top of page

מאבק התושבים נגד הטורבינות ברמת הגולן


אילוסטרציה
© Jj Gouin | Dreamstime.com

על התוכנית ועל הדרישה בה להסכמה לשם הוצאתה אל הפועל


1. בפברואר 2020 נכנסה לתוקף תת"ל 47 (תת"ל – תוכנית תשתיות לאומיות), שמטרתה הקמה על ידי חברת אנרג'יקס של מעל 20 טורבינות רוח להפקת חשמל בצפון רמת הגולן, בלב הקרקעות החקלאיות הפרטיות של תושבי היישובים הערבים הדרוזים.


2. מדובר בתכנית יוצאת דופן מבחינת כמות הטורבינות, גובהן החריג, הימצאותן בלב שטחים מעובדים וקרבתן לבתי מגורים. מעולם לא הוקמו בארץ טורבינות בגובה של 200 מטרים עד 220 מטרים (כלומר, כל טורבינה גבוהה ממגדלי עזריאלי). אין עוד דוגמה לתכנית להקמת חוות טורבינות רוח, בגולן או במקומות אחרים, בקרבה כזו ליישובים, ובמצב שבו הטורבינות נשקפות מחלונות הבתים ממש. גם הסביבה הטופוגרפית שונה מזו שבה הוקמו טורבינות עד כה – מרכיב הנוף הבולט בשטח שבו מתוכננות הטורבינות לקום הוא מטעי פרי, בעיקר תפוחים ודובדבנים, בטרסות חקלאיות מסורתיות מעשה ידי אדם בצלע ההר.


3. בחודש אוקטובר 2020 דחתה ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ולבניה את תכנית חברת אנרג'יקס להקים חווה בת 9 טורבינות גדולות שכאלה בסמוך לקיבוץ עין השופט, מפאת מפגעי סביבה, מטרדי רעש וריצוד ופגיעה פוטנציאלית בבעלי חיים. חסד דומה לא נטו גורמי התכנון עם תושבי הכפרים הערבים הדרוזים ברמת הגולן, שעליהם גזרו כמות משולשת של טורבינות שכאלה.


4. זהו אזור של קרקעות פרטיות, והסכמתם של בעלי הזכויות במקרקעין נדרשת על מנת שהתכנית תצא אל הפועל. הסכמות שכאלה, של כלל בעלי הקרקעות שדרכם החברה מבקשת לעבור, אין. רבים מאלה שנתנו בעבר את הסכמתם לחברה להקים את הטורבינות במקרקעין שלהם חזרו בהם, והודיעו על כך לחברה. מעטים מאוד הם אלה שעודם מסכימים לאפשר לחברה את פעילותה במקרקעין שבבעלותם. האגודות החקלאיות, שהן בעלות הדרכים להגעה למקרקעין, ודאי לא נתנו לכך את הסכמתן.


על הקהילה ועל השפעתן של התכנית ושל חברת אנרג'יקס עליה


5. הקהילה הערבית הדרוזית ברמת הגולן, שבלב אזור מחייתה ופעילותה התכנית אמורה להתממש, היא בעלת מאפייניה ייחודיים. למימוש התכנית יש השפעה דרמטית והרסניות עליה ועל מרקם חייה.


6. מדובר בקהילה המונה ארבעה כפרים – מגד'ל שמס, מסעדה, בוקעאתא ועין קניא – שמאז כיבוש רמת הגולן ב-1967 מקיימת חיי קהילה מובדלים, כשהיא מרוחקת ומבודדת גיאוגרפית, ללא מעורבות או השפעה פוליטית על הנעשה בישראל. רובם המוחלט של התושבים הם תושבי קבע, ולא אזרחים. הם מקפידים לנהל חיי קהילה ייחודיים, לעבד את אדמותיהם הסמוכות לכפרים, לטפח את מטעי הפרי, ולשמר את משאבי הטבע הקיימים באזור. אלפי תיירים פוקדים את האזור מדי שנה כדי לטייל בו, לבקר בחרמון, להתארח בכפרים, לסעוד בהם ולערוך בהם קניות. אל השטחים החקלאיים מגיעים תיירים בעונת הקטיף.


7. בתווך בין שלושת הכפרים מג'דל שמס, מסעדה ובוקעאתא, על צלע ההר, ממוקם המתחם החקלאי שמאגד את השטחים של תושבי ארבעת הכפרים. הפעילות החקלאית היא קהילתית, שונה מן המקובל בכל מקום אחר. החלקות, בהן גדלים עצים נשירים, הן לרוב בבעלות משפחתית ומועברות בירושה מדור לדור. למשפחה יכולות להיות מספר חלקות בגודל משתנה (ממספר מטרים רבועים ועד מספר דונמים), לא בהכרח ברצף גיאוגרפי, הפזורות ברחבי השטח החקלאי, והיא אחראית לגידולים בחלקתה. הסדרי המים, הדרכים, אחסון, קירור ושיווק התוצרת מנוהלים במשותף באמצעות האגודות החקלאיות השיתופיות והקהילתיות.


8. הקשר בין התושבים והקהילה לבין האדמה אינו אך עניין קנייני, והמתחם החקלאי אינו מהווה רק מקור פרנסה, אלא אזור פורה, חי וקהילתי של התושבים, שבו הם מעבדים את אדמותיהם במהלך השנה, מוצאים בו מפלט מחיי היום יום ומבלים בו את קיציהם עם משפחותיהם בלינה בשטח. גידול התפוחים והדובדבנים מצריך טיפול שוטף, והתגייסות של כל משפחה ומשפחה בתקופות הקטיף. מילים אחרות: השטחים החקלאיים אינם אזור נפרד מן הכפרים, אלא חלק אינטגרלי ודומיננטי באורחות החיים הקהילתיים במקום. מתחם המטעים משקף קשר שורשי עמוק למקום, לזהות, למשפחה, לקהילה, לתרבות, למסורת, למורשת ולהמשכיות. ללכידות החברתית בתוך הקהילה היסטוריה רבת דורות, והיא מהווה אבן יסוד בתרבות ובנוהגים החברתיים. היא מספקת מסגרת לשמירה על זהות מובחנת וערכים ומאפשרת התמודדות קולקטיבית עם האתגרים התרבותיים והחברתיים, הכלכליים והפוליטיים, הניצבים בפני הקהילה.


9. דווקא באזור יוצא דופן ומרוחק זה ובלב הקהילה הילידית והייחודית הזו נטועה תכנית עצומה בהיקפה, למשך עשורים לבוא. לתכנית יש השלכות מרחיקות לכת אשר מאיימות על הקהילה, על מרקם חייה, על זהותה ועל הקשר שלה לחקלאות ולקרקע, על פרנסתה, על בריאותה ועוד. מזה מספר שנים שהיא בוחשת ביחסים הפנים קהילתיים ובארגונם משך מאות בשנים, וגורמת סערה ונזק חברתי אדיר לקהילה מובחנת ויוצאת דופן זו, שאינה כשום קהילה אחרת. ההחלטה על קידום התכנית, כמו גם אישורה, אירעו ללא שניתן משקל למובחנותה של הקהילה, לעמדת התושבים ולרצונותיהם ולהשפעה הקשה כל כך שיש לתכנית על מרקם החיים הייחודי.


10. כשהקהילה הבינה את השלכותיה של התכנית היא התלכדה, רובה ככולה, בהתנגדותה נחרצת לה. אנשי הדת בכפרים קראו לחרם כלפי מי שיפעל לקידום התכנית. השייח' טאהר אבו סאלח, ראש העדה הדרוזית בגולן, שתמך בראשית הדרך בתכנית, התפטר מתפקידו, ופרסם הודעה כתובה, ולפיה דבריו בפני גורמי התכנון אינם משקפים את העמדה הכללית והמתנגדת של התושבים. אלפים חתמו על עצומה נגד התכנית, והשתתפו בשביתות כלליות בארבעת הכפרים, תוך סגירת בתי עסק, השבתת מערכת החינוך וקיום התכנסויות.


11. חברת אנרג'יקס, שהחלה את פעילותה בכפרים עם חלוקת מלגות לסטודנטים ותמיכה בקבוצת כדורגל מקומית, והעלתה בפני רשויות התכנון טענות על כך שהיא פועלת "בשיתוף עם העדה הדרוזית יד ביד", עברה לאיים באופן גלוי על המתנגדים לתכנית. היא משתמשת במשאביה האדירים כדי לפגוע במתנגדים לתכנית, ונוקטת בצעדים שמטרתם להלך עליהם אימים, לרבות באמצעות משלוח מכתבי איומים משפטיים והגשת תביעות בסכומי עתק נגד פעילי זכויות אדם, אנשי דת ומשפטנים על מנת להשתיקם. החברה פועלת לדה-לגיטימציה של המתנגדים על ידי האשמתם שהם פועלים ממניעים לאומניים. בדבריו בפני ועדת ההשגות של הוועדה לתשתיות לאומיות בחודש אוגוסט 2019 תיאר זאת חוקר התכנית שמונה עלי ידי הרשויות, אדר' ברוך יוסקוביץ, במילים חריפות: "אנחנו מדברים על קהילות סגורות ומסוגרות... שחיות בתוך עצמן. שמרגישות זהות לאומית משל עצמן. לכן אנחנו בבעיה. אנחנו לא יכולים את הבעיה הזו לטאטא מתחת לשטיח... אין לי הרבה מה להגיד לזכות היזם... יש פה קרע עצום בין היזם לבין הקהילה, שלפחות כרגע לא ניתן לגישור".


12. אם כן, התכנית, וכמותה החברה והתנהלותה, מעוררות התנגדות גורפת ונחרצת של הקהילה, וזו נחושה לפעול נגד יישום התכנית. זכותם של חבריה לעשות כן. התכנית, כאמור, מבוססת על הסכמתם של בעלי המקרקעין הפרטיים לשימוש בהם, והם מצדם, ברובם המכריע, אינם מסכימים. אסור לכפות את יישום התכנית, אשר תנאי בסיסי לביצועה הוא הסכמה. כך קובעות הוראותיה, וגם במסגרת הליכי התכנון הובהר שוב ושוב: בהיעדר הסכמה, לא תצא התכנית לפועל. אין שום גורם שמוסמך לכפות על בעלי המקרקעין את יישום התכנית או את פעילות החברה במקרקעין. התכנית אינה מקנה למשטרת ישראל סמכות לסייע לחברה הפרטית להיכנס לקרקע בניגוד לרצון בעלי הזכויות בה, וזאת משום שהסכמתם של אותם בעלי זכויות היא תנאי לביצוע התכנית שעבורה לכאורה נדרשת הכניסה לקרקע.


על פעילות המשטרה על מנת לדכא את מחאת התושבים


13. מזה זמן שהמשטרה נערכת לכפות על הקהילה את הוצאת התכנית לפועל ולדכא כל מחאה נגדה. היא החליטה ללוות את עבודות ההקמה של חברה פרטית ולאבטח אותן בכוח מופרז של מאות שוטרים. לצורך כך היא חוסמת דרכים ומונעת גישה של התושבים למטעים החקלאיים שבבעלותם, גם בתקופת הקטיף.


14. התנהלות המשטרה מחריפה את רגשות הזעם והדאגה אצל התושבים, כמו גם את חששם הכבד אודות המתרחש באדמותיהם ובמטעיהם, ויוצרת הסלמה וחיכוך. המשטרה נוהגת משל עשרות אלפי תושבי הכפרים הם אויב שיש להפתיעו. היא אינה מודיעה מבעוד מועד מתי תבוא ותטיל את מוראה, אלא מתייצבת לפתע בכוח עצום, כאילו היה מדובר בפעילות סודית, שאין הצדקה לספר לתושבים מתי היא מתרחשת ולאיזה פרק זמן.


15. כפי שכבר ארע בעת ליווי המשטרה ביצוע עבודות דיגום קרקע בחודש דצמבר 2020, המשטרה אינה מהססת לירות כדורי ספוג ורימוני גז מדמיע ממרחקים קצרים, תוך סיכון חיים, דבר שגרם לפציעתם של תושבים, כולל בפלג גוף עליון ובראש, והיזקקותם לטיפול רפואי. שימוש בכוח ארע גם ביומיים האחרונים, ויש חשש להסלמה.



האגודה קוראת למשטרת ישראל לאפשר לתושבים למחות, ולרסן לאלתר את השימוש בכוח כדי לדכא את המחאה. על המשטרה ליידע את התושבים בנוגע לעבודות, מיקומן ועד מתי יימשכו, ולהימנע מחסימת גישתם של בעלי הקרקעות למטעים.


לממשלת ישראל אנו קוראים לסגת מהתכנית הזו – תכנית שכמותה היא אינה מתכוונת לאשר בשום מקום אחר – ולאפשר לקהילה הייחודית בגולן לשוב לחייה.



コメント


bottom of page