דרישה מאדם להזדהות כשאין נגדו חשד (נוהל הצגת תעודת זהות)

ב-18.8.2019 עתרו לבג"ץ האגודה לזכויות האזרח, אגודת יהודי אתיופיה והוועד הציבורי נגד עינויים, בדרישה שבית המשפט יאסור על המשטרה לעכב אנשים ברחוב לצורך הצגת תעודה מזהה, כאשר אין חשד שביצעו עבירה. דרשנו לבטל את "נוהל הצגת תעודת זהות וחובת הזדהות בפני שוטר", שמעגן את הפרקטיקה הבלתי חוקית.

העתירה תקפה את ההתנהלות השיטתית וארוכת השנים של שוטרים לעכב אנשים ברחוב, רק מפני שלתחושתם הסובייקטיבית הם נראים "בעייתיים", לדרוש מהם ללא כל הסבר להציג תעודה מזהה ולבדוק במאגר המשטרתי את המידע אודותם. טענו שהתנהלות זו מנוגדת לזכותו של כל אדם, כי רשויות המדינה לא יתייחסו אליו כאל "חשוד" ולא יגבילו את חירותו באופן שרירותי ובהעדר "סיבה טובה" מספיק. טענו שהתנהלות זו פוגעת בזכות לכבוד, בזכות לשם טוב, בזכות לפרטיות, בזכות לחופש תנועה ובזכות לשוויון.

עוד נטען בעתירה כי הפרקטיקה המשטרתית הזו, שהוכח שהיא נובעת מאפליה בהפעלת סמכויות אכיפה ומפרופיילינג גזעי, מופעלת באופן מוגבר כלפי יוצאי אתיופיה, ערבים ובעלי חזות מזרחית. היא יוצרת תחושה קשה של הדרה, ביזוי והשפלה, ויש לה השלכות חברתיות קשות.

ב-25.1.2021 ניתן פסק הדין. בג"ץ בדעת רוב (הנשיאה חיות אליה הצטרף המשנה לנשיאה מלצר) קיבל באופן חלקי את העתירה, וקבע שחוק החזקת תעודת זהות והצגתה מסמיך את המשטרה לדרוש מאדם להציג תעודת זהות ללא חשד לביצוע עבירה רק לצורך מצומצם ביותר של בירור מידע שקיים בתעודת הזהות או בירור אם אדם הוא בעל תעודת זהות. זאת "על מנת להימנע מתיוגם של אנשים כחשודים בלא סיבה".


בית המשפט קבע גם, בניגוד לעמדת המשטרה, כי דרישת ההזדהות כרוכה בעיכובו של אדם, ומשכך היא כפופה לתנאים שחלים על עיכוב בחוק: חובת השוטר להזדהות בפני המעוכב וחובתו להבהיר את הסיבה לעיכוב.


עוד קבע בית המשפט, כי המשטרה אינה מוסמכת לבצע פעולות שיטור נוספות (תשאול, בדיקת פרטים במסוף המשטרתי וכו') מעבר לבדיקת התעודה עצמה, בהיעדר חשד סביר. משמעות הדבר, כי בדיקת פרטיו של אדם במסוף המשטרתי או במאגרים אחרים, ובכלל זה בדיקת עברו הפלילי של אדם, אסורה בהיעדר חשד סביר לביצוע עבירה.


בית המשפט הורה למשטרה לתקן את הנוהל שמסדיר את סמכותם של שוטרים לדרוש מאדם תעודת זהות בתוך 90 יום בהתאם להוראות פסק הדין.


ב-20.4.2021 הגשנו בקשה לדיון נוסף בפסק הדין. בבקשה טענו כי פסק הדין מאפשר למשטרה להמשיך ולעכב אנשים באופן שרירותי לבדיקת זהותם, וכך נותן היתר להמשך השיטור המפלה והמשפיל כלפי מי שנראה בעיני שוטרים "בעייתי" או "חריג" על בסיס תחושה סובייקטיבית. עוד טענו שפסק הדין מייצר דיסהרמוניה חקיקתית, שמשבשת את האיזונים שנקבעו על ידי המחוקק בחקיקה מאוחרת, שהסדירה הן את דיני העיכוב והן את הסמכות לדרוש הצגת תעודת זהות.


באותו היום הגישה גם המשטרה בקשה לדיון נוסף. המשטרה מבקשת לקיים דיון נוסף בהלכה ששללה את סמכותם של שוטרים לבצע פעולות שיטור נוספות במעמד דרישת ההזדהות (תשאול, בדיקה במסוף המשטרתי וכו'). לטענת המשטרה, מדובר בכלי חיוני ובסיסי, אשר בלעדיו ספק רב אם תוכל המשטרה למלא את תפקידיה. עוד נטען שיש לשוטרים סמכות "לשוחח" עם כל אדם כשהדבר דרוש להם, ושמדובר בפעולה וולונטרית שבמסגרתה האדם לא מחויב לענות והוא "חופשי לעזוב". בתגובה שהגשנו ב-22.6.2021 התייחסנו בין היתר לטשטוש הגבול בין הסכמה לכפייה כאשר אדם מעוכב בידי שוטר, לגבולות הסמכות של המשטרה כפי שהותוותה בחוק, ולהכרח שחשד סביר יהיה תנאי מקדים והכרחי לעיכובו של אדם לצורך בדיקת זהותו וחקירתו.


ב-12.5.2021 נענה בית המשפט לבקשת המשטרה ודחה את מועד הכניסה לתוקף של הנוהל המתוקן ל-12.7.2021.

בג"ץ 5471/19 האגודה לזכויות האזרח נ' משטרת ישראל; דנג"ץ 2698/21 האגודה לזכויות האזרח נ' משטרת ישראל

עו"ד: אן סוצ'יו (האגודה לזכויות האזרח), נסרין עליאן וורדית דמרי-מדר (המרכז לחינוך משפטי קליני באוניברסיטה העברית)

העתירה | נספח: חוות דעת מומחה

החלטה, 13.2.2020


כתב תשובה מטעם המדינה, יולי 2020

עיקרי טיעון מטעם העותרים, ספטמבר 2020


פסק הדין, 25.1.2021


בקשת האגודה לזכויות האזרח לדיון נוסף, אפריל 2021


בקשת המשטרה לדיון נוסף ולעיכוב ביצוע חלקי של פסק הדין, אפריל 2021


החלטה, 12.5.2021


תגובת המשיבים 2-4 לבקשה לקיום דיון נוסף, יוני 2021


פוסטים קשורים:


"דורשים ממני להזדהות רק בגלל צבע העור שלי", אוגוסט 2019

קישורים:

אילת כהנא, משה ארבל לאמיר אוחנה: אפשר לקביעת בג"ץ להתקיים, מקור ראשון, 11.2.2021

משה גורלי, שיטור יתר? בג"ץ יכריע מתי מותר לשוטר לבקש תעודת זהות, כלכליסט, 15.1.2020

מיכל פעילן, עתירה לבג"ץ: לשים סוף לעיכובים המשטרתיים ללא סיבה, החדשות 12, 19.8.2019

העתירה נכתבה בסיוע רכזת השטח וחופש המחאה סיון תהל