החלשת עצמאות היועמ"ש - פגיעה בקו ההגנה הראשון על זכויות האדם
- לפני 12 דקות
- זמן קריאה 2 דקות
בימים אלה מקודמת בוועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת הצעת חוק היועץ המשפטי לממשלה (חוות דעת, ייצוג ופיקוח), התשפ״ו-2026, המבקשת לשנות מן היסוד את מעמדו של היועץ המשפטי לממשלה. ב-8.7.2026 פנינו ליועצת המשפטית של הכנסת וליועצת המשפטית של הממשלה והתרענו שהצעת החוק היא בלתי חוקתית, גורמת לשינוי חוקתי ומשטרי ופוגעת באחד ממנגנוני ההגנה המרכזיים על זכויות האדם בישראל.
בפנייה הסביר עו"ד עודד פלר, היועץ המשפטי של האגודה, כי הפגיעה בעצמאותו של היועץ המשפטי לממשלה בהצעת החוק היא בהצטברותם של שלושה מנגנונים:
מנגנון התגברות ממשלתי על חוות דעת: סעיף 4 להצעת החוק קובע, לכאורה, כי חוות דעת בכתב של היועץ המשפטי לממשלה תיחשב כמשקפת את הדין הקיים עבור הרשות המבצעת. ואולם, סעיף 5 להצעה מרוקן כלל זה מתוכן, ומאפשר לממשלה להחליט, אם "ראתה טעם בכך", כי חוות הדעת לא תחייב אותה או גורמים אחרים ברשות המבצעת.
מנגנון ייצוג חיצוני והשתקת היועץ המשפטי לממשלה: סעיפים 10-6 להצעת החוק משנים את מודל הייצוג: הממשלה תוכל לקבוע את עמדת הרשות המבצעת בהליך משפטי, למנות עורך דין חיצוני אם היועץ המשפטי לממשלה קבע כי לא ניתן להציג את עמדת הממשלה, או אם שר סבור שהעמדה אינה מוצגת כראוי, ואף למנוע מן היועץ המשפטי להתייצב בבית המשפט ללא אישור הממשלה או גורם מטעמה.
מנגנון פיקוח ממשלתי-שרי: סעיף 15 להצעת החוק קובע שהיועץ המשפטי לממשלה נושא באחריות למילוי תפקידו בפני הממשלה ונתון לפיקוח שר המשפטים מטעמה, לרבות מסירת דין וחשבון על פעולותיו, בכפוף לסייגים מסוימים.
לעמדת האגודה לזכויות האזרח, כל אחד משלושת המנגנונים מעורר קושי חוקתי, ואולם השילוב ביניהם מחולל שינוי משטרי באופי התפקיד, מערער את מנגנוני האיזונים והבלמים, ומאפשר לממשלה לעקוף את היועץ המשפטי אם עמדתו אינה נוחה לה הן בשלב הייעוץ, הן בשלב הייצוג, והן באמצעות פיקוח פוליטי שוטף. בכך הצעת החוק מחליפה את שומר הסף ביועץ התלוי במידת שביעות רצונה של הממשלה.
בפנייתה הבהרנו כי היועץ המשפטי לממשלה ומערך הייעוץ המשפטי הם קו ההגנה הראשון מפני החלטות בלתי חוקיות ופגיעה בזכויות האדם על ידי הרשויות. בעוד שרק חלק קטן מהחלטות הממשלה מגיעות לביקורת שיפוטית, אלפי החלטות מתקבלות מדי שנה בתוך משרדי הממשלה, במערכת הביטחון, במשטרה וברשויות המדינה, והבקרה המשפטית הפנימית היא שמונעת בהרבה מאותם מקרים את הפגיעה בזכויות האדם. השינוי המוצע בהצעת החוק עלול להגביר את הסיכון לפגיעה בזכויות אדם בכל התחומים כמעט, ובכלל זה חופש הביטוי, חופש המחאה, הזכות להליך הוגן, הזכות לפרטיות, הזכות לשוויון, הזכות לבריאות ולרווחה, והגנה מפני הפעלת כוח שלטוני בלתי מידתי. חקיקה כזו, שפגיעתה בזכויות האדם ודאית, אינה הולמת ערכים דמוקרטיים, ותכליתה אינה ראויה.
אם הצעת החוק תקודם ותאושר במליאת הכנסת, בכוונתנו לעתור לבג״ץ.
פניית האגודה לזכויות האזרח, 8.7.2026
