הצעת חוק עונש מוות - שאלות ותשובות
- taldahan0
- לפני 7 שעות
- זמן קריאה 4 דקות
בימים אלו מקדמת הכנסת את הצעת חוק העונשין (תיקון – עונש מוות למחבלים). הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה וצפויה לעבור בקרוב מאוד בקריאה שנייה ושלישית.
מה קובעת הצעת החוק?
ב-27.1.2026 פורסם נוסח עדכני של הצעת החוק. בהתאם לנוסח זה, הצעת החוק מבקשת להטיל עונש מוות חובה בבתי המשפט הצבאיים בשטחים, על נאשמים שהורשעו ברצח על רקע טרור, ועונש מוות בשיקול דעת בית המשפט בבתי המשפט בישראל, על מי שהורשע ברצח על רקע לאומני מתוך כוונה לפגוע באזרחי ותושבי מדינת ישראל. ההצעה מתייחסת בנפרד להחלת עונש מוות בבתי המשפט הצבאיים שבשטחים ובבתי המשפט האזרחיים בישראל, מאחר שמדובר בשתי מערכות משפט נפרדות ושונות.
לגבי בתי המשפט הצבאיים – ההצעה קובעת ששר הביטחון יורה למפקד הצבאי לתקן את הצו הרלבנטי החל בשטחים ולשנות את המצב בבתי המשפט הצבאיים, כך שעונש המוות יהיה עונש חובה בעבירות של גרימת מוות בנסיבות של טרור. היא גם מבקשת להוריד את הרף הנדרש לגזירת העונש בבתי המשפט הצבאיים: לא יהיה צורך בהסכמה פה אחד של השופטים אלא ברוב רגיל בלבד, והשופטים לא יחויבו להיות בדרגת סגן אלוף ומעלה. הצעת החוק אף מבטלת את סמכותו של המפקד הצבאי להפעיל שיקול דעת ולחון מורשעים או להמתיק את עונשם.
לגבי בתי המשפט האזרחיים בתוך ישראל – ההצעה מבקשת להוסיף עונש מוות לעבירות רצח בנסיבות מחמירות של טרור שנעשה מתו כוונה לפגוע באזרח או תושב ישראל.
מהן הבעיות העקרוניות והמוסריות בעונש מוות?
עונש מוות הוא אכזרי ואלים, ומנוגד לערכים הבסיסיים ביותר של זכויות האדם והדמוקרטיה, ובפרט קדושת החיים וכבוד האדם. מעבר לכך, עונש מוות הוא סופי ובלתי הפיך, ומערכת משפט אנושית לעולם אינה חסינה מטעויות. קיימת סכנה מוחשית של הרשעות שווא שיובילו להוצאה להורג של חפים מפשע. מעל לשני שלישים ממדינות העולם כבר ביטלו את עונש המוות, כך שהחלה שלו מנוגדת למגמה העולמית בקרב מדינות מתקדמות.
מדוע לא להטיל עונש מוות במקרי רצח חמורים במיוחד?
עונש מוות הוא פסול באופן גורף, ללא קשר לחומרת המעשה. הוא משחית את החברה ומשריש נורמות של אלימות ואדישות לערך החיים. לאורך ההיסטוריה של מדינת ישראל בוצע עונש מוות רק פעם אחת, והמדינה אף התגאתה בפני האו"ם במדיניות של אי-שימוש בעונש זה גם במקרים הקשים ביותר.
מהן הבעיות המשפטיות בקביעת עונש מוות כ"עונש חובה"?
קביעת עונש חובה שוללת את שיקול הדעת השיפוטי של בית המשפט להתאים את הענישה לנסיבות המקרה. מעבר לפגיעה בסמכות ובעצמאות של בתי המשפט, הדבר גם סותר את המשפט הבינלאומי. כך, האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ופוליטיות, שישראל חתומה עליה, מבטיחה לכל נידון למוות את הזכות לבקש חנינה או המתקת עונש.
מה לגבי הרתעה של מבצעי מעשי טרור פוטנציאליים?
המחקר בעולם לא מצא ראיות לכך שעונש מוות מרתיע עבריינים פוטנציאליים יותר מעונשי מאסר. כך, מחקרים שנערכו בעולם לא מצאו קשר בין קיומו של עונש מוות לבין שיעורי פשיעה נמוכים יותר. הדבר נכון במיוחד כשמדובר במעשי טרור המבוצעים על רקע אידיאולוגי, על ידי אנשים שממילא מוכנים או שואפים למות. עונש מוות עלול אף להשיג תוצאה הפוכה מהרתעה על ידי יצירת מודל לחיקוי למעשי טרור או שאיפה לנקמה.
כיצד הצעת החוק תשפיע על היכולת של הממשלה לבצע עסקאות לשחרור חטופים?
אחת המטרות המוצהרות של הצעת החוק היא פגיעה בתמריץ לבצע חטיפות לצורך עסקאות לשחרור אסירים. עם זאת, הדבר כובל את שיקול דעתה של הממשלה בקבלת החלטות מדיניות ופוליטיות, ועלול להקשות על היכולת להגיע להסכמות מדיניות שונות, לרבות הסכמים שיביאו לשחרור חטופים ישראלים בעתיד.
מה עמדת הגופים הביטחוניים? (הצבא, המל"ל, שב"כ)
בשנים עברו הביעו גופי הביטחון בישראל התנגדות עקבית להטלת עונש מוות על מבצעי מעשי טרור. מלבד הטיעונים על היעדר ההרתעה והשימוש כמודל לחיקוי שהוזכרו לעיל, עלה גם חשש שקיומם של נידונים למוות הממתינים לביצוע גזר דינם יתמרץ ארגוני טרור לחטוף חיילים ואזרחים כדי לשמש כקלפי מיקוח למניעת ההוצאה להורג. צוין גם חשש להקשחת הלחימה בשטח ולסיכון חיי חיילים, שכן מי שידעו שדינם הוא מוות יסרבו להיכנע לכוחות הביטחון ויילחמו בחירוף נפש כדי למות בקרב ולא על הגרדום. מסקנתם של הגופים הביטחוניים היתה שהנזק הביטחוני הכולל מהפעלת עונש מוות יעלה בהרבה על התועלת המצופה ממנו.
לאחרונה הביע השב"כ עמדה מעט שונה, שהוצגה גם בדיון בוועדה לביטחון לאומי של הכנסת. לעמדתם המצב השתנה אחרי 7.10 ויש ערך באפשרות שתהיה בספר החוקים אופציה לעונש מוות. אלא שהם טענו שאינם יודעים בוודאות איך ישפיע עונש המוות על מי שמתכוון לבצע מעשה טרור: יתכן שעל חלק מהאנשים ישפיע לרעה, כאמור לעיל, ואולי חלק אחר יורתע. השב"כ גם מבקש שתהיה גמישות בהטלת עונש מוות בהתאם להערכות ביטחוניות שונות, ולכן מתנגד בכל מקרה לעונש מוות שהוא חובה.
מדוע נטען שהצעת החוק מפלה וגזענית?
הצעת החוק מייחדת בפועל את עונש המוות לפלסטינים בלבד, זאת מכיוון שבבתי המשפט הצבאיים נשפטים רק פלסטינים, בעוד שאזרחי ישראל (כולל מתנחלים) נשפטים בבתי משפט אזרחיים. יתר על כן, הצעת החוק קובעת כי ניתן יהיה להעמיד לדין תושבים פלסטינים בבתי המשפט הצבאיים בלבד, על אף שהחוק מתיר כיום במקרים מסוימים להעמידם לדין בבתי המשפט בישראל. בבתי המשפט הצבאיים עונש המוות נקבע כחובה, כלומר – על כל פלסטיני בשטחים שיעמוד לדין על רצח בנסיבות של טרור ויורשע, יוטל עונש מוות. לעומת זאת, בבתי המשפט האזרחיים בישראל עונש מוות הוא העונש המקסימלי אך הוא אינו חובה. נוסף על כך, הגדרת העבירה מתמקדת בפגיעה על רקע לאומני באזרחי ותושבי מדינת ישראל, וכך נוצרת היררכיה שבה אלימות פלסטינית נגד יהודים נתפסת כחמורה יותר מאלימות יהודית נגד פלסטינים, לרבות האלימות שמתרחשת בשטחים.
מה הבעיה עם שינוי המצב בבתי המשפט הצבאיים בשטחים מבחינת המשפט הבינלאומי?
כאמור, הצעת החוק קובעת ששר הביטחון יורה למפקד הצבאי לתקן את הצו הרלבנטי החל בשטחים ולשנות את המצב בבתי המשפט הצבאיים. הבעיה היא שעל פי הדין הבינלאומי המפקד הצבאי הוא הריבון בשטחים הכבושים, והוא זה שנושא בסמכויות השלטון. הכנסת אינה מוסמכת להכתיב לו את תוכן הצווים או להגביל את סמכויותיו. ניסיון של הכנסת לכפות חקיקה כזו על המפקד הצבאי מנוגדת למשפט הבינלאומי ולדיני הכיבוש, והיא למעשה סיפוח דה-פקטו של השטחים לישראל. בנוסף, ביטול הסמכות של המפקד הצבאי להקל בעונש או להעניק חנינה סותר את אמנת ג'נבה הרביעית ואמנות זכויות אדם אחרות שישראל מחויבת להן.
אילו חששות עולים מהפחתת הדרישות הפרוצדורליות בבתי המשפט הצבאיים?
ההצעה לבטל את הצורך בהסכמה פה אחד ולהסתפק ברוב רגיל, יחד עם הורדת דרגות השופטים, מחלישה את מנגנוני ההגנה שנועדו למנוע טעויות בלתי הפיכות והרשעה של חפים מפשע. סכנה זו חמורה במיוחד במערכת המשפט הצבאית, שבה יש סכנה מוגברת להודאות שווא. סכנה זו נובעת משילוב של מאפייני החקירה הביטחונית (כגון מניעת מפגש עם עורך דין ושימוש באמצעי חקירה קיצוניים, כולל עינויים), היעדר הגנות פרוצדורליות והסתמכות כמעט בלעדית על הודאות כבסיס להרשעה.
מי יבצע את גזר הדין?
הצעת החוק קובעת שאת גזר הדין יבצע סוהר. למרות שנקבע שזהותו תהיה חסויה, יש מקום לחשש מפני ההשלכות הנפשיות, המוסריות והחברתיות כלפי מי שיוטל עליהם לבצע את עונש המוות.
