הקריטריונים לזכאות לדיור ציבורי - עמדת פורום דיור ציבורי


אילוסטרציה
יום הדיור הציבורי בכנסת, 2018. צילום: יוסי זמיר, שתיל-סטוק

בישראל חסרות כיום עשרות אלפי דירות ציבוריות כדי להגיע למינימום הנדרש לצורך עמידת המדינה בחובתה למתן נגישות לדיור ראוי לכלל האוכלוסייה. נכון לשנת 2021 עומד מלאי הדירות הציבוריות על כ-52,000 דירות, ומציב את ישראל בדירוג נמוך מאוד בשיעור הדיור הציבורי מכלל הדירות במדינה ביחס למדינות המפותחות.


פורום דיור ציבורי, שבו חברה האגודה לזכויות האזרח, רואה בדיור ציבורי כמכשיר לצמצום פערים, כאמצעי להתמודדות עם תופעת העוני הבין-דורי וכמנגנון המסייע בהגברת המוביליות החברתית הבין-דורית. לפי עמדתנו, הדיור הציבורי אינו אמור לשמש כפתרון סעד לאוכלוסייה נזקקת בלבד, אלא כמרכיב מרכזי במדיניות הדיור הכוללת.


הקריטריונים לזכאות לדיור הציבורי לא עודכנו שנים רבות, והם הופכים את הדיור הציבורי לחלופה לה זכאים מעטים בלבד. על רקע המאבק הציבורי שהובילו פעילות ופעילי פורום הדיור הציבורי, הכריז משרד השיכון בנובמבר 2021 כי בכוונתו להקים ועדה ציבורית שתבחן את הקריטריונים לזכאות לדיור הציבורי.


מסמך זה מציג את עמדת פורום דיור ציבורי לשינוי הנדרש לקריטריונים לזכאות לדיור ציבורי, והוא פרי עבודה משותפת של הפעילות, הפעילים והארגונים החברים והתומכים בפורום. מתוך הבנה כי שינוי כזה הוא ארוך-טווח וכשלב ביניים, פורום דיור ציבורי דורש הרחבה משמעותית מיידית של הקריטריונים הקיימים לזכאות לדיור ציבורי.


עיקרי הדרישות:


א. ביטול דרישות סף למספר ילדים וזכאות להבטחת הכנסה, וקביעת רף הכנסה חלופי: השימוש בשני קריטריונים קשיחים אלו שוללת זכאות באופן גורף מאוכלוסייה נרחבת אשר נזקקת לסיוע בדיור. השימוש בקריטריון מספר הילדים אינו רלוונטי לזכאות לדיור ופוגע במשפחות בעלות מספר ילדים נמוך יותר וביחידים, הסובלים גם הם ממצוקת דיור חריפה.


במקום שני קריטריונים אלו יש לקבוע רף הכנסה חלופי, שלא יהיה נמוך מקו העוני, ולהשתמש במאפיינים הנוספים בשיקולי תיעדוף ולא כקריטריון מבחין לזכאות. בפרט יש להכליל באוכלוסיית הזכאים לדיור ציבורי גם אמהות חד-הוריות המקבלות קצבת מזונות, אנשים בעלי מוגבלות נפשית וכן אוכלוסייה עובדת שרמת הכנסתה נמוכה, אך אינה עומדת בהגדרות המחמירות של קבלת גמלת הכנסה.


ב. עיגון וחיזוק העיקרון של דייר ממשיך בדיור הציבורי: יש להרחיב ולהגמיש את האפשרות להעברת הזכאות לדיור ציבורי לקרובי משפחה ובעלי זיקה קרובה, במקרה של מוות של הדייר הזכאי או מעבר למוסד סיעודי. עמדת פורום הדיור הציבורי היא שעיקרון דייר ממשיך הוא עיקרון חשוב שעוזר בצמצום פערים ומאפשר יציאה מעוני רב דורי ולכן חשוב לעגן ולחזק את החוק.


ג. שינוי ההגדרה ל״חסר דירה״ כקריטריון סף לזכאות לדיור ציבורי: יש להשוות את ההגדרה של ״חסר דירה״ במסגרת הקריטריונים לזכאות לדיור ציבורי להגדרה שנכללה במסגרת תכנית לרכישת דיור מוזל כמו ״מחיר למשתכן״ או מחיר מטרה – כלומר אי-בעלות על דירה למשך 3 שנים ולא 10 כפי שהמצב כיום.


ד. הסדרת מנגנון ועדת החריגים לדיור ציבורי: במסגרת הדרישה לשינוי והרחבת הקריטריונים לזכאות לדיור ציבורי, יש גם לטייב את מנגנון ועדת החריגים, שכיום ניערך ללא שקיפות וללא הבטחת הליך הוגן.


ה. קשישים בדיור ציבורי: הקריטריונים הקיימים לדיור ציבורי אינם מאפשרים לקשישים לממש את זכאותם בדיור ציבורי, אלא בבתי גיל הזהב בלבד. יש להסדיר את הזכאות של קשישים לדיור ציבורי ולאפשר בחירה למימוש הזכאות בין דירה ציבורית ובין דירה בבית גיל זהב.


המסמך המלא (pdf) | גרסת טקסט נגישה (pdf)