שיתוק פעילות הכנסת - שאלות ותשובות


© Palinchak – Dreamstime.com

מה קובע החוק לגבי פעילות הכנסת אחרי בחירות?


בהתאם לחוק, כשבועיים לאחר הבחירות מושבעת הכנסת החדשה. חברות וחברי הכנסת שנבחרו מצהירים אמונים, ויש כנסת חדשה. הכנסת היא גוף עצמאי שהרכבה ופעילותה אינה תלויה באף גוף שלטוני אחר. להיפך - יש חשיבות רבה להפרדת הרשויות, שכן לכנסת תפקיד חשוב של פיקוח על הממשלה ושמירה על האזרחים מפני עריצות הרוב ופגיעה בזכויות אדם, וכן הגנה על משטר תקין ושלטון החוק.


איך מתניעים את פעילות הכנסת?


כדי להתניע את פעילות הכנסת בתקופת ממשלת מעבר (עד שמקימים ממשלה חדשה), אמורים לקרות שני דברים חשובים:

א. בחירת יו"ר כנסת קבוע;

ב. מינוי וועדה מסדרת.


מה קורה בפועל בימים אלה?


אף על פי שהבחירות התקיימו כבר לפני למעלה משבועיים, והכנסת הושבעה כבר לפני מספר ימים, ועל אף שרוב של חברי כנסת פנו אל יו"ר הכנסת הזמני, ח"כ יולי אדלשטיין, בדרישה שיקדם את הליכי בחירת היו"ר הקבוע למשכן וכן את מינוי הוועדה המסדרת – פעולות אלו לא קודמו עד כה.


ההסברים שניתנו לכך היו מגוונים - בראש ובראשונה אילוצי ההנחיות בדבר התפרצות נגיף הקורונה, אלא שהכנסת הוחרגה מהנחיות אלה. הכנסת ממלאת שירות חיוני, וככזאת עליה להמשיך ולפעול בכל עת, ובמיוחד בתקופת חירום. אם יש קושי בשל הנגיף, יש למצוא דרכים אלטרנטיביות לאפשר לחברי הכנסת למלא את תפקידם. עוד נטענו טענות בדבר הסכמות קואליציוניות נדרשות – טענות שאינן עומדות לא בדרישות החוק ולא בנוהג המקובל במשכן מאז ומתמיד לגבי קידום ההליכים האמורים.


ב-19.3.2020 פנינו ליו"ר הכנסת, בבקשה שיפעל בדחיפות וללא דיחוי לבחירת יו"ר קבוע לכנסת ולמינוי ועדה מסדרת, כפי שקבוע בחוק, כדי שהכנסת תוכל להתחיל לתפקד.


האם קורים דברים דומים במדינות אחרות?


ממחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת ומסקירת המתרחש בעולם עולה, כי למרות שמדינות רבות מתמודדות עם הנגיף ומצויות בשעת חירום לאומית, ואף נוקטות ברבים מהאמצעים שנוקטים בהן בישראל להתגברות על הנגיף, באף אחת לא נוטרלה פעילות הפרלמנט כמו בישראל.


בחירת יו"ר קבוע לכנסת - למה זה חשוב?


בחירת יו"ר קבוע היא קריטית לתפקוד הכנסת ולדמוקרטיה, שכן יו"ר הכנסת הוא שקובע את סדר היום של הכנסת ומפקח על התנהלותה התקינה. היו"ר נקבע על ידי רוב של חברי/ות הכנסת, ובחירתו משקפת את יחסי הכוחות בכנסת.


עד לבחירתו של יו"ר קבוע, משמש יו"ר הכנסת היוצאת (אם נבחר שוב לכהן בכנסת) כיו"ר זמני. סעיף 2(ב) לתקנון הכנסת קובע מגבלה יחידה מבחינת עיתוי הבחירה של יו"ר קבוע – עליה להיעשות לפני הקמת ממשלה. הנוהג הוא כי הבחירה של יו"ר קבוע נעשית בהקדם האפשרי, ובלי תלות בהקמת קואליציה או בהסכמות אחרות של הנבחרים. לפעמים נבחר היו"ר מיד עם השבעת הכנסת, ולפעמים בתוך כמה ימים.


מינוי ועדה מסדרת - למה זה חשוב?


חשיבותה של הוועדה המסדרת היא בכך שזהו הגוף הראשון שממנים לאחר הבחירות וכינוס הכנסת, והיא שמניעה את פעילות הכנסת החדשה. בלעדיה, כפי שקורה עכשיו, הכנסת מנוטרלת מכל פעילות. לוועדה המסדרת שלל תפקידים וסמכויות: בחירת ועדות זמניות לענייני כספים וחוץ וביטחון, שבאמצעותן מתקיים הפיקוח הפרלמנטרי על פעילות הממשלה; המלצה על ועדות קבועות לכנסת; המלצה על ועדות מיוחדות עד להקמת הקבועות; ועוד. היא גם מוסמכת לאשר החלטות הנוגעות לעבודת הכנסת וסדרי הבית, כגון שינוי מועדי ישיבות, פגרות וכדומה – תפקידים שוועדת הכנסת הקבועה ממלאת בדרך כלל. מכאן גם הדחיפות בהקמתה של הוועדה המסדרת, אשר בלעדיה הכנסת אינה יכולה להתחיל כלל לתפקד.


סעיף 2(א)(א) לחוק הכנסת קובע, כי הכנסת תבחר, מוקדם ככל האפשר לאחר היבחרה, ועדה מסדרת, שבראשה יעמוד חבר הכנסת מהסיעה של חבר הכנסת שעליו הטיל נשיא המדינה את התפקיד להרכיב ממשלה. בסעיף 2(א)(ב) נקבע עוד, כי הייצוג בוועדה המסדרת יהיה לפי גודלן היחסי של הסיעות, ובלבד שלכל סיעה בת 4 חברים או יותר יהיה בה נציג. כל השנים היה מקובל שהדבר נעשה במהירות האפשרית, ובדרך כלל ביום כינוס הכנסת או בסמוך לאחריו.


מה הבעיה עם התנהלות יו"ר הכנסת הזמני, ח"כ יולי אדלשטיין?


יו"ר הכנסת נושא בתפקיד ממלכתי, ומחויבותו הראשונה היא לכבודה ולפעילותה התקינה של הכנסת. עליו למלא את תפקידו בממלכתיות ומתוך נאמנות ואחריות כלפי כל סיעות הבית והציבור הרחב. עליו להקפיד על כיבוד המשפט החוקתי, על שלטון החוק ועל הנורמות המקובלות במשכן. יו"ר הכנסת אינו יכול לפעול לקידום אינטרסים פוליטיים צרים תוך ניצול סמכויותיו, והוא מחויב להימנע משקילת שיקולים זרים, לתת משקל הולם לשיקולים הרלוונטיים בלבד, ולעשות זאת לתכלית ראויה, בסבירות ובמידתיות.


מה המשמעות של המצב הקיים כרגע?


המשמעות של אי קידום ההליכים הללו בכנסת היא שיתוק מוחלט של פעילות הכנסת ונטרולה מתפקידה הבסיסי ביותר - לפקח על פעילות הממשלה, ובפרט על חקיקת חירום מרובה שמקודמת בימים אלה על ידי ממשלת המעבר. מעבר לפגיעה קונקרטית בזכויות אדם, הרי שיש בהתנהלות מסוג זה כרסום ביסודות השיטה הדמוקרטית.


אין ספק כי ימים אלה של מגפת הקורונה מציבים אתגרים משמעותיים למימשל ולחברה במדינת ישראל, ושאין מדובר בתקופה "רגילה". אלא שדווקא בשל העובדה שהמדינה מתמודדת עם משבר חמור, קיצוני וייחודי זה, שמשליך על הזכויות לבריאות, לחירות התנועה, לרווחה, לפרנסה, לפרטיות ועל עוד שלל זכויות של כל אזרחי המדינה ותושביה – נדרש תפקוד מיטבי ויעיל של כלל גופי המדינה, והכנסת בראשם. זאת במיוחד כשבמסגרת הטיפול במשבר, מקדמת הממשלה תקנות שעת חירום רבות ופוגעניות, שבין השאר מרחיבות את פעילות השב"כ לתחומים אזרחיים, מרחיבות מעקבים המוניים על ידי השב"כ, המשטרה ומשרד הבריאות, פוגעת בזכויות עובדים ועוד.


לכך נוספת העובדה שהרשות השופטת אינה מתפקדת באופן מלא מכוח הכרזתו של שר המשפטים על מצב חירום מיוחד. כל האמצעים הללו יחד מהווים פגיעה קשה בזכויות אדם ובדמוקרטיה הישראלית וערעור של מנגנוני הפרדת רשויות ושלטון החוק.


פניית האגודה לזכויות האזרח ליו"ר הכנסת, 19.3.2020




לא מצאתם מה שחיפשתם? נסו בארכיון

  • האגודה בפייסבוק
  • האגודה בטוויטר
  • האגודה באינסטגרם
  • האגודה ביוטיוב

האגודה לזכויות האזרח בישראל

מרכז ארצי

רח' נחלת בנימין 75 תל-אביב 6515417
טלפון: 03-5608185 | פקס: 03-5608165

ירושלים

יד חרוצים 15 תלפיות

כתובת למשלוח דואר: ת"ד 53262, ירושלים 9153102

טלפון: 02-6521218 | פקס: 02-6521219

נצרת

רח' 3030/5, ת"ד 51070, נצרת 1616701
טלפון: 04-8526333/4/5 | 
פקס: 04-8526331

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו