הרחבת סמכויות השב"כ שלא כדין


אילוסטרציה
© Dreamstime.com

בחוק שירות הביטחון הכללי (חוק השב"כ) מנויים במפורש חמישה תפקידים שיש לשב"כ סמכות לבצע. לצדם, סעיף 7(ב)(6) לחוק מאפשר לממשלה להסמיך את השב"כ לביצוע תפקידים נוספים באישור ועדת המשנה לענייני השירות, ובלבד שהפעילות "נועדה לשמור ולקדם אינטרסים ממלכתיים חיוניים לביטחון הלאומי של המדינה".


ב-21.7.2020 פנינו לכנסת בבקשת חופש מידע בעניין השימוש שעשתה הממשלה בסעיף זה מאז נחקק החוק בשנת 2002. הממצאים בתשובה שקיבלנו ב-12.11.2020 מטרידים ביותר: מסתבר שלצד חמשת תפקידיו המנויים במפורש בחוק, במהלך השנים הוסמך השב"כ לבצע ארבעה תפקידים נוספים דרך קבע בהחלטה מינהלית של הממשלה שקיבלה את אישור ועדת המשנה, ובכך הורחב בצורה נרחבת מספר התפקידים של השב"כ. בקשה אחת נוספת של הממשלה לא נדונה ולא אושרה, והבקשה החמישית שאושרה הייתה הסמכתו לתפקיד סיוע בחקירות האפידמיולוגיות. החלטה זו נדונה בפסק דין בעתירה שהגשנו, ובו בית המשפט פירש לראשונה את הסעיף, והורה לממשלה לפנות לכנסת בהליך חקיקה מלא כתנאי להמשך ההסמכה של השב"כ לביצוע מעקבי מגעים.

עוד עלה מתשובת הכנסת, שרק שנתיים לאחר חקיקת החוק, בשנת 2004, הסמיכה הממשלה באישור ועדת המשנה את השב"כ לבצע שלושה תפקידים נוספים. רק אחד מהם פורסם ברשומות, חצי שנה לאחר תום הדיון בוועדה, וההסמכה מנוסחת באופן כללי ורחב מדי: "לקיים קשרי גומלין עם גופים ציבוריים ועם גופי מודיעין וביטחון, לרבות זרים, ובכלל זה לקבל ולהעביר מידע" (י"פ 5362 מיום 3.2.2005). עוד שני תפקידים אושרו ולא פורסמה לגביהם כל הודעה ברשומות. אחד התפקידים אושר תחילה כהוראת שעה לשנתיים ולאחר מכן, בשנת 2006, ההסמכה הזמנית הפכה להסמכת קבע לביצוע אותו תפקיד. תפקיד נוסף, רביעי במספר, הוטל על השב"כ במרץ 2007, וגם לגביו אין כל הודעה ברשומות. התפקיד החמישי, הוא כאמור, הסמכת השב"כ למעקבי מגעים משנה זו (ראו טבלה מסכמת).


ב-29.11.2020 פנינו ליועץ המשפטי לממשלה בדרישה להנחות את השב"כ לחדול מביצוע ארבעת התפקידים שאותם הוסמך לבצע באמצעות מנגנון ההסמכה המיוחד שב סעיף 7(ב)(6). טענו שזו הרחבה משמעותית ביותר של סמכויות השב"כ, שחותרת תחת העקרון הבסיסי שרשות שלטונית תפעל מכוח חוק מפורש. הפגיעה פה חמורה במיוחד שכן לשב"כ יש סמכויות עוצמתיות לביצוע משימותיו, שכרוכות בפגיעה קשה בזכויות הפרט, כמו סמכויות לביצוע האזנות סתר, איכוני טלפון, חקירות ואיסוף מידע, כמעט ללא פיקוח חיצוני.


הפנינו לפסק הדין של בג"ץ מאפריל 2020 בעתירתנו בעניין מעקבי הקורונה, שבו כאמור בג"ץ פירש לראשונה את הסעיף. בפסק הדין נקבע מבחן מחמיר הקובע הגבלות על השימוש בסעיף, הן במהותו – באילו נסיבות ניתן להסמיך את השב"כ לביצוע תפקידים נוספים, והן במימד הזמן – על ההסמכה להיות זמנית ולשרת צורך דחוף שלא ניתן היה לצפות מראש. ציינו שבניגוד לאופן שבו הסעיף פורש בבג"ץ, ניכר כי עד כה הסעיף שימש את הממשלה להרחבה משמעותית של סמכויות השב"כ שלא בדרך המלך – תיקון חקיקה, אלא תוך עקיפת הכנסת ובחוסר שקיפות, הגם שהתפקידים שנוספו הם תפקידים קבועים ולא זמניים.

כך למשל, ההחלטה להסמיך את השב"כ "לקיים קשרי גומלין עם גופים ציבוריים ועם גופי מודיעין וביטחון, לרבות זרים, ובכלל זה לקבל ולהעביר מידע" היא משימה רחבה וקבועה בעלת השלכות עומק, מעוררת חשש כבד לפגיעה בזכויות חוקתיות, והיא לא נובעת מנסיבות שלא ניתן היה לצפות. לכן לא הייתה כל סיבה להעביר אותה כסמכות קבע במסלול ההסמכה שבסעיף 7(ב)(6), אלא היה צורך לתקן את החוק בהליך חקיקה רגיל ופומבי ככל הניתן.

לאור כל האמור, טענו כי השב"כ אינו מוסמך להמשיך ולפעול בארבעת התפקידים שהוטלו עליו בהחלטות הממשלה, ועליו לחדול מביצועם לאלתר. ככל שהממשלה סבורה שעדיין יש צורך במילוי תפקידים אלה, על היועץ המשפטי לממשלה להנחותה לקדם תיקון לחוק השב"כ או חוק זמני במתכונת של הוראת שעה, אותם נדרש יהיה לחוקק במסלול חקיקה מלא.


ביום 21.6.2021 מסר היועץ המשפטי לממשלה שהוא אינו מקבל את עמדתנו. ב-20.7.2021 עתרנו לבג"ץ.


עו"ד גיל גן-מור, מנהל היחידות לזכויות אזרחיות וחברתיות באגודה לזכויות האזרח: "יש איומים ביטחוניים שלא ניתן לצפות וצריך לטפל בהם ולסכל אותם באופן מיידי, מבלי לחכות לחקיקה. אבל כפי שניתן לראות, לאורך השנים הרצון לגמישות נוצל על ידי הממשלה לצורך הרחבת קבע של תפקידי השב"כ וסמכויותיו, בלי שום קשר לצרכים מבצעיים דחופים, ותוך עקיפה של הכנסת. לשב"כ סמכויות עוצמתיות שכרוכות בפגיעה קשה בזכויות אדם, לרבות האפשרות לבצע האזנות סתר, מעקב מקוון, חקירות ועוד ולכן על רקע פרשת 300 וחשיפת שיטות חקירה לא חוקיות של השב"כ חוקק בשנת 2002 חוק השב"כ – כדי לגדר את תפקידיו ולהשקיף את סמכויותיו. הרחבה של סמכויות שב"כ במחשכים לתפקידים עלומים מאיימת על הדמוקרטיה ועל זכויות האדם והיא מנוגדת לחוק".


תשובת הכנסת לבקשת חופש המידע, 12.11.2021


פניית האגודה לזכויות האזרח ליועץ המשפטי לממשלה, 29.11.2021


תשובת משרד המשפטים, 21.6.2021



קישורים:


יוסי מלמן, סיכול טרור, מניעת ריגול, בלימת חתרנות ו... סוד, הארץ, 29.6.2021