top of page

הכיבוש וזכויות הפלסטינים בשטחים

מתוך: המתקפה על הדמוקרטיה בישראל: הכנסת ה-25 והממשלה ה-37 – מעקב יוזמות שפוגעות בזכויות האדם ובדמוקרטיה. עדכון אחרון: אוגוסט 2023


הממשלה הנוכחית מבקשת להאיץ את תהליך הסיפוח של הגדה המערבית ולעבור את נקודת האל-חזור בכל הקשור להחלת הריבונות הישראלית בשטח הכבוש. החלשת מערכת המשפט הישראלית נועדה, בין היתר, להסיר חסמים משפטיים למימוש מדיניות הסיפוח של הממשלה.


הקידום בפועל של סיפוח של הגדה מתוכנן להתרחש באמצעות שינויים מבניים באופן פעולת השלטון הצבאי, השלמת ההחלה של החקיקה הישראלית בגדה המערבית על ישראלים בלבד, הסדרה של כל הבנייה הבלתי מורשית בהתנחלויות ובמאחזים והרחבה מסיבית של מפעל ההתנחלויות תוך נישול פלסטינים מאדמותיהם. להרחבה


העברת סמכויות לשר סמוטריץ': ב-23.2.2023 חתמו שר הביטחון גלנט והשר הנוסף במשרד הביטחון סמוטריץ' על הסכם הבנות לחלוקת הסמכויות ביניהם. על פי ההסכם, השר הנוסף יהיה אחראי על ההיבטים האזרחיים בפעילות מתפ"ש והמנהל האזרחי באופנים הבאים:

  • מינוי סגן לראש המנהל האזרחי, שיהיה אחראי בין היתר על פעילות יחידת הפיקוח של המנהל;

  • אחריות על גיבוש ואישור תגובת המדינה בעתירות לבג"ץ על עניינים אזרחיים בגדה;

  • תחת השר הנוסף תוקם מנהלת התיישבות, שתחת אחריותה:

- ניהול פעילות מתפ"ש והמנהל האזרחי בתחומים שבאחריות השר הנוסף;

- הובלת רפורמת "אזרחות שווה" – שיפור השירותים שניתנים למתנחלים באמצעות משרדי הממשלה;

- השלמת ההחלה החוק הישראלי על מתנחלים באמצעות צווי אלוף;

- הסדרת מאחזים.


המשמעות היא העברה של תחומי ניהול ומינהל רחבים ביותר, הנוגעים למירב הסמכויות השלטוניות בגדה, לידיים שאינן של המפקד הצבאי של השטח הכבוש, והפיכת השר שבמשרד הביטחון ל"מושל" הגדה. בכך מבצעת ישראל סיפוח משפטי (דה-יורה) של הגדה.


הכשרת מאחזים: ב-12.2.2023 החליט הקבינט המדיני-ביטחוני להכשיר תשעה מאחזים בלתי חוקיים. ההחלטה מכשירה באופן מיידי כ-335 יחידות דיור הפרוסות על מעל 1,100 דונם, שכ-420 דונם מתוכם הם אדמות פרטיות של פלסטינים. על פי הפרסומים, הממשלה צפויה לאשר את הסדרתן של כ-70 נקודות התנחלות נוספות.


הרחבת התנחלויות: ועדת המשנה להתיישבות במועצת התכנון העליונה במנהל האזרחי אישרה 43 תכניות בנייה ב-37 התנחלויות ומאחזים. המשמעות היא קידום בנייתן של למעלה מ-7,000 יחידות (כולל אזור תעשייה אחד).


צמצום מעורבות הממשלה בהחלטות על הקמה והרחבה שלהתנחלויות: ב-18.6.2023 קיבלה הממשלה החלטה (תיקון של החלטה 150) הקובעת כי מעתה על מנת להקים ולהרחיב התנחלויות יידרש אישור אחד בלבד של הממשלה לתחילת הליך התכנון, ולאחר מכן הסמכות תהיה נתונה בידי השר סמוטריץ'. החלטה זו מהווה פעולת סיפוח, והשלכותיה יהיו פגיעה נרחבת בזכויות אדם של פלסטינים בשטחים הכבושים.


הקמת יישובים חדשים מהווה מעשה ריבוני לכל דבר ועניין. על כן, עד היום, המנגנון להקמה והרחבה של יישובים חדשים בגדה המערבית (אף שגם הוא היה נגוע כולו באי חוקיות) היה שונה מן המנגנון של הקמת יישובים חדשים בתוך ישראל. המנגנון אפשר עצירה של התקדמות תהליך התכנון והאישור, אם הממשלה מוצאת לנכון לעצור אותו.


התיקון שקיבלה הממשלה מבטל את הצורך באישורים של הדרג המדיני תוך כדי השלבים השונים של הליכי התכנון והאישור של הקמת והרחבת התנחלויות. הדרישה לאישור הדרג המדיני, צומצמה רק לשלב הראשון, שבו מוגשת תוכנית לבחינת מוסדות התכנון. מעת שהדרג המדיני החליט לאשר קידומה של תוכנית בשטח מסוים לא יהיה צורך באישור נוסף של הממשלה, והסמכות לכך תהיה נתונה בידיו של השר הנוסף במשרד הביטחון, בצלאל סמוטריץ.


הארכת תקנות הכיבוש: לכאורה, הממשל הצבאי והדינים שנחקקו מכוחו אמורים היו לחול על כל מי שמתגורר בשטחים. אולם לאחר הכיבוש הכנסת החילה על המתנחלים את החוק הישראלי, על כל הזכויות וההגנות שהוא מקנה, באמצעות תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית). תקנות אלו מוארכות ומתוקנות מדי כמה שנים. התקנות הן ביטוי אחד של הגזענות והאפליה שמדינת ישראל יצרה, במסגרתן יש מציאות של שתי מערכות חוק המשמרות מערך של עליונות יהודית והפרדה על בסיס אתני.

איפה זה עומד: ב-24.1.2023 האריכה הכנסת את תוקף התקנות עד פברואר 2028.


ביטול סעיפי הפינוי בחוק ההתנתקות: תיקון לחוק ההתנתקות מאפשר שהיית קבע של יהודים באזור צפון השומרון שפונה במסגרת תכנית ההתנתקות. זהו הצעד הראשון בהקמה מחדש של ההתנחלויות שפונו והכשרת המאחז הבלתי חוקי חומש.

איפה זה עומד: התיקון עבר בקריאה שנייה ושלישית ב-21.3.2023.


גביית פיצויים מפלסטינים באמצעות המרכז לגביית קנסות: הצעת החוק מבקשת להעניק למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות סמכות לגבות כספי פיצויים שנפסקו בבתי משפט צבאיים בגדה לטובת נפגעי עבירה ישראלים. הצעה זו חורגת מסמכותה של הכנסת, אשר אינה הריבון בגדה המערבית. היא מבקשת להסמיך רשות ישראלית לפעול ישירות נגד תושבים מוגנים בגדה המערבית, ובכלל זה לדרוש מידע אודות נכסיהם ולעקל אותו, ולהטיל עליהם מגבלות שונות. הצעת החוק אינה מביאה בחשבון לא את גבולותיה הריבוניים של מדינת ישראל, ולא את הפער בדינים החלים בתוך ישראל ובשטחים הכבושים, אשר באים לידי ביטוי בין השאר בגובה סכום הפיצויים שבית המשפט רשאי לקבוע על עבירות דומות.

איפה זה עומד: לפני דיון בוועדת חוקה לקראת הכנה לקריאה ראשונה.


הגנה על אתרי עתיקות: "התוכנית להצלה, לשימור, לפיתוח ולמניעת שוד והרס עתיקות באתרי מורשת באזור יהודה והשומרון ובקעת הירדן" מציעה שורה של צעדים שמטרתם המוצהרת היא למנוע הרס אתרים ארכיאולוגיים ולאפשר את פיתוחם התיירותי של מספר אתרי עתיקות בגדה המערבית. בין השאר, התכנית כוללת פעולות הצלה, שימור ושיקום של אתרים ארכיאולוגיים שנהרסו, הגברת פעולות פיקוח ואכיפה כדי למנוע פגיעה באתרים ארכיאולוגיים, פיתוח כלכלי של תשתיות תיירות מורשת ועוד. על פי ארגון "עמק שווה", התכנית עלולה להפוך אתרים ארכיאולוגיים לכלי נשק שמכוון לסיפוח השטחים באמצעות התנחלויות תיירותיות בגדה המערבית וחיזוק השליטה הישראלית בה. לראיה, מתוך כ-120 מיליון השקלים שהקצתה הממשלה לתוכנית רק חלק קטן מופנה למניעת שוד עתיקות, ורובו המכריע של התקציב מיועד לייהוד ולסיפוח הגדה המערבית באמצעות תיירות, בניגוד מוחלט להסכמי אוסלו והדין הבינלאומי.

איפה זה עומד: התכנית אושרה על ידי הממשלה ב-17.7.2023.


העברת כספי ארנונה להתנחלויות: תיקון לפקודת העיריות מבקש לאפשר חלוקה של כספי ארנונה מתעשייה ומסחר גם להתנחלויות הסמוכות ליישובים בישראל. זוהי הצעת חוק שכל כולה סיפוח: עקרונות המשטר הדמוקרטי בישראל מעניקים לכנסת סמכות חקיקה הנובעת ישירות מזכותם של האזרחים במדינת ישראל להצביע ולבחור את נציגיהם וכך להשפיע על מהלך חייהם ועל עתידם. בשטחים הכבושים חיים מיליוני בני אדם שלהם אין זכות לבחור או להיבחר, ובהתאמה – לכנסת אין כל סמכות להחיל את חוקיה עליהם, והסמכות לחוקק נתונה למפקד הצבאי ולו בלבד. כל מהותה של ההצעה היא מחיקת הקו הירוק והפיכת ההתנחלויות ליישובים ישראליים לכל דבר דרך העברת כספים אליהן מעיריות וממועצות בתוך ישראל.

איפה זה עומד: ההצעה אושרה במליאה בקריאה ראשונה ב-25.7.2023.



Comments


bottom of page