top of page

השתתפות מנהלי בתי ספר במחאות ההפיכה המשטרית – המצב המשפטי


הפגנה
צילום: דובי עפר, שתיל-סטוק

חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), תשי"ט- 1959 קובע איסורים שונים החלים על עובדי ועובדות מדינה, הכוללים השתתפות בארגון הפגנה בעלת "אופי מדיני", נשיאת דברים ("נאום") בהפגנה בעלת "אופי מדיני", או סתם השתתפות בהפגנה בעלת "אופי מדיני".


על פי חוזר מנכ"ל 3.7-59 "הנחיות כלליות לגבי סייגים לפעילות פוליטית-מפלגתית של עובדי הוראה", עובדי הוראה ב-4 הדרגות העליונות של דירוג עובדי ההוראה, קרי מנהל מוסד חינוך, מפקח, וכן מנהל אגף, מינהל או מחוז במשרד החינוך – כפופים לאותם איסורים.


כלומר, על פי החוזר, אסור למנהלי בתי ספר לנאום, להשתתף וכו', בהפגנה בעלת אופי מדיני.


נותרת השאלה האם מחאות בעניין ההפיכה המשטרית הן ב"נושא מדיני-פוליטי".


עמדת נציבות שירות המדינה, נכון להיום, היא שההפגנות בעניין ההפיכה / הרפורמה המשפטית / משטרית והפגיעה בדמוקרטיה הן הפגנות "בנושא בעל אופי מדיני" – ועל כן האיסור על נאום, ארגון או השתתפות בהפגנות אלה חל על עובדי מדינה הבכירים, ובכלל זה – עובדי ההוראה הבכירים שהזכרנו לעיל. הפרה של האיסורים עלולה לגרור אחריה הליכים משמעתיים וסנקציות.


לצד זאת נציין, כי קיימת מחלוקת בין משפטנים לגבי הפרשנות של המונח "אופי מדיני" בהקשר של חוק שירות המדינה שהוזכר לעיל, ויש הטוענים שיש לפרש את המונח בצמצום כך שלא יחול על הפגנות בנושא ההפיכה המשטרית. טענה זו נסמכת על פסיקת בג"ץ מלפני שנים אחדות, שפירשה בצמצום את המונח "עניין מדיני" הגם שבהקשר אחר: פקודת המשטרה מחייבת הוצאת רישיון משטרתי להפגנה שעונה על מספר קריטריונים, שאחד מהם – שבהפגנה נישאים נאומים ב"נושא מדיני". בג"ץ קבע שהוראה זו מגבילה את חופש המחאה (זכות חוקתית) ועל כן יש לפרש אותה בצמצום. בהמשך לכך, נקבע שההפגנות שהתקיימו בכיכר גורן בפתח תקווה (ליד בית היועץ המשפטי לממשלה הקודם) בנושא "שלטון החוק וטוהר המידות" אינן בגדר הפגנות "בנושא מדיני", ועל כן קיומן אינו מותנה בקבלת אישור מוקדם (רישיון) מהמשטרה.


עניין רלוונטי נוסף עלה לאחרונה בבית הדין לעבודה, שדן לאחרונה בבקשה של עובד מדינה להשתתף בהפגנות בנושא ההפיכה המשטרית. המבקש טען שיש לפרש בצמצום גם את ההגבלות המוטלות על חופש ההפגנה של עובדי מדינה, ובהתאם לזאת אין לראות את ההפגנות בנושא ההפיכה המשטרית כהפגנות בנושא מדיני. נציבות שירות המדינה דחתה את בקשת העובד וקבעה שאסור לו להשתתף בהפגנות אלה כיוון שהן כפופות לאיסורים על השתתפות עובד מדינה בהפגנות "בנושא מדיני". העובד פנה לבית הדין האזורי לעבודה, אבל זה דחה את בקשתו ואימץ את עמדת נציבות שירות המדינה. ערעור שהוגש לבית הדין הארצי לעבודה עדיין לא הוכרע, אבל לפחות מרשמי הדיון שנערך בבית הדין - הערעור צפוי להידחות. קרוב לוודאי שהעניין יגיע לפתחו של בג"ץ (עתירה נגד בית הדין הארצי לעבודה).


נציין, כי סקירת פסקי דין בנושא העלתה כי המקרים שהגיעו לפתחו של בית המשפט היו בעיקרם מקרי קצה של ביקורת בוטה וגסה, שיצרה ודאות קרובה לפגיעה באינטרס המוגן של אמון הציבור. לצד זאת, ניסיון החיים מלמד שהפרקטיקה חשובה לא פחות מהדין הפורמלי ולעתים הם סותרים זה את זה. נודה לכל מי שיעדכנו אותנו על התפתחויות שיחולו בהקשר זה.


לסיכום: עמדת נציבות שירות המדינה והיועצת המשפטית לממשלה היא שההפגנות בנושא ההפיכה המשטרית הן הפגנות ב"נושא מדיני" ולפיכך אסור לעובדי המדינה להשתתף בהן, ולא כל שכן להשתתף בארגונן או לנאום בהן. בית הדין לעבודה מצדד בעמדה זו, אך עדיין אין הלכה מחייבת של בית המשפט העליון. לאור זאת, עובדי מדינה מסוגים שונים, ולענייננו – מנהלי בתי ספר, אשר ישתתפו בהפגנות אלו עלולים להוות מטרה להליכים משמעתיים בשל הפרת האיסורים הנ"ל שבחוק שירות המדינה, התקשי"ר וחוזר המנכ"ל.


יצוין, כי על מורים ומורות (להבדיל ממנהלי ומנהלות בתי ספר) חלות מגבלות מצומצמות יותר. להרחבה בנושא חופש הביטוי של אנשי ונשות חינוך, ראו בזכותון – "המורה, מותר לך להגיד את זה".


האגודה לזכויות האזרח תמשיך להוות כתובת לאנשי ונשות חינוך המבקשים להתייעץ בנוגע לחופש

הביטוי שלהם. פנו אלינו.



Comments


bottom of page