- 18 ביוני
- זמן קריאה 3 דקות

תיקון פקודת המשטרה – סמכויות השר לביטחון לאומי ("חוק בן גביר")

האגודה לזכויות האזרח, ביחד עם הוועד הציבורי נגד עינויים והתנועה לטוהר המידות, עתרה ב-18.1.2023 לבג"ץ בדרישה לבטל את תיקון 37 לפקודת המשטרה, שהרחיב את סמכויות השר לביטחון לאומי והעבירה אליו סמכויות שהיו בתחום סמכותו של מפכ"ל המשטרה. בעתירה נטען כי התיקון מכניס שיקולים פוליטיים לתוך החלטות מקצועיות רגישות של המשטרה, וכי משטרה פוליטית, העושה שימוש בכוחה כדי לקדם אינטרסים פוליטיים ומפלגתיים, היא סממן של משטרים דיקטטוריים.

בעתירה נכתב כי כוחה של המשטרה והפוטנציאל לפגיעה קשה ובלתי מידתית בזכויות אדם דורשים הקפדה על כך שהכוח לא יהפוך לבלתי מוגבל. הם אף דורשים הקפדה על כך שהשימוש בכוח ייעשה למטרה של אכיפת הדין בצורה שוויונית, ושלא ייעשה בו שימוש לקידום מטרות פוליטיות של מי שמחזיק ברגע נתון בהגה השלטון.

העתירה ממוקדת בהשלכות של הפיכת המשטרה למשטרה פוליטית בשלושה היבטים.

ההיבט הראשון עוסק בהסמכת השר לביטחון לאומי להתוות את "מדיניות המשטרה ואת העקרונות הכלליים לפעילותה". בעתירה נטען כי הסמכה זו פוגעת באופן בלתי חוקתי בחופש המחאה ובחופש הביטוי, ומכפיפה את השליטה בהיקף מימושן של חירויות אלה לגורם פוליטי. כדוגמה ניתנה התערבותו של השר בהיערכות של המשטרה להפגנות נגד הממשלה, ובהתערבותו ביחס לתגובה המשטרתית להנפת דגלי פלסטין. שתי דוגמאות אלו מדגימות את הפוליטיזציה שתיגרם למשטרה כשהחלטות מקצועיות מעוצבות על ידי גורם פוליטי, שההפגנות מכוונות נגדו.

ההיבט השני עוסק בהסמכתו של השר לביטחון לאומי לקבוע "מדיניות כללית בתחום החקירות" או "עקרונות כלליים" בעניין העמדה לדין על ידי התביעה המשטרתית. בעתירה נטען כי החלטות הנוגעות לחקירות והעמדה לדין, ובכלל זה ל"מדיניות" כללית בעניינים אלה, חייבות להישאר מחוץ למגרש הפוליטי. "הגורמים הפוליטיים מצויים במצב של ניגוד עניינים מוסדי בכל הנוגע להחלטות מסוג זה", נכתב בעתירה, ולא ניתן להפקיד בידם קביעת מדיניות בתחום החקירות שיש בה להשליך על נושאים רגישים כמו מאבק בשחיתות ציבורית.

ההיבט השלישי עוסק בהוראה המסמיכה את מפכ"ל המשטרה לקבוע שפקודת משטרה לא תפורסם. בעתירה נטען שהסעיף מאפשר "חקיקת סתר" ולמנוע פרסומן של פקודות המשטרה ללא כל אמות מידה ותוך סטייה גסה מהוראות חוק חופש המידע.

ב-5.3.2023 הגשנו בקשה לצו ביניים בעתירה, וביקשנו שבג"ץ יורה לשר לביטחון לאומי להימנע מהתוויית מדיניות וממתן הוראות והנחיות בכל עניין הנוגע למימוש זכות ההפגנה וחופש המחאה, עד להכרעה בעתירה. את הבקשה הגשנו בעקבות התערבותו של השר בהתנהלות האופרטיבית של המשטרה כלפי המפגינים נגד המהפכה המשפטית. בבקשה טענו שהחלטות רגישות בדבר מימוש חופש המחאה, הזכות להפגין וחופש הביטוי חייבות להיות מנותקות מהשפעת הדרג הפוליטי כדי למנוע שימוש בסמכויות הפעלת הכוח של המשטרה למטרות פוליטיות.

בית המשפט הורה למדינה להגיב לבקשה לצו ביניים עד ליום 13.3.2023, אלא שבאותו היום הגיש השר הודעה לבית המשפט ולפיה הוא אינו סומך על היועצת המשפטית לממשלה שתייצג אותו נאמנה ומבקש לייצג את עצמו. זאת בעקבות הוראתה של היועמ""שית להקפיא את החלטתו של השר להעביר מתפקידו את ניצב עמי אשד, עד להשלמת בירור משפטי של הנושא. בית המשפט לא קיבל את בקשתו של השר לייצג את עצמו וקבע שהוא צריך לפנות קודם ליועמ"שית "כמקובל" (הכלל הוא שייצוג נפרד מתאפשר במקרים חריגים ביותר, באישור היועמ"ש לממשלה).

יומיים לאחר מכן הגישה המדינה את תגובתה לבקשה לצו ביניים. המדינה התנגדה לבקשה וטענה כי גם לאחר תיקון 37 לפקודה אין לשר לביטחון לאומי סמכות לתת הנחיות מבצעיות למשטרה, במישרין או בעקיפין, ולהתערב בשיקול דעתם המקצועי של מפקדי המשטרה באירוע קונקרטי. בתגובה צוין גם שהתנהלותו של השר בשבועות האחרונים אינה חוקית, שכן היא חצתה את קו הגבול שבין קביעת מדיניות למתן הנחיות אופרטיביות לדרג המקצועי באירועים פרטניים.

ב-19.3.2023 פרסם בג"ץ את החלטתו בבקשה והבהיר כי "על השר להימנע ממתן הוראות אופרטיביות למשטרה, בין במישרין ובין בעקיפין, והדברים נכונים במיוחד לגבי מחאות והפגנות כנגד השלטון".

ב-7.6.2023 התקיים דיון בעתירה, וב-18.6.2023 הוציא בג"ץ צו על תנאי המורה למדינה לנמק מדוע לא יבוטל התיקון לחוק.

בג"ץ 532/23 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' הכנסת

עו"ד: יונתן ברמן, גיל גן-מור

העתירה

בקשה דחופה לצו ביניים, 5.3.2023

הודעה מטעם השר לביטחון לאומי, 13.3.2023

החלטה, 14.3.2023

תגובת המדינה לבקשות לצו ביניים, 15.3.2023

החלטה, 19.3.2023

תגובה מקדמית מטעם הכנסת, 31.5.2023

תגובה מטעם היועצת המשפטית לממשלה, 31.5.2023

החלטה וצו על תנאי, 18.6.2023