בעקבות עתירה שהגשנו יחד עם עמותת פרטיות ישראל נגד הפעלת מערכת המעקב "עין הנץ" בחוסר סמכות, הורה בג"ץ למדינה להסדיר את הנושא בחקיקה. תזכיר חוק אכן פורסם, אבל במקום לקבוע הוראות שיבטיחו שימוש מידתי במערכת זו, התזכיר מתיימר להכשיר מגוון של מערכות מעקב מצולם – קיימות ועתידיות, ונותן למשטרה יד חופשית להשתמש בהן באופן בלתי מוגבל כמעט. תזכיר החוק מייצר סיכון ממשי להפיכת החברה הישראלית לחברת מעקב.
בהערות לתזכיר החוק שהגישו עורכי הדין אבנר פינצ'וק ואן סוצ'יו התנגדנו נחרצות להסדר המוצע, ממספר טעמים עיקריים:
א. הותרת הסדרים מהותיים מחוץ לחוק: הפעלת מערכת "עין הנץ" מסמנת קפיצת מדרגה ביכולות המעקב של המשטרה, ובה בעת גם בפגיעה חסרת תקדים בזכויות האדם, ובמדרון חלקלק שמאיים על חירויות היסוד והדמוקרטיה. חומרת הפגיעה בזכויות היסוד משליכה על היקף ההסדרים הראשוניים שחייבים להיכלל בחקיקה מסמיכה, אך התזכיר קובע הוראות עמומות וגמישות, ומותיר היבטים מהותיים וקריטיים להסדרה עתידית בתקנות. דחיית השלמת ההסדר למועד בלתי ידוע מקוממת במיוחד לאור זה ש"עין הנץ" פועלת כבר שנים לפי כללים חשאיים.
ב. קביעת הסדר כולל למגוון מערכות מעקב: התזכיר קובע הסדר אחיד לשימוש ב"עין הנץ" ובמערכות מעקב של זיהוי פנים, ומפקיד בידי המשטרה "שטר פתוח" שיאפשר לה להשתמש בטכנולוגיות מעקב מצולם אחרות, קיימות או שיפותחו בעתיד. קביעת הסדר אחיד למגוון אמצעי מעקב מצולם מבטאת התעלמות מהבדלים משמעותיים שיש בין טכנולוגיות המעקב השונות מבחינת האיום על זכויות היסוד והדמוקרטיה.
ג. הוספת מערכות מעקב עתיד(נ)יות באופן חשאי: בהתאם לתזכיר, השר לביטחון פנים יוכל בעתיד לתקן את התוספת לחוק, ובכך "להסמיך" את המשטרה להשתמש במערכות מעקב נוספות; התיקון יוותר חסוי ולא יובא לידיעת הציבור והכנסת. חקיקה סודית, שמכשירה שימוש משטרתי בכלי מעקב פולשניים, אינה קבילה בחברה דמוקרטית, ועצם הניסיון לעגן אותה בספר החוקים מעורר חלחלה ומטריד.
ד. שימוש משטרתי במעקב מבוסס על זיהוי פנים: שימוש במשטרתי בטכנולוגית זיהוי פנים במרחב הציבורי שנוי במחלוקת עזה בכל רחבי העולם, ואין להתירו. מעבר לפן המהותי, "מילכוד" תזכיר החוק במגוון טכנולוגיות מעקב שנויות במחלוקת צפוי להאריך את הליכי החקיקה ואת הפגם החמור שנובע מהמשך הפעלתה של "עין הנץ" מחוץ לגדרי החוק.
ה. מאגר מידע שמתעד את נתיב התנועה של כלל אזרחי המדינה: ההסדר המוצע בתזכיר מבליע ומניח כנתון את הקמתו של מאגר מידע עצום שיתעד באופן רצוף ושוטף את נתיב התנועה היומיומית של מאות אלפי, ובעתיד – מיליוני אזרחים ואזרחיות תמימות וחפות מפשע. המעבר משימוש במעקב טכנולוגי בזמן אמת לשם זיהוי ותפיסה של חשודים, ליצירת כלי מעקב, ששני רק ל"כלי" של שירות הביטחון הכללי, פוגע באורח אנוש בזכויות היסוד, וחברה דמוקרטית אינה יכולה לאפשר אותו.
ו. היעדרם של פיקוח שיפוטי, אחריותיות ושקיפות: על פי התזכיר, השימוש ב"עין הנץ" ייעשה בהתאם לנהלים, אישורים ופיקוח פנימיים במשטרה. תחת זאת יש לקבוע מנגנונים של פיקוח שיפוטי, אחריותיות, שקיפות ובקרה פרלמנטרית וציבורית, שהם הכרח המציאות לנוכח הפגיעות בזכויות היסוד והפוטנציאל האפוקליפטי של טכנולוגיית המעקב המצולם.
הערות האגודה לזכויות האזרח לתזכיר החוק, יולי 2021
קישורים:
עו"ד אבנר פינצ'וק בתוכנית "סדר יום" בכאן ב, 14.7.2021 (מדקה 16:28)
עומר כביר, "כוח ממשטר": המשטרה רוצה להפעיל מערך ארצי של מצלמות זיהוי פנים, 12.7.2021, ynet
יהושע (ג'וש) בריינר, המשטרה מקדמת חוק לשימוש במצלמות לזיהוי פנים במרחב הציבורי, הארץ, 9.7.2021
תומר הדר, עין הנץ: מצלמות המעקב אחרי נהגים עבריינים בדרך להסדרה חוקית, כלכליסט, 9.7.2021