עידוד התחסנות נגד קורונה והגבלות על מי שלא מתחסנים


Photo by Tal Dahan, ACRI

האגודה לזכויות האזרח סבורה כי עידוד התחסנות נגד קורונה היא תכלית ראויה, אך יש לעשות זאת בדרכים שאינן פוגעות יתר על המידה בזכות החוקתית לפרטיות, בזכות לחירות, בזכות לשוויון ובזכויות נוספות. נוסף על כך, אין מקום לקביעת מגבלות על מי שלא התחסן ביוזמות פרטיות של רשויות מקומיות, מעסיקים או בעלי עסקים, וככל שהממשלה סבורה שיש מקום להגבלות כלשהן יש לעשות זאת רק בחקיקה מפורשת, לאחר דיון ציבורי, ותוך הקפדה על מידתיות.


ליוזמות ולהגבלות שונות שעולות ושיעלו בעניין החיסונים יש פנים לכאן ולכאן, ואנו מתייחסים לדברים ספציפית ככל שהם עולים.


24.2.2021: הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את החוק להעברת מידע על מי שהתחסנו או לא התחסנו מקופות החולים לרשויות המקומיות ולמשרד החינוך. להלן התגובה שהוצאנו לתקשורת: החוק הוא חמור, ומהווה פגיעה בפרטיות האזרחים ותקדים מסוכן של פגיעה בחיסיון הרפואי שבין החולה לקופת החולים. בסבירות גבוהה הוא יוביל לשימוש לרעה במידע על ידי הרשויות המקומיות. עידוד התחסנות היא מטרה חשובה ויש להמשיך במאמץ, אך חבל להיגרר לצעד קיצוני של העברת רשימות על מי שלא התחסן לרשויות המקומיות ולמשרד החינוך. בימים הקרובים נעתור לבג"ץ.


21.2.2021: שלחנו לחברות וחברי הכנסת הערות להצעת חוק בעניין העברת מידע על מי שהתחסנו או לא התחסנו מקופות החולים לרשויות המקומיות ולמשרד החינוך. נוסף על ההתנגדויות שפירטנו בהערותינו לתזכיר החוק מה-17.2.2021 התייחסנו לעניינים נוספים, כגון הסכנה לזליגת המידע ולשימוש לא נאות בו והאפשרות להגברת ההתנגדות והאנטגוניזם לחיסונים.


17.2.2021: שלחנו הערות לתזכיר חוק שמבקש להסמיך את משרד הבריאות להעביר את שמותיהם של מי שהתחסנו או לא התחסנו לרשויות המקומיות ולמשרד החינוך, כדי שיוכלו לעודד אנשים להתחסן. התנגדנו להצעה, וטענו כי מידע על התחסנות הוא מידע רפואי, שחלה עליו חובת סודיות. לחובה זו יש חשיבות עליונה – הן מבחינת ההגנה על הזכות החוקתית לפרטיות, והן כדי שמטופלים לא יחששו למסור כל מידע רלוונטי לצורך הטיפול בהם, ביודעם שהמידע לא יועבר לאף רשות אחרת או גורם אחר.


לעמדתנו, פגיעה בפרטיות ובחיסיון הרפואי היא פגיעה קשה ביותר, והתקדים של העברת מידע רפואי ללא הסכמה לרשויות אחרות הוא תקדים מסוכן. נדרשת לצורך כך הצדקה מיוחדת ובעלת משקל של ממש, והצדקה כזאת לא קיימת. יתר על כן, העברת המידע מהגורם המטפל לגורמים אחרים כמו רשויות מקומיות ומשרד החינוך יוצר סכנה לכך שהמידע יזלוג, יודלף או ייעשה בו שימוש פסול.


עידוד התחסנות הוא תכלית ראויה, אך יש דרכים אחרות להשיגה, למשל באמצעות קופות החולים, שהמידע על מי שהתחסן ומי שלא עומד ממילא לרשותן. בנוסף, משרד הבריאות מקיים קמפיין נרחב להתחסנות באמצעי המדיה השונים, ובאמצעים אחרים של הפעלת לחץ חברתי להתחסן. גם הרשויות המקומיות יכולות לעודד התחסנות באופן כללי ולהעניק תמריצים חיוביים, גם בלי לקבל מידע רפואי חסוי לגבי מתחסנים ומי שלא התחסנו.


11.2.2021: פנינו, יחד עם קו לעובד, ליועץ המשפטי לממשלה, וביקשנו שיוציא חוות דעת שתבלום יוזמות של מעסיקים פרטיים לחייב עובדים לחלוק עמם את המידע על בחירתם להתחסן, או לדרוש מהם להתחסן כתנאי להמשך עבודתם הסדירה. ציינו כי לנוכח היוזמות ההולכות ומתרבות, יש הכרח בפרסום חוות דעת משפטית ברורה מצד המדינה, שמבהירה שבמצב החוקי הקיים אסור למעסיק לדרוש מידע אודות התחסנות עובדיו, להטיל מגבלות כראות עיניו, או להטיל סנקציות על העובד, לרבות פיטוריו. עוד ציינו כי ככל שיש כוונה לשנות מצב חוקי זה יש לעשות זאת בחקיקה ראשית של הכנסת, לאחר דיון ציבורי.


בתשובתו (18.2.2021) הבהיר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה כי לא ניתן לקבוע איסור גורף על מעסיקים בהקשרים אלו, ובה בעת לא ניתן לקבוע דרישה קטגורית וכללית להתחסן בלא בחינה וביסוס של הצדקת הדרישה. האמור צריך להבחן בהתאם לנסיבות הקונקרטיות של מקום העבודה ואופיו, ובשים לב לשאלת קיומן של חלופות פוגעניות פחות שיכולות להגשים את התכלית החשובה של מניעת ההדבקה במקום העבודה ושמירה על הציבור. עוד הובהר במכתב כי דרישת התחסנות במקומות עבודה מצויה על סדר יומם של גורמי הממשלה הרלבנטיים בהקשרים שונים, ונבחנים צעדים מתאימים להסדרתם לצורך התמודדות עם המשבר. במסגרת זו אף מקודמת חקיקה שתסדיר את הסמכות לדרוש התחסנות מעובדים מסוגים שונים, בין היתר ממורים ומצוותי הוראה. גיבוש הסדר חקיקתי מעין זה נעשה תוך בחינה משפטית ועריכת האיזונים הנדרשים בין הצורך בשמירה על בריאות הציבור וזכויות הפרט.


4.2.2021: פנינו, יחד עם קו לעובד, לשרי הבריאות והחינוך, בעקבות המלצת קבינט המומחים הלאומי לקורונה לאסור על מורות ומורים לחזור ללמד בכיתה כל עוד לא קיבלו חיסון קורונה. טענו כי דרישה כזו, אם תיקבע, עתידה לפגוע באורח שאינו מידתי בזכויות היסוד לאוטונומיה ולפרטיות של מורות ומורים, ואף לשמש אמתלה ועידוד לדרישות דומות מצד מעסיקים בשוק הפרטי. טענו כי דרישה מעין זו יכולה להתקבל רק על בסיס חקיקה מפורשת, על בסיס תשתית עובדתית מלאה, ותוך בחינת הצורך וחלופות למזעור הפגיעה.


ב-11.2.2021 פרסם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, רז נזרי, את עמדתו בנושא. לעמדתו, על פי החוק הקיים היום לראשי רשויות מקומיות אין סמכות לקבוע שרק מורים שהתחסנו יורשו לחזור וללמד בבית הספר. המשנה ליועץ המשפטי לממשלה הבהיר כי הדרך לשנות מצב זה היא באמצעות חקיקה.


בתשובת משרד הבריאות לפנייתנו נמסר כי העניין יוסדר בחקיקה.



לא מצאתם מה שחיפשתם? נסו בארכיון

  • האגודה בפייסבוק
  • האגודה בטוויטר
  • האגודה באינסטגרם
  • האגודה ביוטיוב

האגודה לזכויות האזרח בישראל

מרכז ארצי

רח' נחלת בנימין 75 תל-אביב 6515417
טלפון: 03-5608185 | פקס: 03-5608165

ירושלים

יד חרוצים 15 תלפיות

כתובת למשלוח דואר: ת"ד 53262, ירושלים 9153102

טלפון: 02-6521218 | פקס: 02-6521219

נצרת

רח' 3030/5, ת"ד 51070, נצרת 1616701
טלפון: 04-8526333/4/5 | 
פקס: 04-8526331

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו