top of page

לבטל את חוק עונש מוות

  • לפני יום אחד (1)
  • זמן קריאה 2 דקות

עודכן: לפני 3 שעות

ב- 30.3.2026 עתרה האגודה לזכויות האזרח לבג"ץ בדרישה לבטל את חוק "עונש מוות למחבלים", מיד לאחר שעבר בכנסת בקריאה שנייה ושלישית. החוק מטיל עונש מוות בתלייה, שיהיה עונש חובה (למעט חריגים) בבתי המשפט הצבאיים בשטחים על נאשמים פלסטינים שהורשעו ברצח על רקע טרור, ועונש מוות או מאסר עולם בבתי המשפט בישראל, על מי שהורשע בעבירות רצח בנסיבות של טרור שנעשה מתוך כוונה לשלול את קיומה של מדינת ישראל. זאת באמצעות יצירת שני הסדרים, האחד בדין הצבאי (תיקון לצו בדבר הוראות ביטחון) והשני במשפט הפלילי הישראלי (תיקון לחוק העונשין). העונש עתיד לחול על פלסטינים בלבד, שכן רק הם נשפטים בבתי המשפט הצבאיים, ובתוך ישראל, ההגדרה של "לשלול את קיומה של מדינת ישראל" מבטיח שעונש המוות לא ייגזר על יהודים.


בעתירה נטען כי מדובר בתיקון חקיקה אכזרי, המעורר דחייה ושאט נפש. נטען כי כל אחד מההסדרים הללו, כשלעצמו, פוגע פגיעה עצומה בזכויות לחיים, לכבוד, להליך הוגן ולשוויון; וכי בין שני ההסדרים קיימים פערים המעמיקים את הפגיעה ואת ההפליה.


לעניין ההסדר בבתי המשפט הצבאיים, נטען כי הכנסת אינה מוסמכת לחוקק ישירות עבור שטחי הגדה, שכן המפקד הצבאי הוא הריבון המשפטי בשטח הכבוש, וחקיקה כזו מהווה סיפוח "דה-פקטו" אסור. עוד נטען כי החוק עומד בסתירה לאמנות בינלאומיות שישראל מחויבת להן, ושהוא יוצר מערכת דינים כפולה ומפלה על בסיס אתני, המעמיק את ההפרדה הגזעית ומחזק טענות בינלאומיות לאפרטהייד: הסדר דרקוני בבתי המשפט הצבאיים המיועד לפלסטינים בלבד (עונש מוות כברירת מחדל, הרשעה ברוב רגיל ושלילת זכות החנינה), לעומת הסדר מקל יותר בבתי המשפט האזרחיים, שבהם נשפטים יהודים (גם אם הם גרים בשטחי הגדה).


לגבי שני ההסדרים, נטען כי החוק פוגע בצורה בלתי הפיכה בזכות לחיים, בזכות לכבוד, בזכות להליך הוגן ובזכות לשוויון, במיוחד לאור לוח הזמנים הקצר (90 יום) לביצוע העונש השולל אפשרות לתיקון הרשעות שווא. נטען כי החוק נשען על תשתית עובדתית רעועה, שכן לא הוכח שעונש מוות מרתיע מפגעים אידיאולוגיים. בנוסף, נטען כי החוק אינו הולם את ערכיה של מדינת ישראל כדמוקרטיה, והובאו נתונים רבים מהמשפט המשווה שלפיהם קיימת מגמה עולמית מובהקת לביטול עונש המוות, והשימוש בו כיום מזוהה בעיקר עם משטרים סמכותניים. כמו כן נטען כי תכליתו של החוק אינה ראויה, ומושתתת על יצר נקמה וגזענות ולא על צורך ביטחוני אמיתי.


העתירה, 30.3.2026


bottom of page