זכויות האדם בכנסת בשבוע הקרוב,  29.4.2018

29.04.2018

"פסקת ההתגברות"; "חוק הלאום"; העדפה למשפט העברי; הפרשות משכרם של מבקשי מקלט; עבודות שירות; חיזוק אכיפת דיני התכנון והבנייה; "חוק החיפוש"; העסקת עובדי קבלן: עמדותינו בנושאים שעל סדר יומה של הכנסת בתחום זכויות האדם:


 
"פסקת ההתגברות" 

 

ישיבת הממשלה או ועדת השרים לענייני חקיקה | צפוי להידון במהלך השבועות הקרובים | קביעת עמדת הממשלה 
 
הקואליציה מבקשת לקבוע שלכנסת יהיה הכוח לחוקק מחדש חוקים שנפסלו על ידי בית המשפט העליון בהיותם סותרים חוק יסוד. על הפרק מספר נוסחים שונים. הנוסח המוצע ע"י הבית היהודי וכן בתזכיר חוק יסוד החקיקה שפרסמה שרת המשפטים, קובע כי ניתן יהיה לחוקק מחדש חוק שנפסל ברוב של שישים ואחד חברי כנסת בלבד, וכן כי החוק המחודש יעמוד בתוקף לתקופה של חמש שנים, ואפשר יהיה לשוב ולחוקקו לתקופות נוספות של חמש שנים, ללא הגבלה.

 

עמדת האגודה לזכויות האזרח: "פסקת ההתגברות" מבטלת את תפקידו המהותי של בית המשפט להגן על זכויות האדם של פרטים ושל המיעוט מפני החלטות פוגעניות של הרוב, מרוקנת מתוכן את חוק יסוד: החקיקה כולו, ויש בה בכדי לפגוע באופן חמור בבסיס מבנה המשטר הדמוקרטי ובזכויות האדם בישראל. להרחבה
 


"חוק הלאום"


הצעת חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי
מליאת הכנסת | יום שני 30.4.2018 | קריאה ראשונה
  
עמדת האגודה: הצעת החוק, שמבקשת להגדיר מחדש את זהותה של המדינה, מעוררת קשיים משמעותיים לדמוקרטיה ולזכויות אדם בישראל. נוסח החוק כפי שיובא לקריאה ראשונה יביא, באופן חסר תקדים, להכפפת מהותה הדמוקרטית של המדינה להגדרתה כמדינה יהודית. הנוסח אינו כולל את הגדרת המדינה "כיהודית ודמוקרטית", והרוח הכללית של הצעת החוק שמה דגש והעדפה לסממניה היהודיים של המדינה על פני אלו הדמוקרטיים. במצב דברים זה יש חשש שהחוק יפגע בזכויות האדם של כלל אזרחי המדינה, בשל השחיקה לה יגרום במעמדה של הדמוקרטיה במדינה.

 

נוסף על כך גלומות בהצעת החוק פגיעות חמורות בזכויות אדם, בדגש על פגיעה בזכויות המיעוט הערבי בישראל. פגיעה שכזו בזכויותיהם של חמישית מאזרחי המדינה שומטת את הקרקע מתחת לזכות לשוויון, ומהווה בכך בפני עצמה פגיעה אנושה בדמוקרטיה, ששוויון אזרחי הוא מעמודי התווך שלה. חקיקה הכוללת הוראות מפלות רבות אף פותחת את הפתח להנהגת פרקטיקות נוספות ורחבות של אפליה גזענית בכל תחומי החיים, ולא רק כלפי המיעוט הערבי. להרחבה

 


העדפה למשפט העברי


הצעת חוק יסודות המשפט (תיקון – עקרונות המשפט העברי)
מליאת הכנסת | יום שני 30.4.2018 | קריאה שנייה ושלישית 
  
עמדת האגודה: הצעת החוק המקורית ביקשה לתת מעמד מועדף למשפט העברי במערכת המשפט הישראלית, ולקבוע שבמקרה של לאקונה (חסר) בחוק, יידרשו השופטים לפנות קודם כל למשפט העברי. נוסח דומה נכלל גם כסעיף בהצעת "חוק הלאום".

 

לעמדת האגודה, קיים חשש כי הכפפת שיקול הדעת של השופטים לשיטת משפט לא שוויונית תביא לפגיעה בזכויות אדם. המשפט העברי מהווה גם היום השראה לחלק מהחקיקה והפסיקה בישראל. אלא שהצעת החוק ביקשה לקלוט למשפט של מדינת ישראל את המשפט העברי כולו, ללא סינון והבחנה בין עקרונותיו השונים וללא התאמה לעקרונות המשפט הישראלי דהיום, ובראשם – עקרון השוויון והזכות לכבוד. כבר היום קיימת בחקיקה אפליה כלפי נשים, להט"ב ואחרים, במיוחד בתחום המעמד האישי (אבל לא רק). החשש הוא שהכוונת השופטים ובתי המשפט למשפט העברי בבואם לפרש את החקיקה תרחיב באופן דרמטי את האפליה כלפי קבוצות אלה.

 

בשל ביקורת נרחבת, לרבות של סיעות מקרב הקואליציה, הוסכם בסופו של דבר על נוסח חלופי להצעת החוק, ולפיו הפניית השופטים תהיה לעקרונות החירות, היושר, הצדק והשלום לא רק של מורשת ישראל, כפי שקבוע בחוק היום, אלא גם של המשפט העברי. דהיינו, השימוש במשפט העברי יעשה בכפוף לעקרונות האמורים.

 

הנוסח המתוקן פותר את הקושי במידה מסוימת, אך נוכח שלל הצעות החוק, הפסיקות והארועים שעניינם חיזוק הסממנים הדתיים בישראל בעת האחרונה (דוגמת הדרת נשים, פס"ד בעניין הכשרות, החלטות בעניין הגיור וכיוצ"ב) נראה שהצעת חוק זו היא חלק ממגמה נרחבת יותר של העדפת הדת על פני הערכים הדמוקרטיים של מדינת ישראל, ובראשם הזכות לשוויון.

 


הפרשות משכרם של מבקשי מקלט


יישום חובת הפקדת פיקדון בגין העסקת מסתננים
ועדת הפנים והגנת הסביבה | יום ראשון 29.4.2018 בשעה 14:00 | דיון
  
"חוק הפיקדון", שנכנס לתוקף במאי 2017, קובע כי 20% משכרם החודשי של מבקשי מקלט יילקחו מהם מדי חודש לקרן ייעודית, שם יוחזק הסכום עד לעזיבתם את ישראל. לצד הסכום האמור יופקדו בקרן סכומי כסף בשווי 16% משכרם של מבקשי המקלט, שישולמו בידי מעסיקיהם, ויימסרו להם גם הם רק במועד היציאה. הדיון בוועדה יעסוק במעקב אחר יישום החוק והשלכותיו.

 

עמדת האגודה (יחד עם ארגונים עמיתים): מטרתו המוצהרת של החוק היא "לעודד" את יציאתם של מבקשי המקלט מישראל באמצעות החמרת מצבם הכלכלי, ולייקר מאוד את עלות העסקתם. מדובר בהסדר הפרשות חריג בהיקפו, שיותיר את מבקשי המקלט עם שכר עבודה נמוך משכר המינימום, וייפגע באופן דרמטי ביכולתם להתקיים בכבוד לפרק זמן שעלול להיות ממושך ביותר (ושנכון להיום אין כל צפי לסיומו). בבג"ץ תלויה ועומדת עתירה של ארגוני זכויות אדם, ובהם האגודה לזכויות האזרח, נגד החוק. להרחבה

 


עבודות שירות


הצעת חוק העונשין (נשיאת מאסר בעבודות שירות - הוראת שעה), התשע"ז-2016 - הכנה לקריאה שניה ושלישית; הצעת חוק העונשין (תיקון - נשיאת מאסר בעבודת שירות), התשע"ז-2016 - הכנה לקריאה ראשונה
ועדת החוקה, חוק ומשפט | יום שני 30.4.2018 בשעה 12:00 | הכנה לקריאה ראשונה
  
עמדת האגודה: לאחרונה פסק בית המשפט העליון, בעתירה שהגישה האגודה לזכויות האזרח, כי על המדינה לספק שטח מחייה של לפחות 4.5 מ"ר לכל אסיר או עצור. בעקבות זאת החלה המדינה לפעול ליישום פסק הדין (אם כי באיטיות רבה, אשר בית המשפט העליון ביקר בתקיפות). בין השאר, כחלק מהיישום, מקודמת הצעת החוק שבנדון, שנועדה להרחיב את השימוש בחלופות כליאה על מנת לצמצם את הצפיפות בבתי הסוהר. מטרתה של הצעת החוק היא להגדיל את מספר הנאשמים שיבצעו את עונשם בעבודות שירות במקום במאסר. כך יתאפשר לא רק להגדיל את שטח המחייה של האסירים, אלא גם להרחיב את השימוש בחלופות מאסר, בדומה למגמה המתפתחת במקומות רבים בעולם, שמגנה יותר על זכויותיהם ועל כבודם של אנשים.

 


חיזוק אכיפת דיני התכנון והבנייה


תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי - תכנון ובניה), התשע"ז-2017
ועדת הפנים והגנת הסביבה | יום שני 30.4.2018 בשעה 12:00 
  
באפריל 2017 אושר בכנסת תיקון לחוק התכנון והבנייה, המחמיר את האכיפה והענישה על עבירות בנייה ("חוק קמיניץ") כעת מתבקשת ועדת הפנים לאשר תקנות שיקבעו את הקנסות המוטלים על עבירות בנייה.

 

עמדת האגודה: ל"חוק קמיניץ" יש אמנם השלכות על אכיפת חוקי התכנון בכל האזורים והמרחבים במדינה, אולם יש לו השלכות מרחיקות הלכת במיוחד על האזרחים הערבים. הבנייה ללא היתר ביישובים הערבים נובעת לרוב מחוסר ברירה ונועדה לספק קורת גג עבור צעירים ומשפחות ערביות, שהממשלה ורשויות התכנון הותירו במשך שנים רבות ללא פתרונות דיור. בנייה זו היא למעשה תולדה של מחדלן התכנוני של הרשויות, אשר מתבטא בין היתר בהעדר תכנון או בתכנון לקוי שאינו עונה על צורכי הדיור הבסיסיים של האזרחים הערבים.

 

לעמדת האגודה, מדיניות האכיפה של חוקי התכנון והבנייה צריכה לבטא את מטרת חוק התכנון והבנייה, שאינו עונשי במהותו, ואת הקשר ההדוק בין הפעלת סמכויות אכיפה וענישה על ידי הרשויות לבין מילוי חובותיהם החוקיות הראשוניות של מוסדות התכנון וגופים מנהליים אחרים להניח מסגרת תכנונית ראויה, המאפשרת בנייה חוקית בהתאם לצורכי הדיור של האוכלוסייה. בהינתן מסגרת תכנונית הולמת, חובה על רשויות המדינה לדאוג שכל בנייה תתבצע בגבולות מסגרת זו. אולם אין מקום להפעיל את הפרק העונשי בחוק על מי שלא קיימת לגביו מסגרת תכנונית הולמת לבנייה חוקית, בשל מחדלן של רשויות המדינה.

האגודה קוראת לחברי הוועדה שלא לקדם את התיקון המוצע, או למצער לקבוע קנסות בסכומים המקובלים היום בחוק, לכל היותר, ולקבוע מדרג קנסות אשר מתחשב, בין היתר, בנסיבות הבנייה ללא היתר. להרחבה

 


"חוק החיפוש"


הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - המצאה, חיפוש ותפיסה), התשע"ד-2014 - הכנה לקריאה שנייה ושלישית
ועדת החוקה, חוק ומשפט | יום שלישי 1.5.2018 בשעה 11:00 | הכנה לקריאה שנייה ושלישית
  
הצעת החוק מבקשת להסדיר את דיני החיפוש והתפיסה של רשויות אכיפת החוק במדינת ישראל. ההצעה מחוללת רפורמה מקיפה בכל הקשור לסמכות המשטרה לבצע חיפושים, לדרוש מאזרחים להמציא מסמכים וחפצים במהלך חקירות, לתפוס ראיות או חפצים הקשורים לעבירות, ולבצע פעולות בחומר מחשב. השבוע יחל הדיון בסעיפים 12-2 להצעת החוק.

 

עמדת האגודה: לנוכח פוטנציאל הפגיעה בזכויות האדם, קיימת חשיבות רבה להאחדה ולקביעה של דיני החיפוש והתפיסה בדבר חקיקה קוהרנטי ומסודר. אלא שהצעת החוק מרחיבה את סמכויות החיפוש הקיימות ומעניקה למשטרה היתר נרחב מדי לפגוע בפרטיות, בלי לקבוע מגבלות מספקות כדי למנוע ניצול לרעה ופגיעה קשה מדי בזכויות הפרט. ההסדרים הבעייתיים נוגעים בין היתר לחיפוש סמוי בבית, לביצוע חיפושים על יסוד חשדות לעבירות שעוד לא התרחשו ("עתידיות"), לחיפוש על גופו של אדם שאינו חשוד, להרחבה משמעותית של האפשרות לפגוע בחיסיון של בעלי מקצוע, לחיפוש בחומר מחשב ועוד. להרחבה | עמדת האגודה לעניין הסעיפים שיידונו השבוע

 


 העסקת עובדי קבלן


עובדי קבלן ועובדים המועסקים דרך "ספקי שרותים": הפרת זכויות שיטתית ואי-אכיפה של חוקי העבודה - דו"ח מבקר המדינה 65ג (2015): פעולות המדינה להגנה על זכויותיהם של עובדים בשכר נמוך - ישיבת מעקב
הוועדה לענייני ביקורת המדינה | יום שלישי 1.5.2018 בשעה 11:00 | דיון
  
עמדת האגודה (במסגרת הקואליציה להעסקה ישירה): מאות אלפי עובדות ועובדים בישראל מועסקים באמצעות קבלן, רבים מהם במגזר הציבורי. ההעסקה העקיפה מתאפיינת בשכר נמוך, בפגיעה בזכויות הסוציאליות, בפיטורים תכופים ובחוסר בטחון תעסוקתי. כמו כן היא פוגעת בתחושת השייכות של העובד והעובדת, ויוצרת שני מעמדות נפרדים במקום העבודה: העובדים הישירים, הזכאים לכל הזכויות, ועובדי הקבלן, המבצעים את אותה עבודה לצידם אך בתנאים גרועים יותר.

 

האגודה, במסגרת הקואליציה להעסקה ישירה, פועלת לקידום העסקה ישירה של כלל העובדים בגופים הציבוריים (משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, תאגידים סטטוטוריים וכד'). יש להעסיק עובדים באמצעות קבלן אך ורק במקרים חריגים, כגון עבודה או שירות שהם חד-פעמיים במהותם, או עבודה או שירותים שביצועם דורש מומחיות מיוחדת שבלתי סביר באופן קיצוני לצפות מן הגופים הציבוריים להעמידה בעצמם.

Please reload

לא מצאתם מה שחיפשתם? נסו בארכיון

  • האגודה בפייסבוק
  • האגודה בטוויטר
  • האגודה באינסטגרם
  • האגודה ביוטיוב

האגודה לזכויות האזרח בישראל

מרכז ארצי

רח' נחלת בנימין 75 תל-אביב 6515417
טלפון: 03-5608185 | פקס: 03-5608165

ירושלים

יד חרוצים 15 תלפיות

כתובת למשלוח דואר: ת"ד 53262, ירושלים 9153102

טלפון: 02-6521218 | פקס: 02-6521219

נצרת

רח' 3030/5, ת"ד 51070, נצרת 1616701
טלפון: 04-8526333/4/5 | 
פקס: 04-8526331

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו