ב-28.5.2023 הגיעו לוועדת השרים לחקיקה לאישור הממשלה.צונאמי של הצעות חוק גזעניות ואנטי דמוקרטיות. שלוש מהן נועדו לפגוע בחברה הערבית-פלסטינית, לסמן אותה כאויב וכאיום ביטחוני, ולאפשר ציד מכשפות ופגיעה בזכויות אדם בחסות החוק (פירוט בהמשך). אליהן היתה אמורה להצטרף הצעת חוק למיסוי תרומות לארגוני החברה האזרחית - הצעה שאם תיושם תצמצם משמעותית את היכולות של ארגוני זכויות אדם להיאבק בגל האנטי דמוקרטי העכור ששוטף אותנו.
בזכות התנגדות של הציבור, של ארגוני חברה אזרחית, של המחנה הדמוקרטי ושל גורמים בינלאומיים, חלק מהצעות החוק לא קודמו בסופו של דבר, אבל חלקן אושרו או שעדיין עומדות על סדר היום:
• הצעת החוק בעניין מיסוי תרומות לארגוני החברה האזרחית - הורדה מסדר היום.
• הצעת החוק בעניין פיקוח על מורים ובתי ספר - אושרה לקריאה טרומית.
• הדיון בהצעה בעניין חופש הביטוי של סטודנטים והחופש האקדמי - הדיון נדחה (ולא ברור אם יובא בהמשך).
• הצעת המחליטים בעניין הציונות כערך מנחה הועברה לדיון של ראשי הקואליציה, כך שהיא עדיין עומדת על הפרק.
הצעות אלה הן חלק קטן מהתוכנית הסדורה של הממשלה והכנסת לצמצום המרחב הדמוקרטי ולפגיעה בזכויות האדם, שהיא הרבה יותר רחבה מה"מהפכה המשפטית", המכוונת לפגיעה בעצמאות מערכת המשפט. לכל היוזמות האנטי-דמוקרטיות בממשלה ובכנסת
להלן פירוט על הצעות החוק:
הצעת חוק פיקוח על בתי ספר (תיקון – איסור העסקת מורשעי ותומכי טרור ופיקוח על תכני הלימוד למניעת הסתה), התשפ"ג–2023:
הצעת החוק מתיימרת להגביר את הפיקוח על עובד הוראה אשר נחשד, נאשם או הורשע בעבירת טרור. עוד היא מבקשת למנוע מתן רישיונות הפעלה למוסדות חינוך אשר תכנית הלימוד בהם אינה תואמת "את קווי היסוד של תכנית הלימודים הישראלית, כפי שיקבעו בחוזר המנהל הכללי".
עמדת האגודה לזכויות האזרח: זוהי הצעת חוק מזיקה ומיותרת לחלוטין, אשר אינה תורמת במאום לפיקוח על תכניות ההוראה ועל צוותי החינוך. הדין הקיים מעניק למשרד החינוך כלים ראויים ומספקים להתמודדות עם תכניות לימוד ועם אנשי הוראה שהשפעתם על תלמידים שלילית ומזיקה, תוך הפעלת שיקול דעת פרטני בכל מקרה ומקרה. כל שמבקשת הצעת חוק זו לעשות הוא למשטר את מערכת החינוך הערבית והפלסטינית ולשלוט בה, לחייב מעקב אחר נשות ואנשי ההוראה, ולטעת יחס חשדני, גזעני, מפלג ומסכסך כלפי כלל החברה הפלסטינית בישראל. להרחבה
הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – הרחקת סטודנטים תומכי טרור ממוסד לימוד ופירוק תאים תומכי טרור), התשפ"ג 2023:
הצעת החוק מבקשת לחייב מוסדות אקדמיים להשעות סטודנטים, להרחיקם לצמיתות מהמוסד ולא להכיר בתארים שרכשו בחו"ל בשל ביטויים שנתפסים כתמיכה בטרור. עוד מבקשת ההצעה לאסור על הנפת דגל פלסטין במוסדות אקדמיים, ולהעניש את מניפיו.
עמדת האגודה לזכויות האזרח: הצעת החוק פוגעת אנושות בזכויות החוקתיות של סטודנטים לחופש הביטוי, לכבוד ולזהות, תוך התעלמות מההגנות כבדות המשקל שמעניק הדין לחופש הביטוי. זוהי הצעה מיותרת, שכן החוק בישראל כבר אוסר על תמיכה בטרור והסתה לו. מקריאת דברי ההסבר להצעה עולה במפורש כי כוונתם של מנסחיה היא מחיקת הזהות הפלסטינית מהמרחב הציבורי האקדמי, והתנכלות למי שאינם מזוהים עם האתוס הציוני כפי שזה נתפס בימין הקיצוני, ערבים ויהודים כאחת. הצעת החוק אף פוגעת בעקרון החופש האקדמי ומצרה את האוטונומיה של המוסדות להשכלה גבוהה באופן שאין לו אח ורע בחקיקה בישראל. להרחבה
טיוטת הצעת מחליטים: ציונות כערך מנחה בפעולות הממשלה:
ההצעה מבקשת לחייב את משרדי הממשלה וכלל זרועותיה לאמץ את ערכי הציונות, כפי שהם באים לידי ביטוי ב"חוק הלאום", כשיקולים מנחים ומכריעים בעיצוב המדיניות הציבורית.
עמדת האגודה לזכויות האזרח: במידה ותאשר הממשלה הצעה זו, הפלית החברה הערבית תהפוך לערך מנחה שעל משרדי הממשלה לממש, ופקידי מדינה יידרשו לעצב ולקדם מדיניות ותוכניות שמתעדפות את האזרחים היהודים ומפלות נגד האזרחים הערבים. מלבד הנזק ההצהרתי בקבלת החלטה כזאת, המסמנת שוב את האזרחים הערבים כאזרחים סוג ב', מדובר במתן אור ירוק ואף הנחיה מפורשת להפלות את החברה הערבית ולהעדיף את האזרחים היהודים בכל תחומי החיים. טיוטת ההחלטה היא בלתי חוקתית בכך שהיא שוללת את עקרון השוויון כעקרון מנחה בעיצוב המדיניות הציבורית, ומנוגדת לפסיקת בג"ץ. להרחבה