אירועי הימים האחרונים בירושלים: איך הגענו עד הלום?


רימוני הלם בשער שכם
צילום: אורן זיו, אקטיבסטילס

הרבה אירועים קשים ומורכבים התרחשו בימים האחרונים בירושלים. איך הגענו למצב הזה? לא ברגע אחד, ולא במקרה. להלן מעט רקע על התנהלות המשטרה, המחאה בשייח ג'ראח, המחסומים בשער שכם ונסיבות נוספות שהביאונו עד הלום.


שייח ג'ראח


שייח ג'ראח היא שכונה בירושלים המזרחית, הממוקמת מצפון לעיר העתיקה. כבר מעל לשלושה עשורים מתנהל מאבק משפטי וציבורי בין תושבי השכונה לבין עמותות פרטיות, המבקשות לפנות משפחות פלסטיניות מבתיהן לטובת מתנחלים יהודים. למרות הניסיון של ישראל למסגר את הסיפור כסכסוך נדל"ני בין שכנים, הסיפור האמיתי הוא סיפור של עוול ואפליה זועקת: בעוד שרכושם של הפלסטינים בשטחים שישראל כבשה ב-48' וב-67' הועבר לרשות המדינה מתוקף חוק נכסי נפקדים, אחרי סיפוח ירושלים תוקן החוק כך שיהודים כן זכאים לממש את זכויותיהם על רכוש שהיה בבעלותם וננטש.


המאבק הנוכחי הוא סביב שטח הנמצא בסמוך לקבר שמעון הצדיק. השטח היה בבעלותם של שני ועדים יהודיים משנת 1876, ננטש ב-1948, וב-1956 ממשל ירדן והאו"ם בנו עליו בתים לפליטים פלסטינים. בשנת 2003 קנתה חברה פרטית בשם נחלת שמעון את השטחים מהוועדים היהודיים, ופתחה במאבק משפטי לסילוק המשפחות ששוכנו שם על ידי ממשלת ירדן ומתגוררות שם מאז. החברה רוצה להקים על השטח כ-200 יחידות דיור חדשות, ליהודים כמובן.


במסגרת המאבק הארוך הזה פונו עד כה מהשטח ארבע משפחות, ו-13 משפחות נוספות עומדות בפני סכנת פינוי לאחר שהפסידו במאבק המשפטי. 300 ילדים, נשים וגברים עלולים לאבד את בתיהם בגלל החוק המפלה. מחר היה אמור להתקיים דיון בבית המשפט העליון בבקשת הערעור של המשפחות על פסק הדין, אך בית המשפט נעתר לבקשת היועץ המשפטי לממשלה לדחות את הדיון.


המאבק הציבורי של תושבי השכונה נגד הפינויים נמשך כבר מעל לעשור. זהו מאבק אזרחי, לא אלים, שעלה לכותרות מעת לעת בשנים האחרונות כאשר המשטרה בחרה להשתמש באמצעים אלימים ובמעצרים נגד המפגינים – כך גם לפני כחודש ובימים האחרונים. עם התקרבות מועד ההכרעה בעניין הערעור של המשפחות על הפינוי הצפוי, החלה להתקיים במקום משמרת מחאה יומית. בתגובה החלה המשטרה לפרוס כוחות גדולים לפיזור המחאה. העדויות על אלימות משטרתית בהפגנות בשכונה לא הפסיקו להגיע אלינו, ולפיהן המשטרה השתמשה באופן מסיבי באמצעים לפיזור הפגנות. מכת"זיות ירו לעבר מבנים סגורים, תוך סיכון ילדים וקשישים, ורימוני הלם נזרקו על מפגינים בלתי אלימים ללא התראה מספקת.


שער שכם


שער שכם הוא לא רק שער כניסה לעיר העתיקה, אלא גם אחד השטחים הציבוריים היחידים שבהם יכולים תושבי ירושלים המזרחית להיפגש בחופשיות. בפרט, זה שנים ארוכות נוהגים התושבים והמבקרים באל אקצא להיפגש ברחבה שמול השער בערבי חודש הרמדאן. בתחילת חודש הרמדאן השנה, החל מ-12 באפריל, החליטה המשטרה, מסיבות שהשתנו חדשות לבקרים, להציב מחסומים שמנעו מהתושבים להיכנס לרחבה. החלטה זו הובילה לעימותים מול המשטרה, שהגיבה בהפעלת כוח מופרז נגד המוחים.


לאירועים אלו קדמו מספר תקיפות של צעירים פלסטינים נגד יהודים, שפורסמו ברשת החברתית טיק טוק. בשיאם של האירועים התקיימה גם תהלוכה גזענית של קיצונים יהודים, שלוותה בקריאות "מוות לערבים" ובתקיפה של תושבים פלסטינים. אירועים אלה הוסיפו מתח והעיבו על חגיגות חודש הרמדאן. רק ההחלטה להסיר את המחסומים ב-25 באפריל הצליחה להרגיע את הרוחות.


האירועים בסוף השבוע האחרון


וכך הגענו ליום שישי האחרון לאחר שבועות מתוחים, שורה של החלטות בלתי סבירות ובלתי יעילות של המשטרה, שפגעו בזכויות יסוד, והלהטת הרוחות על ידי גורמים קיצוניים. ההפגנה השבועית בשייח ג'ראח, כמו גם תפילת שישי האחרונה ברמדאן, שלה חשיבות מיוחדת בלוח השנה המוסלמי, הפכו לעימותים קשים מול המשטרה. זו הגיבה בשימוש בלתי מידתי באמצעים לפיזור הפגנות, ובהם כדורי ספוג, כדורי גומי, מכתזיות, בואש ורימוני הלם - כולל ברחבת מסגד אל אקצא עצמו. אם זה לא הספיק, בשבת החליטה המשטרה גם לחסום אוטובוסים של מתפללים בדרכם לממש את זכות היסוד שלהם לחופש דת ופולחן.


המשטרה נדרשת לא פעם להתמודד עם אירועים קשים ומורכבים, ודאי בירושלים. תפקידה אינו פשוט, אולם יש לה דרכים להתמודד גם עם מצבים קשים ועם הפרות סדר, באופן שירגיע את הרוחות ולא יביא להסלמה ולנפגעים. בדיוק בשביל זה יש נהלים, שקובעים מדרג ברור לשימוש באמצעים לפיזור הפגנות, וכללים להפעלתם באופן מרוסן. כשהמשטרה רוצה היא יודעת גם לפעול באיפוק, אבל כנראה שבכל מה שקשור לפלסטינים בירושלים, זה לא המסר שמגיע מלמעלה לשוטרים בשטח.


והערה לסיום


מחר יתקיים יום ירושלים, שמציין את איחודה של העיר. ברבות השנים הפך יום זה לסמל המייצג דווקא את ההפרדה המתקיימת בעיר בין תושביה היהודים לבין תושביה הפלסטינים. ההתנהלות הכוחנית של המשטרה, מדיניות ההזנחה והאפליה מצד רשויות המדינה של שכונות ירושלים המזרחית, המשך השתלטות המתנחלים על בתיהם של פלסטינים ומפגני כוח אלימים כגון מצעד הדגלים, ממשיכים להפר את זכויותיהם של התושבים הפלסטינים ולייצר קו ברור המפריד בין חלקי העיר.