top of page

לאפשר לקהילות הבדואיות נחל חווה וואדי אריכא לשמור על אורח חייהן המסורתי

ב-1.2.2024 עתרנו לבג"ץ יחד עם במקום – מתכננים למען זכויות אדם וקשת – קהילה, תרבות וסביבה ובשמם של 84 תושבים, נגד שינוי 89 לתוכנית המתאר המחוזית (תמ"מ) 14/4 ושתי החלטות ממשלה, המחייבים את הקהילות הבדואיות נחל חווה וואדי אריכא להעתיק את מגוריהן ליישוב עבדה. שתי הקהילות מתגוררות במוקדי התיישבות לא מוכרים בהר הנגב מזה עשרות שנים, ומתפרנסות מתיירות ומחקלאות מסורתית במקום מגוריהן.


בעתירה טענו כי שינוי 89 והחלטות הממשלה כופות על שתי הקהילות לעזוב את מקום מגוריהן, וכתוצאה – גם את מיזמי התיירות והחקלאות שהם מקור פרנסתן. טענו כי החלטות אלה מפלות, אינן רגישות לייחודן של הקהילות ופוגעות בזכותן לשמר את מורשתן ותרבותן. עוד טענו כי הן התקבלו בהתבסס על תשתית עובדתית שגויה וחרף אי הסכמתן של הקהילות. הצגנו את החלופה שמציעים התושבים, שתכבד את רצון הקהילות, את מורשתן ואת צורכיהן: לתקן את התוכנית באופן שיאפשר לשתי הקהילות להיוותר כשתי שכונות מרוחקות מהכפר עבדה, הכוללות מוקדי חקלאות ותיירות בדואיות מסורתיות ומבוססות על חיי קהילה.


בעתירה מתוארת בהרחבה ההפליה השיטתית, הבוטה והמתמשכת של המדינה בתכנון יישובים יהודיים לעומת יישובים בדואיים בנגב. כך, בין היתר, על תושבי הנגב הבדואים חלים עקרונות תכנון המצמצמים הקמת יישובים וטענות על הקושי להנגיש שירותים ליישובים קטנים, בעוד שרבים מהתושבים היהודים בנגב מתגוררים ביישובים שמספר תושביהם קטן מאוד, ושחלקם אף הוסדרו בדיעבד אף על פי שהוקמו ללא אישור. כמו כן עמדנו על התעקשותן של המדינה ורשויותיה להמשיך לתכנן את היישובים הבדואים בשיטה יחידה, שהוכיחה את כישלונה לאורך השנים, ושלפיה מרכזים מספר קהילות בדואיות ביישוב אחד, בצפיפות, ללא התחשבות בצורכי האוכלוסייה ותוך הריסת המבנה השבטי של הקהילות, וכך גוזרים עליהן לחיות בעוני ובאבטלה.



בג"ץ 1046/24 חרניק נ' הוועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים שליד המועצה הארצית לתכנון ולבניה

עו"ד: עביר ג'ובראן


העתירה, 1.2.2024



העתירה נכתבה בסיוע המתמחה אלזה בונייה ויחד עם מתכנן הערים סזאר יהודקין מבמקום ועזרי קידר, מנכ"ל קשת



פרויקט תיירות מורשת בדואית של קהילות נחל חווה, ואדי אריכא ועבדה. באדיבות עמותת קשת - קהילה, תרבות, סביבה


コメント


bottom of page