ב-13.6.2017 קבע בג"ץ בעתירת האגודה לזכויות האזרח, שתוך 18 חודשים המדינה צריכה להקצות לכל אסיר ועצור שטח מחיה מינימלי של 4.5 מ"ר (כולל שירותים ומקלחת). המדינה לא עמדה בפסק הדין, וכבר ביקשה שתי אורכות, והמועד הנוכחי ליישום פסק הדין הוא 31.12.2022.
נוסף על כך מבקשת המדינה להחריג מהוראות פסק הדין את מתקני החקירות של השב"כ למשך שלוש עד שבע שנים נוספות, באמצעות חקיקה של הוראת שעה (חוק זמני) לשלוש שנים עם אפשרות לשתי הארכות של שנתיים. לקראת דיון בהצעת החוק בוועדת החוץ והביטחון פנינו לוועדה יחד עם הוועד נגד עינויים, רופאים לזכויות אדם והמוקד להגנת הפרט, בקריאה שלא לאשר את הצעת החוק.
בפנייה נכתב כי מדובר בהצעה פסולה שמייצרת מסלול עוקף בג"ץ שאינו חוקתי, משהוא מבקש לאפשר המשך פגיעה בלתי מידתית בזכויות יסוד ולהפלות עצורים אלה מיתר הכלואים. בנוסף טענו כי העלאת הצעת החוק המורכבת והרגישה הזו בהליך בזק הוא פסול ובלתי דמוקרטי.
בית המשפט הבהיר שפסק הדין חל על כל המתקנים שבהם מוחזקים כלואים, ובכלל זה מתקני החקירות של שב"כ. לעמדתנו דווקא מתקנים אלה צריכים לקבל עדיפות במאמצים להבטיח את תנאי המחיה המינימליים, בשל התנאים הקשים השוררים בהם: הם הצפופים ביותר; הם נסתרים מעיני הציבור ואף למרבית המבקרים הרשמיים אין גישה אליהם; והעצורים המוחזקים בהם מנותקים מהעולם החיצון ואף בד"כ מעורכי דינם.
"קשה להשתחרר מן הרושם שהותרת הצפיפות, בשל הפגיעות החמורות שהיא גורמת, היא היא התכלית" נכתב בפנייה, "כלומר, חקיקה זו מכוונת לאפשר לשב"כ לגרום לנחקרים סבל על ידי היתר לכליאתם בתנאים בלתי אנושיים. בכסות של דחיית מועד ליישום פסיקה חוקתית היא אינה מבקשת אלא לתת גושפנקא חוקית לעינויים ולחקירות באמצעים פסולים. ככזו, היא מבישה ומגונה, אינה הולמת את ערכיה של אף חברה מתוקנת, תכליתה מחפירה ופגיעתה הנוראה אסורה בתכלית".
פניית הארגונים לוועדת החוץ והביטחון, 29.6.2022
Comments