top of page

זכויות האדם בכנסת, ינואר 2023

ניוזלטר הכנסת של האגודה לזכויות האזרח מביא את עמדת האגודה בנושאים שעל סדר יומה של הכנסת בתחום זכויות האדם.


ינואר 2023: המהפכה לשינוי שיטת המשטר של השר לוין; תקנות יהודה ושומרון; הצעת חוק-יסוד: השפיטה; הכפפת המשטרה לדרג הפוליטי; ביטול אזרחות או תושבות למי שמקבל תגמול על מעשה טרור; זכויות נשים נפגעות אלימות במשפחה; התמודדות עם עוני אנרגטי.


המהפכה לשינוי שיטת המשטר

כותרת הדיון כפי שפורסמה באתר הכנסת: צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה - מחזירים את הצדק למערכת המשפט. נושא הישיבה: סמכות הממשלה והשרים לקבוע את עמדתם המשפטית בפעולתם השוטפת ובפני ערכאות שיפוטיות

ועדת החוקה, חוק ומשפט | ימים שני-רביעי, 16-18.1.2023


על אף שטרם הונחו הצעות החוק בעניין, יו"ר ועדת החוקה מקיים דיונים כלליים על היוזמות של שר המשפטים יריב לוין ל"רפורמות" במערכת המשפט.


עמדת האגודה לזכויות האזרח: תחת הכותרת "ציון במשפט תפדה" מקדמות הממשלה והכנסת שורה של גזירות, שתוצאתן תהיה ריסוק שיטת הממשל בישראל. כל אחת מההצעות לכשעצמה פוגעת בעצמאותה של מערכת המשפט, ולפיכך בהגנה על שלטון החוק וזכויות האדם. סך כל המרכיבים פוגע פגיעה אנושה בדמוקרטיה, ומהווה למעשה שינוי שיטת המשטר בישראל. תחת מעטה כזב של "בעיית משילות", המהפכה המשפטית של יריב לוין מובילה אותנו מהפרדת רשויות ואיזונים ובלמים – לחיסול העצמאות של בתי המשפט ולשלטון ללא מצרים; משופטים מקצועיים לשופטים מטעם; ומשלטון שחייב להציג הצדקות למעשיו – לשלטון שמותר לו לנהוג בשרירות ובקפריזיות. הקורבנות העיקריים של המהלך יהיו הדמוקרטיה בישראל וזכויות האדם של כולנו. להרחבה



תקנות יהודה ושומרון


כותרת הדיון: הצעת חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשפ"ג-2023 - הכנה לקריאה שנייה ושלישית

ועדת החוץ והביטחון | יום שלישי 17.1.2023 בשעה 13:00


ההסדרים הכלולים בתקנות נוגעים בעיקרם לסמכויות השיפוט של בתי המשפט בישראל כלפי ישראלים שעברו עבירות בשטחים, לרבות שטחי הרשות הפלסטינית, לסמכויות הרשויות בישראל לבצע בישראל עונשים ומעצרים שהוטלו על ידי השלטונות הצבאיים בשטחים, וכן לאפשרות לבצע בשטחים צווים ועונשים שהוטלו בישראל על תושב השטחים. התקנות מחילות באופן פרסונלי חוקים ישראליים על ישראלים המתגוררים בשטחים, והן נועדו להסדיר את מכלול מתן העזרה המשפטית בין ישראל לבין הגורמים המוסמכים ברשות הפלסטינית. מוצע להאריך את תוקפן של התקנות בחמש שנים נוספות.


עמדת האגודה: בשטחים הכבושים חלות שתי מערכות חוק נפרדות: בעוד שעל הישראלים מחילים את החוק הישראלי, הפלסטינים בשטחים כפופים לחוק הצבאי, המחמיר והפוגעני יותר. המשמעות של הארכת התקנות היא המשך והעמקה של מציאות המפלה אוכלוסיות על בסיס השתייכות לאומית. להרחבה


הצעת חוק-יסוד: השפיטה

כותרת הדיון כפי שפורסמה באתר הכנסת: צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה - מחזירים את הצדק למערכת המשפט, נושא הישיבה: הצעת חוק מטעם הוועדה - הצעת חוק-יסוד: השפיטה (חיזוק הפרדת הרשויות)

ועדת החוקה, חוק ומשפט | יום ראשון 22.1.2023 בשעה 9:30, יום שני 23.1.2023 בשעה 12:30, יום ראשון 29.1.2023 בשעה 9:30, יום שני 30.1.2023 בשעה 9:30, יום שלישי 31.1.2023 בשעה 9:30, יום רביעי 1.2.2023 בשעה 9:00


לאחרונה הכריז שר המשפטים יריב לוין, על כוונתו לקדם שורה של שינויים מקיפים ומרחיקי לכת במערכת המשפט בישראל. במקביל מקדם יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט, ח"כ שמחה רוטמן, שתי הצעות מטעמו העוסקות באותם שינויים מבניים: תיקונים לחוק-יסוד: השפיטה ותיקון לחוק יסוד: הממשלה.


עמדת האגודה לזכויות האזרח: ההצעות של השר לוין ושל ח"כ רוטמן לשינוי מערכת המשפט כוללות שורה של שינויים מבניים מרחיקי לכת, החל מהתגברות על פסיקת בית המשפט העליון ברוב פרלמנטרי רגיל, איסור על פסילת חוקי יסוד על ידי בית המשפט העליון וביטול עילת הסבירות בפסיקת בתי המשפט, דרך ביטול המעמד המחייב של חוות דעת היועץ המשפטי, מינוי יועצים משפטיים במשרות אמון, וביטול בלעדיות הייצוג על-ידי פרקליטות המדינה, וכלה (לעת הזאת) בשינויים בהליכים לבחירת שופטים כדי להפכם למינויים פוליטיים.


מדובר במכלול של הצעות שכל אחת מהן מעוררת קשיים משמעותיים ביותר, אך ביחד הן מובילות לשינוי משטרי עמוק, ומשמעותן פגיעה אנושה בעליונות שלטון החוק, בעצמאות מערכת המשפט ובעצם קיומו של משטר דמוקרטי בישראל. קבלת השינויים המוצעים תוביל להעברת כוח בלתי מוגבל לשלטון, תאפשר התנהלות עריצה שלו, פגיעה ללא הגבלה בזכויות אדם, ובמיוחד זכויות המיעוטים, וכן להתנהלות שרירותית, מושחתת ובלתי חוקית בכל תחום.



הכפפת המשטרה לדרג הפוליטי

כותרת הדיון: הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 39) (סמכויות), התשפ"ג-2022 – החלק שפוצל (פ/80/25)(כ/943) - הכנה לקריאה שניה ושלישית

הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת החוק לתיקון פקודת המשטרה (סמכויות), התשפ"ג-2022 (פ/80/25) | יום שלישי 24.1.2023 בשעה 10:00


הדיון יעסוק בתיקון סעיף 8א לפקודת המשטרה, שמבקש להכפיף את מפכ"ל המשטרה לשר לביטחון לאומי.


עמדת האגודה: בדומה לתיקונים לפקודת המשטרה שכבר עברו, ושנגדם כבר עתרנו לבג"ץ, גם התיקון המוצע לסעיף 8א פוגע בעצמאות המשטרה ומכפיף אותה לדרגים הפוליטיים. לאור העובדה שהמשטרה היא האחראית על אכיפת החוק בישראל ויש לה סמכויות נרחבות לפגוע בזכויות יסוד – המשטרה צריכה להיות כפופה לחוק בלבד. זאת כדי למנוע השתרבבותם של שיקולים זרים בפעילות המשטרה ולהבטיח שיטור שוויוני וללא משוא פנים. יש להבטיח את עצמאות המשטרה במיוחד ביחס לסמכויותיה לחקור ולהעמיד לדין.


ביטול אזרחות או תושבות למי שמקבל תגמול על מעשה טרור

כותרת הדיון: הצעת חוק לביטול אזרחותו או תושבותו של פעיל טרור שמקבל תגמול עבור ביצוע מעשה הטרור (תיקוני חקיקה), התשפ"ג-2022

ועדה משותפת של ועדת הכנסת וועדת הפנים והגנת הסביבה | יום שני 30.1.2023 בשעה 9:00


הצעת החוק מבקשת לקבוע, כי מי שנידון למאסר בגין מעשה טרור או מעשה המהווה בגידה, ומקבל כספים מהרשות הפלסטינית, יראו אותו כמי שוויתר על אזרחותו. שר הפנים ישמע את טענותיו, יבטל את אזרחותו, ולאחר שחרורו יגורש לשטחי הרשות הפלסטינית. שר הפנים רשאי להשיב את המעמד אם אדם השיב את הכספים. הסדר מקביל מוצע לביטול תושבות של תושבי קבע, כלומר של תושבי ירושלים המזרחית.


עמדת האגודה: האפשרות לבטל אזרחות בגין מעשה טרור או בגידה כבר קיימת ממילא בחוק, אף אם אדם לא קיבל כספים, כך שהצעת החוק מיותרת. היא גם לא עומדת בתנאים שקבע בית המשפט העליון לביטול אזרחות בהליך מינהלי. ההסדרים בדין הישראלי בעניין זה חורגים מן המקובל בעולם ובמשפט הבינלאומי, משום שהם מאפשרים להותיר אדם מחוסר אזרחות. הם אף מפלים ומכוונים במובהק נגד אזרחים ערבים ותושבי ירושלים המזרחית. מעולם לא נשקל ביטול מעמד של אזרח יהודי, הגם שיהודים הואשמו והורשעו בעבירות חמורות על רקע ביטחוני ולאומני. להרחבה



זכויות נשים נפגעות אלימות במשפחה

כותרת הדיון כפי שפורסמה באתר הכנסת: יישום התכנית הלאומית למניעה וטיפול באלימות במשפחה

הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי | יום שני 30.1.2023 בשעה 10:30


עמדת האגודה: אחת הסיבות הבולטות והנפוצות לכך שנשים נפגעות אלימות נשארות במערכות יחסים אלימות היא תלות כלכלית בבן המשפחה האלים. קיימת חובה בעלת חשיבות עליונה לסייע לנשים אלה כך שלא ישארו במעגל האלימות מסיבות כלכליות – הן מכוח חובת המדינה לספק הגנה על החיים ועל הגוף, והן מכוח זכויות היסוד לשוויון לכבוד, ולקיום חומרי בכבוד.

כיום הקריטריונים לזכאות לסיוע כלכלי בתקופת השיקום לאחר התנתקות מהגורם האלים הם מצומצמים מאוד. במרבית המקרים הזכאות לסיוע כספי, להגנה על זכויות במקום העבודה או להטבות מותנית בשהות במקלט לנפגעות אלימות. אלא שמרבית נפגעות האלימות אינן יכולות או אינן מעוניינות להיכנס למקלט. רבות רואות בכך מגבלה ואפילו עונש, וממילא המקלטים אינם מתאימים ל-98% מהנשים הנפגעות, אלא רק למצבי קצה מאוד מסוימים שבהם קיימת סכנה ברורה ומיידית לפגיעה בגוף או בנפש. בנוסף, במקלטים מקומות מוגבלים וקריטריונים מגבילים, בין היתר ביחס למספר הילדים, מינם וגילם. בפועל מבחינה מספרית נכנסות למקלטים כמה מאות בשנה בלבד לעומת אלפי נשים הסובלות מאלימות.

במרבית מדינות המערב תנאי הזכאות הם גמישים ומקלים ביחס למצב החוקי בישראל, וניתן להוכיח כי מתקיים מצב של אלימות במשפחה באמצעות מסמכים וראיות מגוונים, כגון צו הגנה, תלונה במשטרה שלא הופרכה, תיעוד רפואי, דוח עובד סוציאלי ועוד. יש לקדם גם בישראל תיקוני חקיקה שיבטיחו סיוע כלכלי לנשים הסובלות מאלימות ללא תלות בשהייה במקלט, ויאפשרו היחלצות ממעגל האלימות והעוני וקיום בכבוד להן ולילדיהן. הצעת חוק ברוח זו, שגיבשנו בשנה שעברה, הונחה לקריאה ראשונה ע"י ח''כ נעמה לזימי. להרחבה: פניית האגודה לוועדה | פניית האגודה לשר הרווחה, יולי 2021



התמודדות עם עוני אנרגטי

כותרת הדיון כפי שפורסמה באתר הכנסת: קידום מדיניות והסרת חסמים בשיתוף השלטון המקומי לעידוד אנרגיות מתחדשות

ועדת הפנים והגנת הסביבה | יום שני 30.1.2023 בשעה 11:30


עמדת האגודה: על הממשלה להיערך ולגבש כבר עתה מדיניות לטיפול באוכלוסיות המוחלשות שיסבלו ראשונות ובעצימות הגדולה ביותר מההחרפה בתנאי האקלים, ולהתמודדות עם המצב של עוני אנרגטי. לשם כך היא נדרשת, בין היתר:

  • לתת סיוע לאוכלוסיות מוחלשות במעבר לאנרגיות חלופיות ולשיטות חסכוניות והתייעלות אנרגטית.

  • לתמוך באוכלוסיות מוחלשות בכל הקשור במימון השימוש באנרגיה.

  • לא לנקוט בפעולות או בסנקציות שמטרתם חיסכון באנרגיה שיש בהן כדי לפגוע דווקא באוכלוסיות מוחלשות (למשל העלאת מחירי החשמל).

  • להבטיח שרשויות מקומיות עניות, שאוכלוסייתן ענייה, יקבלו קדימות ותמיכה מירבית בהקשרים אלה. בהקשר זה יש גם להביא בחשבון את תנאי האקלים הקיצוניים באזורים פריפריאליים, ובנגב בפרט.

  • על הצבא והמינהל האזרחי להתאים את מדיניותם בשטחים הכבושים לצורך בהגנה על תושביו המוגנים מפני פגעי המשבר ושינויי האקלים.



Comments


bottom of page