ארגון קו לעובד והאגודה לזכויות האזרח עתרו לבג"ץ ב-22.2.2024 נגד סעיף בהחלטת הממשלה מ-4.2.2024 שמאפשר להביא לישראל עוד 10,000 עובדי בניין שלא במסגרת הסכמים בין מדינות. העתירה הוגשה על ידי הקליניקה לזכויות עובדים באוניברסיטת תל אביב וקו לעובד.
בעתירה מובאת ההיסטוריה של הבאת מהגרי עבודה לישראל לאורך השנים וההצלחה לבלום את תופעת דמי התיווך הבלתי חוקיים שנגבו מהעובדים - באמצעות הבאת עובדים דרך הסכמים בין מדינות. בעתירה נטען כי בחסות המלחמה הסעיף בהחלטת הממשלה מחבל בהישג זה, שנרכש בעמל רב: הוא מכפיל את מה שאמור היה להיות חריג זמני בתחילת המלחמה – מסלול מוגבל בזמן המאפשר לגייס 10,000 מהגרי עבודה ברישיון לענף הבניין בלא פיקוח על אופן הגיוס ועל גביית תשלומים אסורים במסגרתו. זאת, בניגוד לכלל לפיו מהגרי עבודה בענף יגויסו אך ורק באופן מפוקח, כדי למנוע תופעות של גביית תשלומים אסורים שסופם שעבודי חוב, המובילים לניצול ואף לעבדות וסחר בבני אדם – כפי שקבע בית המשפט העליון.
בעתירה נטען כי אם עד לאחרונה נדמה שממשלת ישראל ניסתה לפחות לצמצם את אפשרויות הגיוס הבלתי מפוקח של מהגרי העבודה, דומה כי בחודשים האחרונים פועלת הממשלה בכיוון ההפוך, בחסות המלחמה ותחת לחץ אדיר של גורמי גיוס ומעסיקים המעוניינים להסיר רגולציות, בניגוד להתחייבויותיה לבית המשפט ולמחויבויותיה המשפטיות והבינלאומיות. עוד נטען כי הסעיף שנגדו מכוונת העתירה אושר בהליך שהוגדר בהמשך על ידי הייעוץ המשפטי לממשלה כבלתי חוקי, וללא שנערכה עבודת מטה מקדימה שמביאה בחשבון את מכלול הקשיים שהוא מעורר.
ב-18.4.2024 הודיעה המדינה לבית המשפט כי המשנה ליועצת המשפטית לממשלה קבעה שהסעיף בהחלטת הממשלה שמאפשר להביא לישראל עובדי בניין באופן פרטי אינו חוקי, ולכן הוא לא ייושם. לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, אם תרצה הממשלה לאפשר הבאת עובדים באופן זה היא תצטרך לדון בנושא מחדש ולקבל החלטה שתעמוד "באמות המידה המשפטיות הנדרשות". לפיכך ביקשה המדינה למחוק את העתירה.
בג"ץ 1538/24 קו לעובד נ' ממשלת ישראל
עו"ד: מיכל תג'ר (הקליניקה לזכויות בעבודה באוניברסיטת תל אביב), אלעד כהנא (קו לעובד)
תגובה מקדמית מטעם המדינה, 18.4.2024