מתן סמכויות דרקוניות לגופי האכיפה כלפי אזרחים
- taldahan0
- 29 באפר׳
- זמן קריאה 5 דקות
הקמת תשתית לדיקטטורה
א. מתן סמכויות דרקוניות לגופי האכיפה כלפי אזרחים
סדרת הצעות החוק המונחות במושב הקיץ הקרוב אינה מסתפקת בהריסת ההגנות הדמוקרטיות – היא מקימה בפועל תשתית מדינתית חדשה, סמכותנית ואלימה. תחת הכותרות של "מאבק בפשיעה" ו"מאבק בטרור" מוצע להרחיב ולהעמיק את סמכויות האכיפה של גורמי הביטחון, את הכוח שהם יכולים להפעיל על אזרחיות ואזרחים ואת המידה שבה הם יכולים לפגוע בפרטיותם. צעדים אלה מייצרים כלים משטריים שמאפשרים שליטה ישירה ואלימה של השלטון באוכלוסייה — במיוחד בקבוצות מוחלשות ואופוזיציוניות — תוך החלשת מנגנוני ההגנה שמבטיח המשפט הפלילי, צמצום אפשרויות הביקורת, המחאה וההתארגנות ויצירת מערכות אכיפה שונות ליהודים ולערבים. בדרך זו מונחות אבני יסוד למשטר שבו הממשלה יכולה לרדוף אזרחים, לפקח עליהם, להשתיק התנגדות ולשלוט על חיי הפרט באופן שיטתי. המעבר ממדינה המגינה על זכויות האדם אל מדינה הצדה את אזרחיה מתבצע בצעדים גלויים ו"פורמליים", ובכך נבנית מערכת אכיפה שתוכל לשרת שלטון רודני באמצעות כלים אלימים שיעוגנו בחוק.
הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (תיקון מס' 23 – הוראת שעה) (החמרת תנאי שחרור בערובה של חשוד בעבירות חמורות), התשפ"ד-2024 (ח"כ אליהו רביבו): הצעת החוק מבקשת להחמיר את תנאי השחרור בערובה ולהאריך את תקופות ההגבלות שיוכל קצין משטרה להטיל על עצורים החשודים בעבירות פשע ובעוד מספר עבירות. כל זאת בהוראת שעה לשלוש שנים. ההצעה מעלה חשש לפגיעה לא מידתית בזכויות עצורים ללא ביקורת שיפוטית, וכן לשימוש סלקטיבי בכלים אלה נגד החברה הערבית תחת הכותרת של "מאבק בפשיעה". כמו כן עולה חשש מפני פגיעה בחופש המחאה: על אף שלכאורה עבירות שקשורות במחאה הוחרגו מהצעת החוק, יש שלל עבירות אחרות שבהן אפשר להאשים מפגינות ומפגינים ולעקוף את ההחרגה.
סטטוס: בהכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדה לביטחון לאומי | עמדת האגודה לזכויות האזרח (נייר העמדה מתייחס לנוסח המקורי של הצעת החוק, ששונה בדיוני הוועדה, אך מבטא את החששות העיקריים שהחקיקה מעלה גם בנוסח העדכני שלה).
הצעת חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים) (תיקון – מעצרים מינהליים בגין חברות בארגון טרור), התשפ"ד-2024 (ח"כ שמחה רוטמן): הצעת החוק מבקשת לאסור על שימוש במעצרים מנהליים כלפי אזרחי המדינה, אלא אם הם חברים בארגון טרור – בהתאם לרשימת ארגונים שוועדת החוקה של הכנסת תאשר – ושהם פועלים נגד המדינה או אזרחיה. המשמעות היא שהכלי הפוגעני של מעצר מינהלי ימשיך לחול על מי שאינם אזרחים (הפלסטינים בשטחים) וכן על ערבים אזרחי ותושבי המדינה, אבל בשום מצב לא יחול על יהודים שמבצעים פעילות טרור נגד פלסטינים. כלומר, מעצר מינהלי יחול על ערבים בלבד.
לעמדת האגודה לזכויות האזרח השימוש בכלים של מעצרים וצווים מנהליים פסול באופן גורף, נגד כל אדם. יש לפעול לטיפול בעבירות פליליות, לרבות של טרור, באמצעות ההליכים הפליליים הרגילים. ובוודאי שלא ניתן לייחד את השימוש בכלי הזה לערבים בלבד.
סטטוס: בהכנה לקריאה ראשונה בוועדת החוקה.
הצעת חוק הרחבת האמצעים למאבק בארגוני פשיעה (תיקוני חקיקה), התשפ"ג-2023 (ח"כ משה סעדה): הצעת החוק מבקשת לקדם מספר כלי אכיפה נגד פשיעה חמורה, שיבוססו על הכרזות של השר לביטחון לאומי ועל צעדים מינהליים של המשטרה. בין הכלים המוצעים: הכרזה על ארגוני פשיעה במסגרת הליך מינהלי, חילוט רכוש בצו מינהלי, מניעת מפגש עם עורך דין, כפי שקיים בעבירות טרור, וכן מניעת מפגש של עורך דין אחד עם מספר עצורים באותה חקירה. בשלב זה אישרה הממשלה לקדם רק את הסעיף שעוסק במניעת מפגש של עורך דין עם מספר עצורים (סעיף 35א). עם זאת, הצעת החוק מעוררת חשש מפני פגיעה בזכויות אדם באמצעות שימוש בכלים מינהליים וויתור על ההליך הפלילי הרגיל, ומפני פגיעה בזכויות עצורים, בפרט ביחס לחברה הערבית.
סטטוס: כרגע מקודם רק הסעיף שמונע מפגש של עורך דין עם מספר עצורים, והוא נמצא בהכנה לקריאה ראשונה בוועדה לביטחון לאומי.
הצעת חוק המשטרה (חדירה לחומר מחשב), התשפ"ד-2024 (ח"כ צביקה פוגל): ההצעה מבקשת לתת למשטרה סמכות להשתמש ברוגלות לביצוע חיפוש סמוי במחשב או בטלפון הנייד של חשודים. ההצעה פוגעת בפרטיות ובזכויות בהליך פלילי, אינה מגינה על בעלי חיסיון, ואין בה הפיקוח הנדרש על שימוש בכלי כה עוצמתי שפגיעתו בזכויות האדם חמורה כל כך.
סטטוס: הצעת החוק עברה בקריאה טרומית ב-13.11.2024. בשלב זה היא מעוכבת בשל מחלוקת בין הממשלה לבין משרד המשפטים על סוגי העבירות שלגביהן אפשר יהיה להשתמש בכלי הזה. על פי הפרסומים, משרד המשפטים מעוניין להחיל את ההצעה גם על עבירות של שחיתות שלטונית כגון שוחד, ואילו הממשלה אינה מעוניינת בכך.
הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (המחלקה לחקירת שוטרים), התשפ"ג-2022 (ח"כ משה סעדה): כיום, חקירה והעמדה לדין של אנשים מפרקליטות המדינה מבוצעות על ידי המשטרה והפרקליטות. על פי ההצעה, האחריות לחקירת חשדות הנוגעים לאנשי הפרקליטות תועבר למחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש). עוד מוצע שמח"ש תוכפף ישירות לשר המשפטים ולמנכ"ל המשרד, לרבות הסמכות למנות את ראש המחלקה (שממונה היום על ידי ועדה שבראשה פרקליט המדינה). לעמדת האגודה לזכויות האזרח יש לקדם את עצמאותה של מח"ש, אך לא באופן המוצע בהצעת החוק. יצירת תלות פוליטית של מח"ש בשר היא בעייתית ועלולה לפגוע בהליך הפלילי. יתר על כן, נדרשות רפורמות רבות במח"ש שאינן מטופלות כלל בהצעת החוק.
סטטוס: בהכנה לקריאה ראשונה בוועדת החוקה | עמדת האגודה לזכויות האזרח
חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 4), התשפ"ה-2025: התיקון לחוק חל על עצורים מעזה שאינם מטופלים במסגרת ההליך הפלילי הרגיל, ותוקפו מוארך מעת לעת מאז תחילת המלחמה. התיקון מאריך דרמטית את משך הזמן שבו אפשר למנוע מפגש של כלוא עם עורך דין ואת משך הזמן שבו אפשר להחזיק כלוא ללא ביקורת שיפוטית. אלו הוראות שחורגות מהדין הפלילי הרגיל ואפילו מההוראות של חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים ("חוק הלב"חים") עצמו, שהן פוגעניות יותר ממילא.
סטטוס: התיקון בתוקף עד ל-31.7.2025, ייתכן שהכנסת תמשיך להאריך את תוקפו.
חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 16), התשפ"ה-2025: מטרתה של הצעת החוק, שנדונה בשנה האחרונה בוועדה לביטחון לאומי, היא להרחיב את השיטור העירוני באופן דרמטי, כך שיחול על מספר הולך וגדל של רשויות, וכן יוסיף סמכויות ושטחי פעולה לפקחים העירוניים. ההצעה מעוררת חששות כבדים. ראשית, מדובר בהפרטה של סמכויות המשטרה הייחודיות לידי גופים נוספים, שהם פחות כשירים ופחות מפוקחים; שנית, גובר הסיכוי שהמשטרה תפחית את פעילותה במקומות שבהם יופעל שיטור עירוני; שלישית, הרשויות המקומיות נדרשות להשקיע משאבים כדי להפעיל את השיטור העירוני, דבר שעלול לפגוע בשוויון ולגרום לכך ששירותי השיטור בישראל יופעלו בהתאם למצב הסוציו-אקונומי של הרשות במקום בהתאם לצורך השיטורי.
סטטוס: הסדר הפיקוח העירוני כבר קיים במתכונת של הוראת שעה. הוראת השעה הוארכה עד סוף יוני 2025 כדי לאפשר לכנסת להשלים את החקיקה המרחיבה. מאחר ודרישות המשטרה והמשרד לביטחון לאומי השתנו והתעצבו תוך כדי הדיונים בהצעה המרחיבה, הוסכם שתובא הצעת חוק ממשלתית חדשה במהלך חודש יוני. עד אז ימשיך לפעול השיטור העירוני במתכונת המצומצמת קצת יותר הקיימת היום.
תזכיר חוק השב"כ (תיקון) התשפ"ד-2023: לצד הסדרה חיובית של מספר נושאים, תזכיר החוק מבקש לתת לשב"כ עוד ועוד סמכויות פוגעניות וכלי ריגול מתוחכמים, ובהם חיפוש סמוי בטלפון נייד באמצעות רוגלות כמו פגסוס ואיסוף נתוני גלישה הנרשמים בספקיות התקשורת. התזכיר אינו כולל מנגנוני פיקוח ראויים או שקיפות, ולא מגן בצורה מספקת, אף לא בקירוב, על זכויות האזרחיות והאזרחים. התזכיר מתעלם מהמגמה במדינות דמוקרטיות להגביר את הפיקוח החיצוני על גופי ביטחון המפעילים מערכות מעקב מתוחכמות, וממשיך בתפיסה המיושנת שמתירה לשב"כ לפעול ללא פיקוח חיצוני ובאישור ראש הממשלה, שהוא אישיות פוליטית.
סטטוס: הצעת החוק טרם קודמה לקריאה הראשונה מאז פורסם התזכיר | עמדת האגודה לזכויות האזרח
