גם בארגון ביטחון חשאי - לא ניתן להעלים את זכויות האדם


אילוסטרציה

חברות וחברים יקרים,

ב-50 שנותיה של האגודה לזכויות האזרח לא נרתענו מלפקוח עין בוחנת על אחד הגופים העוצמתיים ביותר במדינה – השב"כ. לשב"כ ניתנו כלים עוצמתיים לצורך סיכול פגיעה בביטחון המדינה, כלים שלא ניתנו למשטרה או לאף גורם אחר: האזנות סתר ללא צו, חיפוש סמוי, גישה בלתי מוגבלת לנתוני תקשורת ולכל המאגרים במדינה, ועוד. הכלים והסמכויות הרחבות שברשותו, והחשאיות שבה הוא פועל, מאפשרים פגיעה אנושה בזכויות אדם.

במהלך השנים היינו שותפים לעתירה נגד עינויים בחקירות שב"כ, עתירה אחרת שלנו הובילה לצמצום האפשרות לזמן פעילים חברתיים ל"שיחות אזהרה", ובתקופת הקורונה פעלנו לביטול השימוש בשב"כ למעקב מגעים. בשבועיים האחרונים נדונו עוד שתי עתירות חשובות שלנו שנוגעות לסמכויות השב"כ ולכלים שבידיו.

בשבוע שעבר התקיים בבג"ץ דיון בעתירה שלנו נגד סעיף בחוק השב"כ, המתיר לממשלה להטיל תפקידים נוספים על השב"כ בהחלטת ממשלה חשאית – במקום לתקן את חוק השב"כ, שם נקבעו תפקידי השב"כ וסמכויותיו. כדי לנסות ולהסביר את הבעיה, העליתי בדיון את הדוגמה הבאה:

נניח שבעוד כמה חודשים יש החרפה חריגה בהיקף ובחומרה של הפשיעה בישראל. מספר הקורבנות הולך וגדל, המשטרה נתפסת בציבור כחסרת אונים, ודעת הקהל מפעילה לחץ עצום על הממשלה לפעול בכל הכלים נגד הפשיעה. ראש הממשלה מחליט להטיל על השב"כ לסייע למשטרה במאבק בפשיעה, ולהפעיל את הכלים העוצמתיים שברשותו כלפי אזרחים שחשודים בביצוע עבירות.

ברור לכל שהחלטה כזו היא החלטה שיש לה השלכות עצומות על זכויות האדם. האם הרחבה כל כך רגישה ודרמטית של תפקידי השב"כ יכולה להיעשות במהלך חשאי, שמוסתר לא רק מהציבור, אלא אפילו ממרבית חברי הכנסת? שלא מפורסם בשום מקום? ללא דיון דמוקרטי פומבי? ושלא ניתן אפילו להעמיד את ההחלטה לביקורת שיפוטית? הסעיף בחוק שנגדו עתרנו מאפשר בדיוק את זה.

לעמדתנו זהו לא מצב שאפשר להשלים איתו. אם אין מנוס מלקבל החלטות שכרוכות בפגיעה קשה בזכויות אדם, הן צריכות להתקבל בהליך דמוקרטי בכנסת, ולא בהחלטות שמתקבלות במחשכים. בית המשפט הסכים שזו שאלה שראוי לדון בה, וזמן קצר לאחר הדיון הוציא צו על תנאי, המבקש מהממשלה לנמק מדוע לא ייקבע שניתן לעשות שימוש בסמכות זו רק במקרים דחופים, שבהם לא ניתן בשל כורח מבצעי לפעול לתיקון החוק.

השבוע חזרנו לבג"ץ לדיון בעתירה נוספת שלנו בנושא השב"כ, שעוסקת במאגר המידע האימתני של נתוני תקשורת שנמצא בידי הארגון. המאגר מבוסס על איסוף גורף ורציף של כל נתוני התקשורת של כל האזרחיות והאזרחים, והחיפוש בו נעשה ללא צו שיפוטי, בחשאיות וללא פיקוח.

נתוני תקשורת הם נתונים שמקבל השב"כ מחברות הסלולר למשל, ובזכות הפיתוחים הטכנולוגיים יש בנתונים אלו לחשוף מידע אישי רגיש יותר מאי פעם, כמו כל מקום שבו ביקרנו וכל אדם שעמו שוחחנו. תכנית המעקבים הזו נחשפה רק בקורונה, לאחר שהממשלה החליטה להשתמש בה כדי לבצע מעקב מגעים של חולים ומי שבא עמם במגע.

מאז הקורונה למדנו שתכנית המעקבים התקבלה בהליך קלוקל, שהיא קיצונית גם ביחס לדמוקרטיות אחרות, ושהיא נעדרת מנגנונים בסיסיים שיכולים למנוע שימוש לרעה במידע. בעקבות העתירה שלנו כבר הושג הישג חשוב – הממשלה הודיעה שבכוונתה להגיש תזכיר חוק לקראת תיקון נרחב בחוק השב"כ – התיקון הראשון לחוק מזה 20 שנה – שיעסוק גם במאגר נתוני התקשורת. היא התחייבה שהתזכיר יופץ לציבור, שחלק מהביקורת שהעלינו יידון בתיקון החוק, ושהליך החקיקה יהיה פומבי.

בשבוע הבא יתקיימו בחירות. לא משנה מה תהיינה תוצאות הבחירות, אנחנו באגודה לזכויות האזרח מתחייבים.ות להיות כאן כדי להמשיך ולהיאבק על זכויות האדם ועל הערכים הדמוקרטיים מול הממשלה והכנסת החדשות..

אני מזמין אתכן.ם להצטרף אלינו עוד היום ולסייע לנו באתגרים המצפים לנו.


שלכם.ן,


עו"ד גיל גן-מור

מנהל היחידות לזכויות חברתיות ואזרחיות