ב-16.5.2019 עתרה האגודה לזכויות האזרח לבג"ץ בשם רועי צאן פלסטינים מחירבת חומסה בבקעת הירדן, בדרישה שבית המשפט יורה למנוע את פינויים במהלך חודש הרמדאן ובתחילת עיד אל-פיטר לצורך אימונים צבאיים.
בשנים האחרונות מנהל הצבא מדיניות של פינויים של קהילות הרועים המתגוררות בבקעת הירדן, הנמצאות באזור שהוכרז בראשית שנות ה-70 כשטח אש מספר 903. זאת, כדי לאפשר לכוחות צה"ל לקיים בשטח אימונים באש חיה. בעתירה נטען כי פינויים אלה פוגעים ביכולתם של התושבים לרעות את צאנם, וכך פוגעים בפרנסתם, וכי הצבא אינו מספק לרועים קורת גג חלופית, והם נאלצים לישון תחת כיפת השמיים. פגיעות אלה קשות עוד יותר כשהן נעשות במהלך התקופה הדתית החשובה ביותר ובזמן שהם צמים.
בעתירה נטען כי התנהלות אלוף הפיקוד סותרת את חובותיו הבסיסיות ביותר של המפקד הצבאי על פי הדין הבינלאומי החל בשטח כבוש. לפי דין זה על המפקד הצבאי לכבד את מנהגיהם הדתיים של התושבים המוגנים בשטח הכבוש, ופינוי זמני מותר רק אם קיים צורך צבאי דחוף ומיידי.
ב-22.5.2019 דחה בג"ץ את העתירה על הסף, וקבע כי לעותרים אין זכויות קניין בקרקע וכי הבנייה במקום אינה מוסדרת.
בג"ץ 3326/19 אבו אלכבאש נ' מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה והשומרון
עו"ד: רוני פלי
פוסטים קשורים: