top of page

החרמת מבנים בגדה ללא שימוע וללא הודעה מוקדמת


הריסת מבנים בח'ירבת חומסה
הריסת מבנים בח'ירבת חומסה, נובמבר 2020. צילום: שרית מיכאלי, בצלם (CC BY 4.0)

המינהל האזרחי מסרב להכיר בקהילות פלסטיניות רבות המתגוררות עשרות שנים בשטח C. המשמעות של היעדר ההכרה היא היעדר נכונות לתכנן, לחבר לתשתיות ולהנפיק היתרי בנייה. אף שהמינהל האזרחי אינו מוכן להכיר בכך, הכפרים הללו הם ביתם היחיד של תושביהם. שם הם גרים, מגדלים את ילדיהם, חיים חיי קהילה, מתפרנסים, צורכים שירותי בריאות, חינוך ורפואה. בהיעדר הכרה הם נאלצים לבנות ללא היתר, ואיום ההריסה מרחף מעליהם כל הזמן.


בעת האחרונה יש עליה מסיבית בשימוש בצווי תפיסה והחרמה לתפיסת מבנים בקהילות אלה, במקום אכיפה באמצעות הדין הרגיל החל בשטח – דיני התכנון והבנייה. לפי התקנות שמתוקפן מוחרמים המבנים, לא נדרש שום הליך לפני ההחרמה - לא שימוע ואפילו לא הודעה מוקדמת, ועד שלושה חודשים מיום הצבת המבנה ניתן לקחת אותו גם אם הוא מאוכלס. במקור נועד הליך זה להתמודד עם הקמת מאחזים על קרקע פלסטינית פרטית, אך בשנים האחרונות הוגבר השימוש בו כלפי בנייה פלסטינית לא מורשית.


בשטח, מגיע פקח ומצלם את המבנה, וזמן מה לאחר מכן מגיעים כוחות לפנות בוקר, מעירים את תושבי הכפר, לוקחים את המבנה ונותנים צווים לאחר מעשה. לאחרונה הרסו כך מבנים של שתי קהילות שלמות – ראס א-תין וחירבת חומסה, וכל יום כמעט יש החרמה או שתיים של מבנים בודדים. ההגדרה של "מבנה" היא מאוד מאוד רחבה, וכך מתוקף התקנות הללו מחרימים מיכלי מים (אחרי ששופכים אתרי תוכנם), עוקבי מים, ברזנטים, דירים, פאנלים סולריים ועוד.


ב-5.8.2021 פנינו עם במקום - מתכננים למען זכויות תכנון, לראש המינהל האזרחי וליועמ"ש איו"ש, על מנת שיתקנו את הצו ויקבעו בו חובת שימוע. עוד ביקשנו שיגבילו את השימוש בצו לתכליתו המקורית - רק במקרים שבהם המבנה מוצב על קרקע פרטית ללא אישור הבעלים, ורק סמוך מאוד למועד הצבת המבנה. בפנייה ציינה עו"ד רוני פלי מהאגודה כי שימוש מסיבי בצווי תפיסה והחרמה, ללא התראה ומבלי שניתנה לנפגע אפשרות להשמיע את טיעוניו, הוא מדיניות פוגענית ולא ראויה, שאינה הולמת את הדין החל בשטחים הכבושים.




bottom of page