1. היעילות של מעקבי השב"כ שנויה במחלוקת, והתועלת השולית של מעקבים אלו לבלימת המגיפה אינה מצדיקה שימוש באמצעי כה קיצוני:
רק כ-5% ממאות אלפי האנשים שנשלחו לבידוד בגל השני בעקבות מעקבי השב"כ התגלו כחולים, מה שמצביע על בידוד יתר קיצוני ולא מוצדק. יש להניח שאם נבודד אקראית כמות דומה של אנשים כמו זו שבודדה בהנחיית השב"כ – מעל 750,000 איש, יאותרו כמות דומה של חולים בכל מקרה.
עד אמצע אוקטובר, רק 15% מהחולים קיבלו התראה עקב מעקבי השב"כ. חלק מאותם חולים קיבלו ההתראה לאחר שכבר שהו בבידוד כי נודע להם על המגע באופן עצמאי. חלק קיבלו את ההתראה באיחור ניכר.
חרף השימוש הנרחב במעקבים אלו מתחילת יולי, מדינת ישראל נקלעה לסגר כללי מלא, ונתוני התחלואה בה זינקו לראש הטבלאות הבינלאומיות.
2. אי הדיוק של אמצעי המעקב של השב"כ, והמחיר הכבד שמשלמים האזרחים בצורה של בידוד יתר, מתבטאים בפגיעה קשה באמון הציבור. יש זיקה ברורה בין חידוש אמצעי השב"כ בתחילת יולי ובידוד היתר המסיבי לבין הירידה המתגברת באמון הציבור ברשויות הבריאות. הירידה באמון מתבטאת בהגברה של חוסר הנכונות לשתף פעולה עם מערך החקירות האפידמיולוגיות, חוסר נכונות ללכת להיבדק, ואף הסתרת מגעים מהרשויות. כל אלה פוגעים כמובן ביכולת להיאבק במגיפה.
3. בניגוד לעבר, כיום יש מערך נרחב של חקירות אפידמיולוגיות המונה כ-3,000 מתחקרים, בפיקוד העורף, במשרד הבריאות וברשויות המקומיות. מערך זה מסוגל לבצע בין 6,000 ל-12,000 חקירות ביום ולקבל תמונה מדויקת של מגעים ונתיבי תנועה. מערך זה מאפשר לקטוע שרשראות הדבקה, והוא חלופה מרכזית וגם הרבה יותר מדויקת למעקבי השב"כ.
4. בניגוד לעבר יש היום מערך בדיקות נרחב, המסוגל לבצע מעל 60,000 בדיקות, ובקרוב –100,000 בדיקות ביום. מערך זה מסוגל לתת מענה מהיר יותר למי שחש בתסמינים, אך גם מאפשר ביצוע בדיקות סקר נרחבות בקרב אוכלוסיות בסיכון ונותני שירותים (למשל – האפשרות לדגום את כל הגננות והגננים), וכך לקטוע שרשראות הדבקה.
5. בעקבות הסגר הכללי מספר החולים הכולל והממוצע היומי נמוך משמעותית מהעבר, ומערך החקירות האנושי, בשילוב דגימות סקר, מספק מענה טוב לקטיעת שרשראות הדבקה.
6. יש כיום יישומון המסוגל לסייע לחקירות האנושיות – המגן 2, אך כל עוד האזרחים מרגישים שממילא "האח הגדול" עוקב אחריהם בכפייה, הם לא יראו כל תועלת בהתקנת היישומון, ואף יחששו כי המידע שינדבו באמצעותו יעבור מיד לרשויות. יש לקוות כי הפסקת השימוש בשב"כ, תוך הדגשת השמירה על הפרטיות והוולונטריות של היישומון, תוביל להרחבת מספר המשתמשים בו.
7. הימשכות השימוש במעקבים מובילה הן להתרגלות לשימוש בכלי פסול גם במצב שבו יש חלופות, והן לשחיקה באפשרות לפקח על המגבלות שהמחוקק קבע. בדוח מבקר המדינה כבר נקבע כי בשב"כ עקבו אחר אנשים שלא היו חולים ולא היו במגע עם חולה, וכן, שחלק מהמידע לא נמחק כנדרש. זאת, כאשר קיים פיקוח הדוק על פעילותו ועין ציבורית בוחנת. הניסיון מלמד שהתארכות השימוש והעובדה שעשרות אנשים בשב"כ עוסקים במעקבים באופן יומיומי תוביל להתגברות המקרים של זליגת מידע ושימוש לא ראוי בו.
8. כי המדרון החלקלק כבר ניכר: הממשלה החליטה לסמיך את השב"כ לבצע מעקבים גם אחר מגעים שנערכים בתוך ביתו של החולה, בנסיבות שהוגדרו בנוהל משרד הבריאות, באופן שמנוגד לאמירות המוקדמות יותר של המשרד שלא יבצע מעקב כפוי אחר מגעים של החולה בתוך ביתו בשל החשש מפגיעה קיצונית בפרטיות. לאחרונה אף פורסם תזכיר חוק המבקש להתיר העברת מידע בין החקירות האפידמיולוגיות לבין המשטרה, דבר המעורר חשש רב לאפשרות קרובה לזליגת מידע שאסף השב"כ לגורמי אכיפה, בניגוד גמור ללשון החוק ולהתחייבויות קודמות של הממשלה.
להרחבה: פניית האגודה לזכויות האזרח, רופאים לזכויות אדם, מרכז עדאלה ופרטיות ישראל לוועדת החוץ והביטחון, 1.11.2020