חוק ההסדרים המתגבש כולל יוזמות מבורכות לקידומה של מדינת ישראל והשירותים הציבוריים בה לעידן הדיגיטלי. בראשן, מעבר לדיוור אלקטרוני של מסרים רשמיים מהמדינה לתושב או לאזרח, יחד עם קידום שימוש ביישומונים שונים וארנקים חכמים בתחום התחבורה ובתחום הפיננסיים.
יחד עם ארגונים העוסקים בזכות לפרטיות פרסמנו נייר עמדה המברך על יוזמת המעבר של המדינה לעידן הדיגיטלי, אולם מביע חשש כי הדברים נעשים בצורה חפוזה, ללא מתן אפשרות ממשית לדיון ציבורי או פרלמנטרי בפגיעתם של ההסדרים המוצעים בפרטיות, בזכות להליך הוגן ובהגנת הסייבר של תושבי ישראל ואזרחיה. התייחסנו בין היתר להיבטים של שליטה ובחירה של אזרחים על השימוש במידע על אודותיהם ושמירה על פרטיותם, של ההגנה על המידע והשמירה שלא ייעשה בו שימוש על ידי אחרים, ושל העמקת פערים חברתיים ודיגיטליים. בהתחשב בכך שאין דחיפות מיוחדת או נחיצות כלכלית-משקית בהעברה מיידית של הסדרים טכנולוגיים מורכבים אלו, קראנו לנבחרי הציבור שלא לקדמם במסגרת חוק ההסדרים, כך שאפשר יהיה לקיים בהם דיון ציבורי ופרלמנטרי ממצה.
שותפים לנייר העמדה: איגוד האינטרנט הישראלי | פרטיות ישראל |הקליניקה למשפט טכנולוגיה וסייבר, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה | המכון הישראלי לדמוקרטיה | האגודה לזכויות האזרח בישראל | הקליניקה לזכויות אדם בינלאומיות, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים
עמדת הארגונים, 29.7.2021
קישורים:
חוק התקשורת הדיגיטלית: "פגיעה קשה בפרטיות", 29.7.2021, ynet