top of page

ההפיכה המשפטית: ביטול הביקורת השיפוטית על חוקי יסוד


במסגרת המהלך לחיסול הדמוקרטיה שמובילה ממשלת ישראל בימים אלה, יידונו בכנסת בשבוע הבא הצעות לביטול הביקורת השיפוטית על חוקי יסוד. זהו רק רכיב אחד בתוכנית גדולה לשינוי שיטת המשטר בישראל: מהפרדת רשויות ואיזונים ובלמים – לחיסול העצמאות של בתי המשפט ולשלטון ללא מצרים; משופטים מקצועיים לשופטים מטעם; ומשלטון שחייב להציג הצדקות למעשיו – לשלטון שמותר לו לנהוג בשרירות ובקפריזיות.


ביטול הביקורת השיפוטית על חוקי יסוד היא בין היוזמות הראשונות שהממשלה מקדמת, באמצעות הצעת תיקון לחוק יסוד: השפיטה. אישורו של תיקון זה יאפשר לממשלה לקדם תיקונים שונים שבהם היא מעוניינת בחוקי היסוד, בלי שבית המשפט יוכל להתערב. כך למשל תוכל הממשלה לקדם תיקון בחוק יסוד: הממשלה שיכשיר את דרעי לכהן כשר, לקדם תיקון לחוק יסוד: הכנסת (סעיף 7א) שיקל על הפסילה של מועמדים וח"כים ערבים מלכהן בכנסת, ולקבוע פטור מגיוס לחרדים במסגרת חוק יסוד. מהן המשמעויות הנוספות של השינוי המתוכנן ואיך הוא ישפיע על זכויות האדם ועל הדמוקרטיה?


המצב כיום: התפיסה הרווחת היא שחוקי היסוד מהווים פרקים בחוקה העתידית, ומעמדם גבוה משל חוק רגיל. יחד עם זאת, הליך החקיקה של חוק יסוד על ידי הכנסת אינו שונה מהליך החקיקה של חוק רגיל, ולכן אפשר בקלות רבה לתקן חוקי יסוד או לחוקק חוקי יסוד חדשים, ושינויים כאלו נעשים בשכיחות גבוהה. עד היום בג"ץ לא פסל חוק יסוד. עם זאת, בג"ץ דן מספר פעמים באפשרות להתערבות בתיקונים חוקתיים (תיקון לחוקי יסוד) וקבע שתי עילות להתערבות: העילה הראשונה היא "התיקון החוקתי הלא חוקתי", שבוחן אם תיקון חוקתי נוגד את עקרונות היסוד של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. בג"ץ קבע שההתערבות השיפוטית לפי עילה זו תהיה במקרים קיצוניים ביותר. העילה השנייה היא במקרה של "שימוש לרעה בסמכות המכוננת", למשל, כאשר חוק רגיל מתחזה לחוק יסוד, או כשמשתמשים בחוק היסוד שלא לצורך כללי אלא לצורך פרסונלי של ממשלה מסוימת. בג"ץ הוציא פעם אחת התראת בטלות על חוק יסוד בשל סיווגו כהוראת שעה.


ההצעה של שר המשפטים לוין ושל ח"כ רוטמן: לאסור על בג"ץ לפסול חוקי יסוד.


משמעות ההצעה והסכנה לדמוקרטיה ולזכויות האדם: הממשלה תוכל לתקן חוקי יסוד כדי לשנות את יסודות המשטר או כדי לפגוע בזכויות אדם בלי שבית המשפט יוכל לדון בכך ולהתערב. כך, למשל, ממשלת נתניהו הקודמת קידמה את חוק הלאום, שהוא חוק יסוד, ללא הסכמה רחבה ותוך ניצול הרוב שהיה לה, כדי לעגן בו סעיף המתיר להפלות ערבים בדיור. בעקבות עתירות נגד החוק, בג"ץ לא פסל את הסעיף אך פירש אותו באופן ששולל את האפשרות לעשות בו שימוש מפלה. ההצעה של לוין ושל רוטמן תמנע אפשרות כזו. דוגמה נוספת היא חוק יסוד: ההגירה שמבקשת הממשלה החדשה לקדם, שכולל שורה של פגיעות בזכויות אדם. אם ההצעה של לוין ושל רוטמן תעבור, תימנע האפשרות של ביקורת שיפוטית על החוק ובג"ץ לא יוכל להתערב כדי לצמצם את הפגיעה בזכויות האדם.


ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד היא חיונית במציאות שבה חקיקת חוקי יסוד היא ככל חוק רגיל, שבה נעשה שימוש תכוף בחוקי יסוד כדי לשנות את אופי המשטר, לקדם אינטרסים צרים של הממשלה המכהנת או לפגוע בזכויות אדם, ובהיעדר חוקה שלמה, מוסכמת ומשוריינת. במדינה דמוקרטית מתוקנת היה צריך לעגן בחקיקה את הסמכות של בג"ץ לקיים ביקורת על חוקי היסוד, ובוודאי לא לבטל אותה.



Comments


bottom of page