חוק עונש מוות - שאלות ותשובות
- 30 במרץ
- זמן קריאה 4 דקות
"חוק עונש מוות למחבלים, התשפ"ו-2026" עבר בקריאה שנייה ושלישית בכנסת ב-30.3.2026.
מה קובע החוק?
החוק מתייחס בנפרד להחלת עונש מוות בבתי המשפט הצבאיים שבשטחים ובבתי המשפט האזרחיים בישראל, מאחר שמדובר בשתי מערכות משפט נפרדות ושונות. אלה עיקריו:
על נאשמים פלסטינים שהורשעו ברצח על רקע טרור בבתי המשפט הצבאיים בשטחים יוטל עונש מוות חובה, אלא אם בית המשפט יחליט שקיימות נסיבות מיוחדות להמיר את עונש המוות במאסר עולם. תהיה אפשרות לערער על עונש המוות.
יונמך הרף הנדרש לגזירת העונש בבתי המשפט הצבאיים: לא יהיה צורך בהסכמה פה אחד של השופטים אלא ברוב רגיל בלבד, והשופטים לא יחויבו להיות בדרגת סגן אלוף ומעלה.
למפקד הצבאי לא תהיה סמכות להפעיל שיקול דעת ולחון מורשעים או להמתיק את עונשם.
בבתי המשפט בישראל, על מי שהורשע בעבירות רצח בנסיבות של טרור שנעשה מתוך כוונה לשלול את קיומה של מדינת ישראל יוטל עונש מוות או מאסר עולם.
האם החוק יחול על מחבלי הנוח'בה שהשתתפו בטבח שבעה באוקטובר?
לא. למרות המצג שניסו מקדמי החוק להציג, ושקושר אותו לטבח שבעה באוקטובר, החוק לא יחול על מחבלי הנוח'בה, והם יישפטו על פי חוק אחר שייוחד להם. חוק עונש המוות, שאליו אנו מתייחסים כאן, יחול רק על עבירות שיבוצעו לאחר שהחוק ייכנס לתוקף.
מהן הבעיות העקרוניות והמוסריות בעונש מוות?
עונש מוות הוא אכזרי ואלים, ומנוגד לערכים הבסיסיים ביותר של זכויות האדם והדמוקרטיה, ובפרט קדושת החיים וכבוד האדם. מעבר לכך, עונש מוות הוא סופי ובלתי הפיך, ומערכת משפט אנושית לעולם אינה חסינה מטעויות. קיימת סכנה מוחשית של הרשעות שווא שיובילו להוצאה להורג של חפים מפשע. מעל לשני שלישים ממדינות העולם כבר ביטלו את עונש המוות, כך שהחלה שלו מנוגדת למגמה העולמית בקרב מדינות מתקדמות.
מדוע לא להטיל עונש מוות במקרי רצח חמורים במיוחד?
עונש מוות הוא פסול באופן גורף, ללא קשר לחומרת המעשה. הוא משחית את החברה ומשריש נורמות של אלימות ואדישות לערך החיים. לאורך ההיסטוריה של מדינת ישראל בוצע עונש מוות רק פעם אחת, והמדינה אף התגאתה בפני האו"ם במדיניות של אי-שימוש בעונש זה גם במקרים הקשים ביותר.
מה לגבי הרתעה של מבצעי מעשי טרור פוטנציאליים?
המחקר בעולם לא מצא ראיות לכך שעונש מוות מרתיע עבריינים פוטנציאליים יותר מעונשי מאסר. כך, מחקרים שנערכו בעולם לא מצאו קשר בין קיומו של עונש מוות לבין שיעורי פשיעה נמוכים יותר. הדבר נכון במיוחד כשמדובר במעשי טרור המבוצעים על רקע אידיאולוגי, על ידי אנשים שממילא מוכנים או שואפים למות. עונש מוות עלול אף להשיג תוצאה הפוכה מהרתעה על ידי יצירת מודל לחיקוי למעשי טרור או שאיפה לנקמה.
כיצד ישפיע החוק על היכולת של הממשלה לבצע עסקאות לשחרור חטופים?
אחת המטרות המוצהרות של החוק היא פגיעה בתמריץ לבצע חטיפות לצורך עסקאות לשחרור אסירים, ועל כן הוא אוסר על הממשלה לבצע עסקאות לשחרור של אסירים שנידונו למוות או יכולים להידון למוות. הדבר כובל את שיקול דעתה של הממשלה בקבלת החלטות מדיניות ופוליטיות, ועלול להקשות על היכולת להגיע להסכמות מדיניות שונות, לרבות הסכמים שיביאו לשחרור חטופים ישראלים בעתיד.
מה עמדת הגופים הביטחוניים? (הצבא, המל"ל, שב"כ)
בשנים עברו הביעו גופי הביטחון בישראל התנגדות עקבית להטלת עונש מוות על מבצעי מעשי טרור. מלבד הטיעונים על היעדר ההרתעה והשימוש כמודל לחיקוי שהוזכרו לעיל, עלה גם חשש שקיומם של נידונים למוות הממתינים לביצוע גזר דינם יתמרץ ארגוני טרור לחטוף חיילים ואזרחים כדי לשמש כקלפי מיקוח למניעת ההוצאה להורג. צוין גם חשש להקשחת הלחימה בשטח ולסיכון חיי חיילים, שכן מי שידעו שדינם הוא מוות יסרבו להיכנע לכוחות הביטחון ויילחמו בחירוף נפש כדי למות בקרב ולא על הגרדום. מסקנתם של הגופים הביטחוניים היתה שהנזק הביטחוני הכולל מהפעלת עונש מוות יעלה בהרבה על התועלת המצופה ממנו.
לאחרונה הביע השב"כ עמדה מעט שונה, שהוצגה גם בדיון בוועדה לביטחון לאומי של הכנסת. לעמדתם המצב השתנה אחרי 7.10 ויש ערך באפשרות שתהיה בספר החוקים אופציה לעונש מוות. אלא שהם טענו שאינם יודעים בוודאות איך ישפיע עונש המוות על מי שמתכוון לבצע מעשה טרור: יתכן שעל חלק מהאנשים ישפיע לרעה, כאמור לעיל, ואולי חלק אחר יורתע. השב"כ גם ביקש שתהיה גמישות בהטלת עונש מוות בהתאם להערכות ביטחוניות שונות, ולכן התנגד בכל מקרה לעונש מוות שהוא חובה.
מדוע נטען שהחוק מפלה וגזעני?
החוק מייחד בפועל את עונש המוות לפלסטינים בלבד, זאת מכיוון שבבתי המשפט הצבאיים נשפטים רק פלסטינים, בעוד שאזרחי ישראל (כולל מתנחלים) נשפטים בבתי משפט אזרחיים. בבתי המשפט הצבאיים עונש המוות נקבע כחובה, למעט במקרים שבהם קיימות נסיבות מיוחדות, ולכן ברירת המחדל של החוק היא שעל כל פלסטיני בשטחים שיעמוד לדין על רצח בנסיבות של טרור ויורשע, יוטל עונש מוות. לעומת זאת, בבתי המשפט האזרחיים בישראל עונש מוות הוא העונש המקסימלי אך הוא אינו חובה.
נוסף על כך, הגדרת העבירה בבתי המשפט בישראל מתמקדת בכוונה לשלול את קיומה של מדינת ישראל, מה שלמעשה מכוון את עונש המוות לאזרחים ערבים בלבד.
מה הבעיות שיוצר שינוי המצב בבתי המשפט הצבאיים בשטחים מבחינת המשפט הבינלאומי?
החוק קובע ששר הביטחון יורה למפקד הצבאי לתקן את הצו הרלבנטי החל בשטחים ולשנות את המצב בבתי המשפט הצבאיים. אולם על פי הדין הבינלאומי המפקד הצבאי הוא הריבון בשטחים הכבושים, והוא זה שנושא בסמכויות השלטון. הכנסת אינה מוסמכת להכתיב לו את תוכן הצווים או להגביל את סמכויותיו. ניסיון של הכנסת לכפות חקיקה כזו על המפקד הצבאי מנוגדת למשפט הבינלאומי ולדיני הכיבוש, והיא למעשה סיפוח דה-פקטו של השטחים לישראל.
על פי אמנת ג'נבה ותקנות האג, על המפקד הצבאי חלה חובה לשמר את המצב המשפטי בשטח הכבוש כפי שהוא, ככל האפשר. החוק מפר את החובה הזו.
ביטול הסמכות של המפקד הצבאי להקל בעונש או להעניק חנינה סותר את אמנת ג'נבה הרביעית ואמנות זכויות אדם אחרות שישראל מחויבת להן.
העובדה שבפועל החוק מייחד את עונש המוות לפלסטינים בלבד מנוגדת לאיסור באמנות בינלאומיות על אפליה גזענית ועל קביעת משטר חוקי שונה שיחול על אוכלוסיות שונות.
אילו חששות עולים מהפחתת הדרישות הפרוצדורליות בבתי המשפט הצבאיים?
ביטול הצורך בהסכמה פה אחד וההסתפקות ברוב רגיל, יחד עם הורדת דרגות השופטים, מחלישים את מנגנוני ההגנה שנועדו למנוע טעויות בלתי הפיכות והרשעה של חפים מפשע. סכנה זו חמורה במיוחד במערכת המשפט הצבאית, שבה יש סכנה מוגברת להודאות שווא. סכנה זו נובעת משילוב של מאפייני החקירה הביטחונית (כגון מניעת מפגש עם עורך דין ושימוש באמצעי חקירה קיצוניים, כולל עינויים), היעדר הגנות פרוצדורליות והסתמכות כמעט בלעדית על הודאות כבסיס להרשעה.
מי יבצע את גזר הדין?
החוק קובע שאת גזר הדין יבצע סוהר. למרות שנקבע שזהותו תהיה חסויה, יש מקום לחשש מפני ההשלכות הנפשיות, המוסריות והחברתיות כלפי מי שיוטל עליהם לבצע את עונש המוות.
קישורים:
עמדת האגודה לזכויות האזרח ותגובותינו לנוסחים השונים של הצעת החוק
