top of page

דיור בר השגה בתל אביב - לא לצעירים בלבד


תל אביב
© Alexander Donin | Dreamstime.com

בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו פסק אתמול (4.4.2021), כי על עיריית תל אביב-יפו לשקול מחדש את תנאי הסף להשתתפות בהגרלות על דיור בר השגה בעיר – שמשמעותו תשלום שכר דירה מוזל, הנמוך מהותית מערכו בשוק, למשך חמש שנים. בית המשפט קיבל את טענות האגודה לזכויות האזרח שתנאי סף הקובעים גיל מקסימלי ומיצוי כושר השתכרות, ושחוסמים את דרכם של בני 45 ומעלה, פנסיונרים ובעלי מוגבלויות משכירות מוזלת בעיר, הם תנאים מפלים, הפוגעים קשות בשוויון, ויש לבטלם.


את העתירה הגישה בפברואר עו"ד טל חסין, בשם האגודה ובשם עותרות ועותרים שנבצר מהם להשתתף בהגרלה על דירות בשכירות מוזלת במתחם "שוק העלייה" בשל תנאי הסף. העותרים הם זוג פנסיונרים, אם חד הורית לקטינים, ובנות זוג המגדלות בת . עותרת נוספת היא שולה קשת, חברת מועצת העירייה, אשר התנגדה לתנאי הסף המפלים.


בעתירה טענו כי העובדה שאנשים בני יותר מ-45 או מי שלא עבדו במשרה מלאה 18 חודשים מתוך שלוש השנים האחרונות אינם יכולים להשתתף בהגרלות על דירות בשכירות מוזלת מהווה אפליה על רקע גיל ואפליה עקיפה בגלל מוגבלות. העותרים טענו כי אין הצדקה מהותית להדיר מתוכניות הדיור בר השגה, שהן משאב יקר ערך, בני חמישים, שישים, פנסיונרים ומי שנבצר ממנו לעבוד, שכן העיר גדושה בצעירים ומוסדות החינוך בה משגשגים. לפיכך, נטען בעתירה, החלטתה של העירייה לחלק הטבות משנות חיים רק לצעירים נובעת מהעדפה ולא מצורך, ואינה מבוססת על תשתית עובדתית שתצדיק את הפגיעה הקשה בשוויון ואת המסר המשפיל העובר לאוכלוסיה המבוגרת בעיר.


עוד נטען בעתירה כי לקריטריונים של גיל ושל כושר השתכרות אין זכר בתנאים שקבע המחוקק לדיור בר השגה, הם לא היוו חלק מהמלצות ועדת מומחים מהטכניון שעליהן התבסס ונבנה מערך הדיור בר ההשגה בעיר, והם אינם מאפיינים תכניות לדיור מוזל במדינות ה-OECD ואחרות.


בפסק הדין קבע סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט אליהו בכר, כי החלטת העירייה, המביאה להדרה מוחלטת של אוכלוסיית המבוגרים מדיור בר השגה, לא התבססה על תשתית עובדתית מתאימה, וכי לא "נשקלו מלוא השיקולים הרלוונטיים לעניין, תוך מתן משקל מתאים לכל שיקול". בית המשפט הוסיף כי לא ברור האם ואיך נפגעת העיר מעזיבת צעירים, וכי העירייה לא סיפקה הסבר מניח את הדעת לכך שבני 45+, שגם הם עוזבים את העיר, אינם חיוניים לעיר ולהתפתחותה, או חיוניים פחות מצעירים. עוד קבע השופט כי "אין בנימוקי העירייה הצדקה מספקת לתוצאה המפלה כלפי פנסיונרים ובעלי מוגבלויות". בית המשפט אף מתח ביקורת על כך שחלוקת הדירות בדיור בר השגה על סמך הקריטריונים הקיימים לא לווה במדדים להצלחת הפרויקט ולהשגת התכלית, וקבע כי לא נבחנו חלופות פוגעניות פחות, כמו למשל הקצאת אחוז מסוים בפרויקטים למשפחות עם ילדים.


בית המשפט התיר לעירייה לקיים את ההגרלה לדירות בפרויקט "שוק העלייה" בשל כך שמדובר ב-33 דירות בלבד, ובשל כך שכ-2,200 בני אדם כבר נרשמו אליה. עם זאת קבע השופט בכר, שעל העירייה לשקול את מדיניותה בהתאם לטענות שהועלו בעתירה ולקביעות שבפסק הדין.


עו"ד טל חסין: "פסק הדין משמח. הסיסמה 'תל אביב עיר לצעירים' היא באמת חיננית, אבל העירייה מחויבת לכלל תושביה. הדרתם המוחלטת של אוכלוסיה מבוגרת וקשישה ושל בעלי מוגבלויות מהטבות דרמטיות, משנות חיים, אשר ממומנות מכספי ציבור, ללא כל הצדקה – פוגעת בזכויות חוקתיות, לא סבירה ובלתי מידתית. נמשיך לעקוב ונוודא שהעירייה פועלת בהתאם לפסק הדין ושהקריטריונים להתמודדות על דיור בר השגה בעיר אכן משתנים".




bottom of page