פגמים רבים במאגר השב"כ - נדרשים הגבלה ופיקוח


© Wessel Cirkel | Dreamstime.com

סעיף 11 לחוק השב"כ, שעבר בזמנו מתחת לרדאר וללא דיון ציבורי, הקנה לשב"כ יכולות מפליגות בתחום מודיעין האותות. הסעיף מתיר לראש הממשלה להקים באמצעות כללים חשאיים מאגר מידע עצום, ולחייב חברות תקשורת להעביר נתוני תקשורת דרך קבע למאגר. המידע שנשמר במאגר מוגדר בצורה עמומה - "לרבות נתוני תקשורת ולמעט תוכן שיחה".


בשנה האחרונה, עקב השימוש במאגר השב"כ לצורך המאבק בקורונה, נחשפו לראשונה פרטים רבים על המאגר, שנשמר בחשאיות, ואזרחי המדינה למדו על עוצמתו. למדנו שנתוני התקשורת נאגרים על כלל האזרחים, באופן שוטף, ומאפשרים לשב"כ לאתר במהירות את המיקומים של כל אדם, היום וגם בעבר, וגם את המגעים שניהל עם אחרים. מדובר בכלי עוצמתי למעקב המונים, שהוא ככל הנראה גם חריג ביחס למדינות דמוקרטיות אחרות. הוא פוגע בצורה קשה בזכות לפרטיות, שהיא זכות חוקתית, וכן בחירות האזרחים.


ניתוח של המאגר מצביע על שורה ארוכה של פגמים חוקתיים ביצירתו, באופן קבלת ההרשאות לעיבוד מידע ממנו ובפיקוח עליו ועל והשימוש בו. לכן פנתה האגודה לזכויות האזרח ב-7.6.2021 ליועץ המשפטי לממשלה, בדרישה לתקן פגמים אלו. בין השאר ביקשנו מהיועץ המשפטי לקבוע שלא ניתן להמשיך ולהתבסס על כללים חשאיים של ראש הממשלה ליצירת המאגר, ושהיבטים מהותיים ביחס למאגר חייבים להיקבע על ידי הכנסת בחוק השב"כ עצמו. במיוחד יש להגדיר במדויק את המונח "מידע", ולקבוע בחוק או בתקנות איזה מידע ייאגר במאגר, לכמה זמן ייאגר המידע ולאלו מטרות ניתן להשתמש בו.


פרסומים שונים הצביעו על לחץ מתמשך על השב"כ לעשות שימוש במאגר לצרכים שאינם ביטחון מסכל, לרבות לצורכי אכיפת חוק רגילים. לפיכך ביקשנו גם להנחות את הממשלה שהשימוש במאגר הוא אסור לכל מטרה שאינה במסגרת סמכויות השב"כ בחוק, אלא אם תתקבל החלטה על כך בחוק ייעודי, מפורש ומידתי.


בפניה נכתב כי גם הקביעה שהמאגר ישמש את כלל צורכי השב"כ היא נרחבת יתר על המידה. שימוש במאגר לצרכים שאינם סיכול ריגול, טרור וחבלה הוא לא מידתי, וככלל - אין להשתמש במאגר לצורכי אבטחה או בדיקות התאמה ביטחוניות לתפקיד ציבורי.


חלק נכבד מפנייתנו עוסק באופן שבו מתקבלות הרשאות לחיפוש במאגר. לעמדת האגודה המשך המצב הקיים, שבו המאגר מצוי אצל השב"כ, משטר ההיתרים לעיבוד מידע אינו כפוף להסמכה מראש של גורם עצמאי מעין שיפוטי, ואין פיקוח הדוק בדיעבד של גורם חיצוני עצמאי ובעל מומחיות על השימוש במאגר, משמעו פגיעה בלתי מידתית בזכות לפרטיות. האגודה סבורה כי פיקוח עצמאי חיצוני על מאגר השב"כ ועיבוד מידע ממנו הוא תנאי הכרחי להמשך השימוש במאגר, וכי יש להקים בדחיפות גוף פיקוח עצמאי כזה.


עו"ד גיל גן-מור, מנהל היחידות לזכויות חברתיות ואזרחיות, שכתב את הפנייה: "השנה האחרונה הדליקה אצלנו לא מעט נורות אדומות. השימוש במאגר השב"כ לצורך מעקבי הקורונה חשף את קיומו של פרויקט מעקב המונים חשאי, עוצמתי ופולשני, שמאפשר מעקב אחר כל אזרחי המדינה, כל העת. גם הקלות שבה הסבו את הכלי הזה ממטרותיו הביטחוניות למטרה אזרחית מעוררת דאגה. השימוש במאגר למעקבי מגעים במשך חודשים רבים, תוך נרמול המעקבים הללו, הוביל אותנו לבחון לעומק את מאגר השב"כ והשימוש בו. מצאנו פגמים רבים באופן שבו הוסמך ראש הממשלה ליצור את המאגר ובסמכויות של ראש השב"כ להורות על חיפוש במאגר, כמעט ללא פיקוח. הפגמים הללו חמורים גם במישור השוואתי, לעומת מדינות דמוקרטיות אחרות. רק לאחרונה פסל בית הדין האירופי לזכויות אדם חלקים בתכניות המעקב המקוון של בריטניה, למרות שהן מעוגנות בצורה הרבה יותר בהירה ומפורטת בחוק הבריטי מאשר מאגר השב"כ. אנו ערים כמובן גם לצורכי הביטחון, אך מאגר כה עוצמתי וחשאי המאפשר מעקב אחר אזרחים תמימים חייב לבוא עם מגבלות ברורות בחוק, עם הגנות משמעותיות מפני ניצול לרעה, ולהיות תחת פיקוח חיצוני עצמאי. כל הדברים הללו כמעט ולא קיימים ביחס למאגר השב"כ. הדרישות שלנו, שחלקן מבוססות על המלצות שנכללו בספרו של אלי בכר, שהיה היועץ המשפטי של השב"כ, נועדו לאזן בין צורכי הביטחון לבין זכויות הפרט והזכות לפרטיות, שהיא חיונית לקיומה של דמוקרטיה יציבה".


פניית האגודה לזכויות האזרח, 7.6.2021