top of page

פגמים רבים במאגר השב"כ - נדרשים הגבלה ופיקוח


© Wessel Cirkel | Dreamstime.com

סעיף 11 לחוק השב"כ, שעבר בזמנו מתחת לרדאר וללא דיון ציבורי, הקנה לשב"כ יכולות מפליגות בתחום מודיעין האותות. הסעיף מתיר לראש הממשלה להקים באמצעות כללים חשאיים מאגר מידע עצום, ולחייב חברות תקשורת להעביר נתוני תקשורת דרך קבע למאגר. המידע שנשמר במאגר מוגדר בצורה עמומה - "לרבות נתוני תקשורת ולמעט תוכן שיחה".


בשנה האחרונה, עקב השימוש במאגר השב"כ לצורך המאבק בקורונה, נחשפו לראשונה פרטים רבים על המאגר, שנשמר בחשאיות, ואזרחי המדינה למדו על עוצמתו. למדנו שנתוני התקשורת נאגרים על כלל האזרחים, באופן שוטף, ומאפשרים לשב"כ לאתר במהירות את המיקומים של כל אדם, היום וגם בעבר, וגם את המגעים שניהל עם אחרים. מדובר בכלי עוצמתי למעקב המונים, שהוא ככל הנראה גם חריג ביחס למדינות דמוקרטיות אחרות. הוא פוגע בצורה קשה בזכות לפרטיות, שהיא זכות חוקתית, וכן בחירות האזרחים.


ניתוח של המאגר מצביע על שורה ארוכה של פגמים חוקתיים ביצירתו, באופן קבלת ההרשאות לעיבוד מידע ממנו ובפיקוח עליו ועל והשימוש בו. לכן פנתה האגודה לזכויות האזרח ב-7.6.2021 ליועץ המשפטי לממשלה, בדרישה לתקן פגמים אלו. בין השאר ביקשנו מהיועץ המשפטי לקבוע שלא ניתן להמשיך ולהתבסס על כללים חשאיים של ראש הממשלה ליצירת המאגר, ושהיבטים מהותיים ביחס למאגר חייבים להיקבע על ידי הכנסת בחוק השב"כ עצמו. במיוחד יש להגדיר במדויק את המונח "מידע", ולקבוע בחוק או בתקנות איזה מידע ייאגר במאגר, לכמה זמן ייאגר המידע ולאלו מטרות ניתן להשתמש בו.


פרסומים שונים הצביעו על לחץ מתמשך על השב"כ לעשות שימוש במאגר לצרכים שאינם ביטחון מסכל, לרבות לצורכי אכיפת חוק רגילים. לפיכך ביקשנו גם להנחות את הממשלה שהשימוש במאגר הוא אסור לכל מטרה שאינה במסגרת סמכויות השב"כ בחוק, אלא אם תתקבל החלטה על כך בחוק ייעודי, מפורש ומידתי.


בפניה נכתב כי גם הקביעה שהמאגר ישמש את כלל צורכי השב"כ היא נרחבת יתר על המידה. שימוש במאגר לצרכים שאינם סיכול ריגול, טרור וחבלה הוא לא מידתי, וככלל - אין להשתמש במאגר לצורכי אבטחה או בדיקות התאמה ביטחוניות לתפקיד ציבורי.


חלק נכבד מפנייתנו עוסק באופן שבו מתקבלות הרשאות לחיפוש במאגר. לעמדת האגודה המשך המצב הקיים, שבו המאגר מצוי אצל השב"כ, משטר ההיתרים לעיבוד מידע אינו כפוף להסמכה מראש של גורם עצמאי מעין שיפוטי, ואין פיקוח הדוק בדיעבד של גורם חיצוני עצמאי ובעל מומחיות על השימוש במאגר, משמעו פגיעה בלתי מידתית בזכות לפרטיות. האגודה סבורה כי פיקוח עצמאי חיצוני על מאגר השב"כ ועיבוד מידע ממנו הוא תנאי הכרחי להמשך השימוש במאגר, וכי יש להקים בדחיפות גוף פיקוח עצמאי כזה.


עו"ד גיל גן-מור, מנהל היחידות לזכויות חברתיות ואזרחיות, שכתב את הפנייה: "השנה האחרונה הדליקה אצלנו לא מעט נורות אדומות. השימוש במאגר השב"כ לצורך מעקבי הקורונה חשף את קיומו של פרויקט מעקב המונים חשאי, עוצמתי ופולשני, שמאפשר מעקב אחר כל אזרחי המדינה, כל העת. גם הקלות שבה הסבו את הכלי הזה ממטרותיו הביטחוניות למטרה אזרחית מעוררת דאגה. השימוש במאגר למעקבי מגעים במשך חודשים רבים, תוך נרמול המעקבים הללו, הוביל אותנו לבחון לעומק את מאגר השב"כ והשימוש בו. מצאנו פגמים רבים באופן שבו הוסמך ראש הממשלה ליצור את המאגר ובסמכויות של ראש השב"כ להורות על חיפוש במאגר, כמעט ללא פיקוח. הפגמים הללו חמורים גם במישור השוואתי, לעומת מדינות דמוקרטיות אחרות. רק לאחרונה פסל בית הדין האירופי לזכויות אדם חלקים בתכניות המעקב המקוון של בריטניה, למרות שהן מעוגנות בצורה הרבה יותר בהירה ומפורטת בחוק הבריטי מאשר מאגר השב"כ. אנו ערים כמובן גם לצורכי הביטחון, אך מאגר כה עוצמתי וחשאי המאפשר מעקב אחר אזרחים תמימים חייב לבוא עם מגבלות ברורות בחוק, עם הגנות משמעותיות מפני ניצול לרעה, ולהיות תחת פיקוח חיצוני עצמאי. כל הדברים הללו כמעט ולא קיימים ביחס למאגר השב"כ. הדרישות שלנו, שחלקן מבוססות על המלצות שנכללו בספרו של אלי בכר, שהיה היועץ המשפטי של השב"כ, נועדו לאזן בין צורכי הביטחון לבין זכויות הפרט והזכות לפרטיות, שהיא חיונית לקיומה של דמוקרטיה יציבה".


ב-20.1.2022 התקבלה תשובת משרד המשפטים, הדוחה את טענותינו. להלן תמצית טענותינו ותשובת המשרד, המבטאת את עמדת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה:

טענת האגודה לזכויות האזרח

עמדת היועץ המשפטי לממשלה

סעיף 11 לחוק השב"כ, המתיר הקמת מאגר נתוני תקשורת, הוא סעיף מסגרת דל ועמום, שלא עונה על הדרישה שפגיעה בזכות לפרטיות מחייבת הסמכה מפורשת בחוק.

מאגר השב"כ פוגע בזכות לפרטיות, אך מטעמי חשאיות ניתן להסתפק בחוק מסגרת כללי ולהתיר לראש הממשלה לקבוע את הסמכויות המפורשות בכללים חשאיים.

​שאלות כמו על מי מותר לאסוף מידע אישי, לכמה זמן לשמור אותו ולאילו מטרות ניתן להשתמש בו הן שאלות שהמחוקק חייב להכריע בהן לאחר דיון בפרלמנט, ולא ראש הממשלה בכללים חשאיים באישור ועדת המשנה לשירותים החשאיים.

יש להעדיף את עמדת השב"כ שדיון ציבורי ב"כלי" יפגום בערך המידע המתקבל מהמאגר ויחשוף יכולות.

כמו כן, יש לשמור על גמישות כדי לאפשר לשב"כ להחליף בקלות טכנולוגיות וכלים.

לאור עוצמת ורגישות המידע שבמאגר השב"כ יש לאסור על זליגתו לשימושים אחרים, אלא אם הדבר יוגדר במפורש בחקיקה (כמו חוק מעקבי הקורונה).

ככלל, המידע ישמש למטרות השב"כ, אך אין מניעה להעביר מידע שנאסף מהמאגר לגורמים אחרים על פי הסמכות הכללית של השב"כ להעביר מידע לגופים אחרים.

לאור עוצמת הפגיעה בפרטיות האזרחים של מאגר נתוני התקשורת, יש לייעד אותו רק לסיכול פגיעה בביטחון המדינה ולא לסמכויות אחרות של השב"כ.

השב"כ נדרש למאגר גם למשימות אחרות, כמו אבטחת אישים ומקומות ועריכת תחקיר ביטחוני למועמדים למשרות, ואין להגביל את השימוש.

אין להעביר מידע מהמאגר על ישראלים לגורמים זרים בלי לקבוע הגנות מיוחדות, שיבטיחו שלא ייעשה שימוש פסול במידע במדינה הזרה.

ניתן להעביר מידע מהמאגר למדינה זרה באישור דרג ניהול בכיר, וזה נעשה במקרים בודדים בלבד ותחת פיקוח.

יש לקבוע בחוק מנגנוני הגנה מיוחדים לבעלי חסיונות ובעיקר לעיתונאים, שנתוני תקשורת יכולים לחשוף בקלות את המקורות שלהם, ולחייב אישור מראש של שופט או גורם מעין שיפוטי למעקב אחר עיתונאים.

נהלי השירות החשאיים מחייבים אישור מדרג בכיר למעקב אחר נתוני תקשורת של בעל חיסיון ושל עיתונאים.

יש לשנות את המצב לפיו היתר לחיפוש במאגר ניתן על ידי ראש השב"כ בלבד, ויש לחייב קבלת היתר מראש לחיפוש משופט או מגורם עצמאי מעין שיפוטי, תוך התאמה לצרכים המבצעיים. זאת כדי להבטיח שלא יעשה שימוש פסול או לא מידתי במאגר.

יש פרוצדורות פנימיות של בקרה על מי שמורשה לבצע חיפוש במאגר, שיבטיחו שלא יהיה שימוש פסול או בלתי הולם במידע.

יש להקים נציבות סיגינט חיצונית לשב"כ שתפקח בדיעבד על החיפוש במאגר, על המאגר עצמו ועל מחיקת מידע לפי החוק, ותאתר חריגות.

מודל הפיקוח הוא סוגיה מורכבת, אך יש כיום מנגנונים מספקים לפיקוח – היועץ המשפטי לשב"כ, מבקר הפנים והיועץ המשפטי לממשלה.

לאור מכלול הפגמים, ההסדר הכולל לא חוקתי.

ההסדר חוקתי, אך שוקלים לקדם תיקון מקיף לסעיף 11, שיתייחס גם להיבטים שהועלו.




קישורים:





bottom of page