זכויות האדם בכנסת בשבוע הקרוב, 3.6.2018

03.06.2018

תכנון ובנייה בגדה המערבית, אלימות שוטרים, פעילות המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, המדיניות התכנונית בנגב; תיירות מרפא; "חוק החיפוש"; תיקון ל"חוק החרם" 
 

תכנון ובנייה בגדה המערבית


השתלטות אסטרטגית של הרשות הפלסטינית על שטחי C
ועדת החוץ והביטחון – ועדת המשנה לענייני איו"ש | יום ראשון 3.6.2018 בשעה 10:15 | דיון

 

מדובר בדיון שחלקו סגור לציבור. למיטב הבנתנו, הנושא העיקרי של הדיון הוא בנייה בלתי חוקית בשטחי C ופעילות האכיפה של המינהל האזרחי. כך גם כונה הדיון תחילה, עד ששונה לשם שבנדון.

 

עמדת האגודה לזכויות האזרח בעניין הבנייה הבלתי חוקית: מדיניות התכנון והבנייה בגדה המערבית, ובעיקר בשטחי C, פועלת בעקביות לפיתוח ולהרחבה של ההתנחלויות הישראליות ולדחיקת רגליה של האוכלוסייה הפלסטינית. המינהל האזרחי מונע את פיתוח היישובים הפלסטיניים באמצעות אי מתן אישורים, אי הכנת תכניות מתאר, או הכנת תכניות מתאר המפלות לרעה את הפלסטינים. בלית ברירה נבנים בתי התושבים ללא היתרים, ומועדים להריסה. מאות תושבים פלסטינים נותרים חסרי קורת גג בכל שנה בעקבות הריסות בתים שנבנו ללא היתר. נוסף על כך, היעדרה של הסדרה תכנונית מונע מקהילות פלסטיניות בשטח C להתחבר לתשתיות בסיסיות כמו מים וחשמל. הפתרונות שמוצאים התושבים, דוגמת הצבת פנלים סולריים, נענים על פי רוב בהחרמה ובהריסה מצד המינהל האזרחי.
 


אלימות שוטרים


אולם נגב | יום שני 4.6.2018 בשעה 9:30 | כנס

 

השדולה נגד אלימות משטרתית בראשות חבר הכנסת אילן גילאון מזמינה לדיון דחוף על רקע אירועי אלימות המשטרה נגד אזרחים, מכל חלקי החברה הישראלית, בעת האחרונה ובכלל. בהשתתפות: חברי כנסת, נציגי הממשלה, נפגעי אלימות, ארגוני חברה אזרחית. ההשתתפות כרוכה בהרשמה מראש.

 

עמדת האגודה: האגודה מטפלת באופן שוטף במגוון נושאים ותופעות שקשורים באלימות משטרה, ובהם: אופן הטיפול של מח"ש  בתלונות, אופן הטיפול של המשטרה בעבירות משמעת, פרופיילינג על ידי השוטרים כך שרק אוכלוסיות מסוימות נפגעות שוב ושוב, דרישות הזדהות המהוות הפחדה, אי הזדהות של השוטרים ועוד. 

 


פעילות המכון הרפואי לבטיחות בדרכים


נהלים ואגרות בפעילות המכון הרפואי לבטיחות בדרכים – מעקב
הוועדה המיוחדת לפניות הציבור | יום שני 4.6.2018 בשעה 11:00 | דיון
 
עמדת האגודה: מדי שנה מדווחים רופאים על אלפי נהגים למכון הרפואי לבטיחות בדרכים (מרב"ד) לצורך בדיקת כשירות נהיגה. כדי להשיב לעצמם את רישיונם נאלצים נהגים אלה, שחלקם נכים המתקיימים על קצבאות בלבד, להתמודד עם סבך בירוקרטי למשך זמן רב, ולשלם אגרות גבוהות מאוד לכל שלב בהליך. הם אינם זכאים לייצוג מטעם המדינה בוועדות של המרב"ד, ולכן נדרשים לשלם גם סכומי כסף גבוהים לעורכי דין פרטיים.

 

ההחלטות של המרב"ד אינן מנומקות, כך שמי שרישיונו נשלל אינו יודע מה הסיבות לכך ויכולתו לערור על ההחלטה נפגעת. למרב"ד שני סניפים בלבד, בתל אביב ובחיפה, המקבלים קהל לבירורים פעמיים בשבוע למשך שעתיים בלבד. לאחר שנים של ביקורת על התנהלותו של המכון הרפואי לבטיחות בדרכים יש לערוך שינוי יסודי בהתנהלותו.
 


 המדיניות התכנונית בנגב


יישום החלטת הממשלה מס' 748 מיום 22.11.2015 בנושא: הקמת חמישה ישובים חדשים בנגב
ועדת הפנים והגנת הסביבה | יום שני 4.6.2018 בשעה 11:00 | דיון
  
עמדת האגודה (יחד עם במקום – מתכננים למען זכויות תכנון ופורום דו קיום בנגב לשוויון אזרחי): לתוכנית להקים חמישה יישובים קהילתיים חדשים בנגב יש השלכות מרחיקות לכת על עתיד הנגב בכלל ועל האזרחים הערבים הבדווים בנגב בפרט. הארגונים מתנגדים לתכנית, וקוראים לא לקדמה. תחת זאת, קוראים הארגונים לפעול, להרחיב ולחזק את רוב היישובים הקיימים בנגב, הזקוקים לחיזוק, וכן לפעול להכרה ולתכנון של היישובים הבדווים הלא מוכרים, המשוועים להכרה, לתכנון ולפיתוח. להרחבה

 


 תיירות מרפא


1. הצעת חוק תיירות מרפא, התשע"ז-2017; 2. הצעת חוק להסדרת התיירות הרפואית בישראל, התשע"ו-2016; על סדר היום : פרק ד' – חובות מוסד רפואי המטפל בתיירי מרפא
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות | יום שלישי 5.6.2018 בשעה 9:30 | הכנה לקריאה שנייה ושלישית
  
עמדת האגודה (יחד עם מרכז אדוה ורופאים לזכויות אדם): יובהר בפתח הדברים, כי עמדת הארגונים היא שאין לאפשר כלל תיירות מרפא בבתי החולים. מערכת הבריאות מצויה במצב של מחסור במשאבים (מיטות אשפוז, רופאים וכיוצ"ב), והמשמעות של הכנסת תיירות מרפא היא טיפול באנשים שאינם ישראלים על חשבון הישראלים. הדבר דומה לשר"פ, אשר בשל הסיבות הללו ממש הוחלט שלא להרחיבו מעבר למה שהיה מקובל מימים ימימה.

 

ככל שמאפשרים תיירות מרפא, יש להסדיר את הפעילות בתחום בבתי החולים בישראל באופן שיבטיח את זכויות כלל המטופלים, ישראלים ותיירים כאחד. הצעת החוק בניסוחה הנוכחי חסרה כל מנגנון שיבטיח שמירה על נגישות, זמינות ואיכות השירות הרפואי לחולה הישראלי/ת.

 

הצעת החוק אינה לוקחת בחשבון את הבעיה שממשיכה להתקיים בבסיס מערכת הבריאות בישראל, והיא המחסור במשאבים, והחוק עלול אף להעצים בעיה זו. תיירות מרפא יכולה להיות דרך להגדיל את משאבי מערכת הבריאות הציבורית, בתנאי שיש במערכת משאבים ועתודות לא מנוצלים. כשזה אינו המצב, כשבפועל יש מחסור במיטות, בכוח אדם מטפל ובאמצעי איבחון וטיפול, אזי אין הגיון כלכלי לתיירות המרפא, כיוון שהתרומה השולית שלה נמוכה מהעלות האמיתית של אספקת השרות. קיימת סבירות גבוהה מאוד שתיירות המרפא תגרום, גם לאחר ההגבלות בחוק, להארכת התורים עבור החולה הישראלי ולהגברת העומס במערכת הבריאות, שהוא רב ממילא.

 

גם ללא החשש מכך שהטיפול בתיירים ייעשה על חשבון המשאבים (המצומצמים ממילא) העומדים לרשות המטופלים הישראלים, בהצעת החוק הנדונה חסרות מספר מסגרות קונקרטיות, שבלעדיהן יש חשש שהתחום ישאר פרוץ ולא ינתן מענה לזליגת המשאבים מהמערכת הציבורית ומטופליה אל המטופלים במסגרת תיירות המרפא. כך למשל, אין בהצעת החוק כל התייחסות למכסות והגבלה כמותית לפעילות תיירות רפואית - כמה תיירים רפואיים ניתן לקבל ברמת בית החולים, ברמת המחלקה וברמת הרופא המטפל. להרחבה

 


 "חוק החיפוש"


הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - המצאה, חיפוש ותפיסה), התשע"ד-2014 - הכנה לקריאה שנייה ושלישית
ועדת החוקה, חוק ומשפט | יום שלישי 5.6.2018 בשעה 12:30 | הכנה לקריאה שנייה ושלישית
  
הצעת החוק מבקשת להסדיר את דיני החיפוש והתפיסה של רשויות אכיפת החוק במדינת ישראל. ההצעה מחוללת רפורמה מקיפה בכל הקשור לסמכות המשטרה לבצע חיפושים, לדרוש מאזרחים להמציא מסמכים וחפצים במהלך חקירות, לתפוס ראיות או חפצים הקשורים לעבירות, ולבצע פעולות בחומר מחשב. השבוע יימשך הדיון בסעיפים 12-2 להצעת החוק.

 

עמדת האגודה: לנוכח פוטנציאל הפגיעה בזכויות האדם, קיימת חשיבות רבה להאחדה ולקביעה של דיני החיפוש והתפיסה בדבר חקיקה קוהרנטי ומסודר. אלא שהצעת החוק מרחיבה את סמכויות החיפוש הקיימות ומעניקה למשטרה היתר נרחב מדי לפגוע בפרטיות, בלי לקבוע מגבלות מספקות כדי למנוע ניצול לרעה ופגיעה קשה מדי בזכויות הפרט. ההסדרים הבעייתיים נוגעים בין היתר לחיפוש סמוי בבית, לביצוע חיפושים על יסוד חשדות לעבירות שעוד לא התרחשו ("עתידיות"), לחיפוש על גופו של אדם שאינו חשוד, להרחבה משמעותית של האפשרות לפגוע בחיסיון של בעלי מקצוע, לחיפוש בחומר מחשב ועוד. להרחבה | עמדת האגודה לעניין הסעיפים שיידונו השבוע
 


תיקון ל"חוק החרם"

 

הצעת חוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם (תיקון - פיצויים ללא הוכחת נזק), התשע"ז-2017 - הכנה לקריאה ראשונה
ועדת החוקה, חוק ומשפט | יום רביעי 6.6.2018 בשעה 9:00 | הכנה לקריאה ראשונה
  
התיקון המוצע מבקש לקבוע שמי שקורא לחרם באופן שיטתי, ניתן יהיה להטיל עליו פיצוי ללא הוכחת נזק בסכום של 100 אלף ש"ח.

 

עמדת האגודה: האגודה מתנגדת לתיקון המוצע. האגודה הייתה שותפה לעתירה לבג"ץ נגד "חוק החרם", בטענה שהוא אינו חוקתי בשל הפגיעה בחופש הביטוי. בג"ץ דחה את הטענות כמעט במלואן, בקבעו כי אין פגיעה בגרעין הקשה של חופש הביטוי, וכי לגיטימי למנוע ממי שקורא לחרם לקבל הטבות מהמדינה. עם זאת, פסלו תשעת שופטי ההרכב המיוחד פה אחד את סעיף 2(ג) לחוק שקבע פיצויים ללא הוכחת נזק, בטענה שסעיף זה מרחיק לכת ופוגע באופן בלתי מידתי בחופש הביטוי, ואף מהווה גורם מצנן שפוגע בחופש הביטוי ובחופש הפוליטי. למרות זאת, מקדמת הממשלה כעת הצעת חוק פרטית שמבקשת לחוקק את הסעיף האמור מחדש. להרחבה

 

 

 

Please reload

לא מצאתם מה שחיפשתם? נסו בארכיון

  • האגודה בפייסבוק
  • האגודה בטוויטר
  • האגודה באינסטגרם
  • האגודה ביוטיוב

האגודה לזכויות האזרח בישראל

מרכז ארצי

רח' נחלת בנימין 75 תל-אביב 6515417
טלפון: 03-5608185 | פקס: 03-5608165

ירושלים

יד חרוצים 15 תלפיות

כתובת למשלוח דואר: ת"ד 53262, ירושלים 9153102

טלפון: 02-6521218 | פקס: 02-6521219

נצרת

רח' 3030/5, ת"ד 51070, נצרת 1616701
טלפון: 04-8526333/4/5 | 
פקס: 04-8526331

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו