שימוש המשטרה במערכת "עין הנץ" שעוקבת אחרי נהגים

taldahan0
3 במרץ
זמן קריאה 4 דקות

עודכן: 5 במרץ

עתירה ראשונה

ב-28.1.2021 הגשנו, האגודה לזכויות האזרח ועמותת פרטיות ישראל, עתירה לבג"ץ נגד השימוש המשטרתי במערכת המעקב "עין הנץ". מדובר במערכת אוטומטית שעוקבת ומתעדת את תנועתם של אזרחים הנוסעים בכבישי הארץ, באמצעות פענוח לוחית זיהוי הרכב וצילום נוסעי הרכב. המערכת אוגרת ושומרת את פרטיהם של כל האזרחים שרכביהם חלפו על פני המצלמות, כולל צילומי וידאו וסטילס של הרכב ונוסעיו. באופן זה, המשטרה מחזיקה במאגר מידע עצום, המתעד את תנועותיהם של אזרחים שנעים בכבישי הארץ ומשמש אותה לצרכים שונים.

בעתירה נטען כי מדובר במנגנון מעקב קיצוני, שמאפשר למשטרה לקבל בלחיצת כפתור מידע פרטי רגיש על מיקומם של האזרחים הנוסעים בכבישי הארץ בזמן אמת וגם מאפשר לה לחזור "במנהרת הזמן" כדי לשחזר את מקום הימצאו של אדם, את מסלול תנועתו, ולעיתים גם מגעים שקיים עם אחרים בעבר. כל זה ללא הסדרה בחוק, ללא צו שיפוטי וללא פיקוח. טענו כי השימוש במערכת פוגע בזכויות החוקתיות לפרטיות ולחירות, וכי בהיעדר הסמכה מפורשת בחוק, השימוש במערכת אינו עומד בתנאי פיסקת ההגבלה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ויש להפסיקו לאלתר.

מעבר לזאת נטען בעתירה שגם לו היתה המערכת פועלת מכוח הסמכה חוקית מפורשת, פגיעותיה בזכויות היסוד אינן עומדות במבחן המידתיות, והחוק המסמיך לא היה צולח את הביקורת החוקתית. מצב שבו כל נסיעה של כל אדם למחוז חפצו מייצרת למשטרה באופן אוטומטי "שובל" של מידע לצרכים עתידיים אמורפיים אינו מידתי ואין להתירו במדינה דמוקרטית – לא בחקיקה מסמיכה, ולבטח לא בהעדרה.

בדיון שהתקיים ב-27.5.2021 הורה בג"ץ למדינה לפרסם להערות הציבור תזכיר חוק שמסדיר את מערכת המעקב "עין הנץ" בתוך 45 לכל היותר, ולאפשר לכנסת להכריע בדבר. הנשיאה חיות ציינה בדיון כי אין מחלוקת שהמערכת פוגעת בפרטיות ולא ניתן להפעילה מכוח סמכויות כלליות של המשטרה. בית המשפט מתח ביקורת על כך שלמרות שהמשנה ליועץ המשפטי לממשלה הנחה לגבש חקיקה מסמיכה כבר בשנת 2015, עד היום החקיקה לא קודמה.

ב-11.1.2022 הוציא בג"ץ צו על תנאי המורה למשטרה לנמק בתוך 90 יום מדוע לעמדתה היא יכולה להמשיך להפעיל את מערכת עין הנץ ללא הסמכה מפורשת בחקיקה.

ב-2.11.2022 התקיים דיון בעתירה, ולאחריו החליט בית המשפט לתת למדינה ארכה נוספת לקידום הליכי החקיקה, והורה לה לעדכן את בית המשפט ב-2.3.2023.

העתירה נמחקה בהסכמה ב-6.3.2024, לאחר שהכנסת חוקקה תיקון לפקודת המשטרה שעיגן את סמכותה לעשות שימוש במערכות מעקב שמבוססות על זיהוי ופיענוח "חפץ" (למשל לוחית רישוי במקרה של "עין הנץ").

בג"ץ 641/21 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' משטרת ישראל

עו"ד: אן סוצ'יו, אבנר פינצ'וק

העתירה, ינואר 2021

תגובה מטעם המדינה, מאי 2021

תגובת העותרות להודעת המשיבה ובקשה להוצאת צו על תנאי וצווי ביניים, דצמבר 2021

צו על תנאי, 11.1.2022

תצהיר תשובה מטעם המדינה, מאי 2022

עיקרי טיעון מטעם העותרות, אוקטובר 2022

החלטה, 2.11.2022

הודעת עדכון מטעם המדינה, ינואר 2024

תגובות העותרות, ינואר 2024

פסק הדין (מחיקת העתירה), 6.3.2024

עתירה שנייה

בעקבות העתירה הראשונה חוקקה הכנסת תיקון לפקודת המשטרה, שמסדיר את השימוש במערכת. לעמדת האגודה לזכויות האזרח החוק אינו חוקתי, ומאפשר פגיעה קשה ולא מידתית בזכויות אדם. לפיכך, ב- 20.8.2024 עתרנו לבג"ץ לביטול החוק.

העתירה פורשת בפירוט את הפגיעה הקשה של המערכת בזכות לפרטיות של אזרחיות ואזרחים תמימים, שאינם חשודים בדבר. המערכת יוצרת מאגר תקדימי ועצום של כל תנועות האזרחים עם רכביהם, שנשמר לשימוש עתידי, ומאפשרת מעקב רציף וממושך אחרי תנועות של רכבים ספציפיים על ידי הכללתם ברשימה לקבלת התראה בזמן אמת. החוק אינו מציב מגבלה של ממש על כמות המצלמות המשטרתיות שניתן להציב ועל סוגיהן; הוא מתיר לאגור את המידע מהמצלמות לתקופה ממושכת של עד שנתיים, ומתיר גישה קלה למידע מצד כל שוטר, ללא צו שיפוטי וללא פיקוח חיצוני. המשטרה מסרבת לפרסם את נוהלי השימוש במערכת.

בעתירה נטען כי השילוב של כל אלה יוצר פגיעה עצומה בזכות לפרטיות ובזכות לחירות, ויוצר אפקט מצנן על מימוש זכויות אחרות (כגון חופש הביטוי וההפגנה), מכיוון שהאזרחיות והאזרחים יודעים כי בכל רגע הם עשויים להיות נתונים במעקב. נטען כי הטכנולוגיה מעניקה למשטרה כלי רק עוצמה, שכמוהו מצוי כיום רק בידי השב"כ, מאפשרת לה להפיק מודיעין שנוגע לצנעת הפרט של כל אזרח, מיקומים, קשרים, דפוסי בילוי ועוד, והופכת את ישראל לחברת מעקב.

עם העתירה הוגשה גם בקשה לצו ביניים להקפאת השימוש במערכת, זאת לאחר שלא הותקנו תקנות החיוניות ליישום החוק בתוך ששה חודשים, כנדרש בחוק.

בעקבות העתירה והבקשה לצו ביניים, כונסה הוועדה לביטחון לאומי לדון בתקנות שמאפשרות את הפעלת מערכת עין הנץ, והן אושרו. לאור זאת ביקשנו לתקן את העתירה, אך בית המשפט החליט למחוק את העתירה והפנה אותנו למצות את ההליכים ביחס לתקנות לפני הגשה של עתירה נוספת.

בג"ץ 48720-08-24 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' הכנסת

עו"ד: גיל גן-מור

העתירה, 20.8.2024

פסק הדין, 14.11.2024

עתירה שלישית

ב-3.3.2025, לאחר מיצוי הליכים בעניין התקנות, עתרנו שוב לביטול החוק. בדומה לעתירה הקודמת, טענו כי החוק מאפשר למשטרה לעקוב באופן גורף אחרי תנועות אזרחים תמימים ולאגור מידע רגיש בצורה גורפת, על כלל האזרחים באמצעות טכנולוגיות מעקבים מתקדמות. טענו כי זהו חוק תקדימי ומסוכן הפוגע באופן לא מידתי בזכויות חוקתיות - הזכות לפרטיות, הזכות לחירות וזכויות חשודים ונאשמים - הרבה מעבר לנדרש לצורכי המשטרה, ונותן בידיה מערכת מעקב הדומה למערכות שעד היום היו קיימות רק לשב"כ למטרות מניעת פגיעה בביטחון המדינה. עוד טענו כי החיפוש במאגר לא כפוף למגבלות של ממש, והוא מותר למשטרה ללא צו שיפוטי וללא פיקוח חיצוני של ממש.

בג"ץ 5406-03-25 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' הכנסת

עו"ד: גיל גן-מור, ניצן אילני

העתירה, 3.3.2025