד השני מחובתו זו. כלומר, למרות שחמאס מפר את המשפט הבינלאומי ההומניטרי, ישראל עדיין חייבת למלא את חובותיה על פי המשפט הבינלאומי והחוק הישראלי ולאפשר ביקורים של הצלב האדום אצל כלואים פלסטינים.

מבחינה מוסרית, ישראל היא מדינת חוק ועליה לפעול ככזו. חמאס מחזיק בידיו 134 חטופים ישראלים בתנאים קשים. מעדויות של החטופים שחזרו עולה כי במקרים רבים לא קיבלו בני הערובה מספיק מזון וטיפול רפואי חיוני. החמאס לא העביר את רשימת המוחזקים בידיו, ואינו מוסר מידע לגבי מקום הימצאם או מצבם הרפואי. בנוסף, ממאן חמאס לאפשר ביקורים של הצלב האדום. ישראל היא מדינת חוק המחויבת בהגנה על זכויות האדם. חובותיה אינן משתנות משום פשעי המלחמה והפשעים נגד האנושות של חמאס.

כך כתב ב-2001 נשיא בית המשפט העליון דאז, אהרן ברק, בפסק דין שעסק בנושא (בג"ץ 794/98):

"ישאל השואל: וכי זכאים הם העותרים כי ישקלו בעניינם שיקולים הומניטריים? חברים הם בארגוני טרור שההומניות מהם והלאה ושפגיעות באנשים חפים מפשע הן לחם חוקם. האם ראויים העותרים כי יישקלו בעניינם שיקולים הומניטריים, שעה שחיילים ואזרחים ישראלים מוחזקים בידי ארגונים שאליהם משתייכים העותרים, ואלה אינם שוקלים כלל שיקולים הומניטריים ומסרבים למסור כל מידע על אנשינו המוחזקים בידם? על שאלות אלה תשובתנו היא זו: מדינת ישראל הינה מדינת חוק; מדינת ישראל היא דמוקרטיה, המכבדת זכויות אדם, והשוקלת בכובד ראש שיקולים הומניטריים. שוקלים אנו שיקולים אלה משום שהחמלה וההומניות טבועה באופיינו כמדינה יהודית ודמוקרטית; שוקלים אנו שיקולים אלה, שכן יקר בעינינו כבודו של כל אדם, גם אם הוא נמנה עם אויבינו. מודעים אנו לכך כי גישה זו מעניקה, לכאורה, "יתרון" לארגוני טרור שההומניות מהם והלאה. אך זהו "יתרון" חולף. גישתנו המוסרית, ההומניות שבעמדתנו, שלטון החוק שמדריך אותנו – כל אלה הם מרכיב חשוב של ביטחוננו ושל כוחנו. בסופו של יום, זהו יתרוננו שלנו."

להרחבה: החובה לאפשר ביקורים של הצלב האדום במשפט הבינלאומי ובמשפט הישראלי

המשפט הבינלאומי: סעיף 143 של אמנת ג'נבה הרביעית קובע כי לנציגי הצלב האדום יש זכות "ללכת לכל המקומות שבהם נמצאים מוגנים, בייחוד למקומות מאסר ועבודה... לנציגים ושליחים כאלה יהיה חופש גמור לבחור את המקומות שברצונם לבקר בהם". האמנה קובעת שאפשר לדחות את הביקורים באופן זמני בלבד בשל צרכים צבאיים חיוניים, כגון קירבה לאזורי לחימה. האמנה היא חלק מהמשפט המנהגי שמחייב את כלל המדינות, וישראל מחויבת לקיים את הוראותיה הן בעת מלחמה והן במצב של כיבוש. חובתה של ישראל לקיים את הוראות האמנה אושרה בפסיקות של בית המשפט העליון וגם בהצהרותיה של מדינת ישראל בעבר.

המשפט הישראלי: זכויותיו של אדם לחיים, לשלמות הגוף ולכבוד קבועות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, והן חלות על כלל האסירים והעצורים שמוחזקים בידי ישראל. שב"ס וצה"ל מחויבים לא רק להימנע מפגיעה בזכויותיהם אלא גם לנקוט בצעדים שיבטיחו פיקוח על תנאי הכליאה, במיוחד בעת מלחמה ובשעה שקיימים דיווחים רבים על אלימות והשפלות כלפי עצורים ואסירים ביטחוניים.

זכותם של כלואים לקבל ביקורים של הצלב האדום קבועה גם בתקנות כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תנאי כליאה), התשס"ב-2002, החלות על אלפי העזתים שנכלאו מאז 7.10. התקנות אינן מתירות מניעה גורפת של הביקורים אלא רק למשך שלושה חודשים אם הדבר יסכן את ביטחון המדינה.

גם נוהלי שב"ס קובעים כי נציגי הצלב האדום רשאים לבקר עצורים ואסירים פליליים וביטחוניים, עצורים מנהליים ולוחמים בלתי חוקיים תושבי איו"ש, רצועת עזה, רמת הגולן ומזרח ירושלים, וכן אזרחי מדינות שאין להן יחסים דיפלומטיים עם ישראל. על פי הנוהל עצור זכאי לביקור כל 14 ימים.

גרסת הדפסה (pdf)