מתוך: המתקפה על הדמוקרטיה בישראל: הכנסת ה-25 והממשלה ה-37 – מעקב יוזמות שפוגעות בזכויות האדם ובדמוקרטיה. עדכון אחרון: אוגוסט 2023.
הממשלה מקדמת שורה של הצעות חוק שמטרתן לכאורה מאבק בטרור, אלא שבבפועל מדובר בהצעות ומנוסחות באופן מפלה כך שיחולו רק על פלסטינים בשטחים ובישראל, ולא על יהודים המבצעים מעשי טרור. ההצעות פוגעות בשלל זכויות אדם וכוללות אלמנטים רבים שמנוגדים למצב החוקתי בישראל וכן לחוק הבינלאומי.
שלילת אזרחות למקבלי קצבאות מהרשות הפלסטינית: החוק קובע שמי שנידון למאסר בגין מעשה טרור אן מעשה המהווה בגידה, ומקבל כספים מהרשות הפלסטינית, יראו אותו כמי שוויתר על אזרחותו הישראלית, ולאחר שחרורו אפשר יהיה לגרשו לשטחי הרשות. חוק זה חורג מן המקובל בעולם ובמשפט הבינלאומי משום שהוא מאפשר להותיר אדם מחוסר אזרחות. בנוסף, הוא מכוון באופן מובהק נגד אזרחים ערבים ותושבי ירושלים המזרחית.
איפה זה עומד: החוק אושר בקריאה שנייה ושלישית ב-15.2.2023.
גירוש משפחות של מחבלים: הצעת החוק מבקשת להסמיך את שר הפנים לגרש מחוץ למדינת ישראל או לשטחים הכבושים בן ממשפחה מדרגה ראשונה של "פעיל טרור" אם בן המשפחה ידע מראש על הכוונה לבצע את המעשה, הביע תמיכה או הזדהות עם המעשה או פרסם דברי שבח או עידוד למעשה. מטרתה של הצעת החוק היא הרתעה. זוהי הצעת חוק גזענית ומפלה, המעגנת ענישה קולקטיבית, שאסורה לפי הדין הישראלי והדין הבינלאומי.
איפה זה עומד: הצעת החוק עברה בקריאה טרומית ב-15.2.2023.
עונש מוות למחבלים: הצעת החוק מבקשת לקבוע עונש מוות חובה למי שרוצח על רקע לאומני, ומשפטו נערך בבית המשפט הצבאי (כלומר – פלסטינים בלבד). בנוסף היא מבקשת להקל על בית המשפט לגזור עונש מוות, בכך שמספיק שיימצא רוב של שופטים כדי לגזור מוות על נאשם, מבלי להזדקק להסכמה פה אחד. אם לא די בכך, ההצעה מבקשת לתקן את החוק כך שאי אפשר יהיה להמתיק את העונש. חוק כזה נוגד את חובותיה של ישראל לפי דין הבינלאומי, ובפרט את החובה שנקבעה בסעיף 6 לאמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ופוליטיות.
איפה זה עומד: הצעת החוק עברה בקריאה טרומית ב-1.3.2023.
חסינות לכוחות הביטחון: הצעת החוק מבקשת לקבוע שלאנשי כוחות הביטחון תהיה חסינות מאחריות פלילית בשל פעולות שביצעו במסגרת מילוי תפקידם, בעת פעילות מבצעית או פעילות נגד מעשה טרור. זוהי הצעה קיצונית במיוחד, שלמעשה נותנת לכוחות הביטחון "רישיון לפגוע ולהרוג" בפעילותם מול פלסטינים בשטחים וערבים בישראל.
איפה זה עומד: הצעת החוק הונחה להצבעה בקריאה טרומית. יש בממשלה תמיכה בה, אך לא ברור אם היא תקודם עקב התנגדות כוחות הביטחון והחשש מהשלכות בינלאומיות. חסינות מלאה מאחריות פלילית חושפת את אנשי כוחות הביטחון להעמדה לדין בבית הדין הפלילי הבינלאומי, מכיוון שלבית הדין יש סמכות לשפוט אנשים רק אם המדינה עצמה לא ביצעה חקירות עצמאיות וממצות שעומדות בדרישות של חקירות פליליות.
הגנה מבית הדין בהאג: הצעת החוק מבקשת לאסור על כל רשות או מוסד ישראליים לקיים קשר עם מוסד בין לאומי עוין (בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג). היא מבקשת להפוך את הפנייה אל בית הדין בבקשה לפתוח בחקירה נגד מדינת ישראל לעברה פלילית שעונשה 7 שנות מאסר. עוד היא מבקשת למנוע הסגרה של אדם הנמצא בישראל לבית הדין, ולאסור על כניסה לישראל של נציגי בית הדין או של מי שיש חשד שפועלים לאסוף מידע הקשור בהליך המתקיים נגד ישראל בבית הדין.
איפה זה עומד: הצעת החוק הונחה לקריאה טרומית. הממשלה תומכת באופן עקרוני בהצעת החוק אך עקב החשש מביקורת בינלאומית לא ברור אם תקודם.