מתוך: המתקפה על הדמוקרטיה בישראל: הכנסת 25 והממשלה ה-37 – מעקב יוזמות שפוגעות בזכויות האדם ובדמוקרטיה, אפריל 2023.
הממשלה הנוכחית מבקשת להאיץ את תהליך הסיפוח של הגדה המערבית ולעבור את נקודת האל חזור בכל הקשור להחלת הריבונות הישראלית בשטח הכבוש. החלשת מערכת המשפט הישראלית נועדה, בין היתר, להסיר חסמים משפטיים למימוש מדיניות הסיפוח של הממשלה.
הקידום בפועל של סיפוח של הגדה מתוכנן להתרחש באמצעות שינויים מבניים באופן פעולת השלטון הצבאי, השלמת ההחלה של החקיקה הישראלית בגדה המערבית על ישראלים בלבד, הסדרה של כל הבנייה הבלתי מורשית בהתנחלויות ובמאחזים והרחבה מסיבית של מפעל ההתנחלויות תוך נישול פלסטינים מאדמותיהם. להרחבה
העברת סמכויות לשר סמוטריץ': ב-23.2.2023 חתמו שר הביטחון גלנט והשר הנוסף במשרד הביטחון סמוטריץ' על הסכם הבנות לחלוקת הסמכויות ביניהם. על פי ההסכם, השר הנוסף יהיה אחראי על ההיבטים האזרחיים בפעילות מתפ"ש והמנהל האזרחי באופנים הבאים:
• מינוי סגן לראש המנהל האזרחי, שיהיה אחראי בין היתר על פעילות יחידת הפיקוח של המנהל;
• אחריות על גיבוש ואישור תגובת המדינה בעתירות לבג"ץ על עניינים אזרחיים בגדה;
• תחת השר הנוסף תוקם מנהלת התיישבות, שתחת אחריותה:
- ניהול פעילות מתפ"ש והמנהל האזרחי בתחומים שבאחריות השר הנוסף;
- הובלת רפורמת "אזרחות שווה" – שיפור השירותים שניתנים למתנחלים באמצעות משרדי הממשלה;
- השלמת ההחלה החוק הישראלי על מתנחלים באמצעות צווי אלוף;
- הסדרת מאחזים.
המשמעות היא העברה של תחומי ניהול ומינהל רחבים ביותר, הנוגעים למירב הסמכויות השלטוניות בגדה, לידיים שאינן של המפקד הצבאי של השטח הכבוש, והפיכת השר שבמשרד הביטחון ל"מושל" הגדה. בכך מבצעת ישראל סיפוח משפטי (דה-יורה) של הגדה.
הכשרת מאחזים: ב-12.2.2023 החליט הקבינט המדיני-ביטחוני להכשיר עשרה מאחזים בלתי חוקיים. ההחלטה מכשירה באופן מיידי כ-335 יחידות דיור הפרוסות על מעל 1,100 דונם, שכ-420 דונם מתוכם הם אדמות פרטיות של פלסטינים.
הרחבת התנחלויות: ועדת המשנה להתיישבות במועצת התכנון העליונה במנהל האזרחי אישרה 43 תכניות בנייה ב-37 התנחלויות ומאחזים. המשמעות היא קידום בנייתן של למעלה מ-7,000 יחידות (כולל אזור תעשייה אחד).
הארכת תקנות הכיבוש: לכאורה, הממשל הצבאי והדינים שנחקקו מכוחו אמורים היו לחול על כל מי שמתגורר בשטחים. אולם לאחר הכיבוש הכנסת החילה על המתנחלים את החוק הישראלי, על כל הזכויות וההגנות שהוא מקנה, באמצעות תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית). תקנות אלו מוארכות ומתוקנות מדי כמה שנים. התקנות הן ביטוי אחד של הגזענות והאפליה שמדינת ישראל יצרה, במסגרתן יש מציאות של שתי מערכות חוק המשמרות מערך של עליונות יהודית והפרדה על בסיס אתני. איפה זה עומד: ב-24.1.2023 האריכה הכנסת את תוקף התקנות עד פברואר 2028.
שלילת אזרחות למקבלי קצבאות מהרשות הפלסטינית: החוק קובע שמי שנידון למאסר בגין מעשה טרור אן מעשה המהווה בגידה, ומקבל כספים מהרשות הפלסטינית, יראו אותו כמי שוויתר על אזרחותו הישראלית, ולאחר שחרורו אפשר יהיה לגרשו לשטחי הרשות. חוק זה חורג מן המקובל בעולם ובמשפט הבינלאומי משום שהוא מאפשר להותיר אדם מחוסר אזרחות. בנוסף, הוא מכוון באופן מובהק נגד אזרחים ערבים ותושבי ירושלים המזרחית. איפה זה עומד: החוק אושר בקריאה שנייה ושלישית ב-15.2.2023.
גירוש משפחות של מחבלים: הצעת החוק מבקשת להסמיך את שר הפנים לגרש מחוץ למדינת ישראל או לשטחים הכבושים בן ממשפחה מדרגה ראשונה של "פעיל טרור" אם בן המשפחה ידע מראש על הכוונה לבצע את המעשה, הביע תמיכה או הזדהות עם המעשה או פרסם דברי שבח או עידוד למעשה. מטרתה של הצעת החוק היא הרתעה. זוהי הצעת חוק גזענית ומפלה, המעגנת ענישה קולקטיבית, שאסורה לפי הדין הישראלי והדין הבינלאומי. איפה זה עומד: הצעת החוק עברה בקריאה טרומית ב-15.2.2023.
ביטול סעיפי הפינוי בחוק ההתנתקות: תיקון לחוק ההתנתקות מאפשר שהיית קבע של יהודים באזור צפון השומרון שפונה במסגרת תכנית ההתנתקות. זהו הצעד הראשון בהקמה מחדש של ההתנחלויות שפונו והכשרת המאחז הבלתי חוקי חומש. איפה זה עומד: התיקון עבר בקריאה שנייה ושלישית ב-21.3.2023.
עונש מוות למחבלים: הצעת החוק מבקשת לקבוע עונש מוות חובה למי שרוצח על רקע לאומני, ומשפטו נערך בבית המשפט הצבאי (כלומר – פלסטינים בלבד). בנוסף היא מבקשת להקל על בית המשפט לגזור עונש מוות, בכך שמספיק שיימצא רוב של שופטים כדי לגזור מוות על נאשם, מבלי להזדקק להסכמה פה אחד. אם לא די בכך, ההצעה מבקשת לתקן את החוק כך שאי אפשר יהיה להמתיק את העונש. חוק כזה נוגד את חובותיה של ישראל לפי דין הבינלאומי, ובפרט את החובה שנקבעה בסעיף 6 לאמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ופוליטיות. איפה זה עומד: הצעת החוק עברה בקריאה טרומית ב-1.3.2023.
חסינות לכוחות הביטחון: הצעת החוק מבקשת לקבוע שלאנשי כוחות הביטחון תהיה חסינות מאחריות פלילית בשל פעולות שביצעו במסגרת מילוי תפקידם, בעת פעילות מבצעית או פעילות נגד מעשה טרור. זוהי הצעה קיצונית במיוחד, שלמעשה נותנת לכוחות הביטחון "רישיון לפגוע ולהרוג" בפעילותם מול פלסטינים בשטחים וערבים בישראל. איפה זה עומד: הצעת החוק הונחה להצבעה בקריאה טרומית. יש בממשלה תמיכה בה, אך לא ברור אם היא תקודם עקב התנגדות כוחות הביטחון לצד החשש מהשלכות בינלאומיות. חסינות מלאה מאחריות פלילית חושפת את אנשי כוחות הביטחון להעמדה לדין בבית הדין הפלילי הבינלאומי, מכיוון שלבית הדין יש סמכות לשפוט אנשים רק אם המדינה עצמה לא ביצעה חקירות עצמאיות וממצות שעומדות בדרישות של חקירות פליליות.
הגנה מבית הדין בהאג: הצעת החוק מבקשת לאסור על כל רשות או מוסד ישראליים לקיים קשר עם מוסד בין לאומי עוין (בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג). היא מבקשת להפוך את הפנייה אל בית הדין בבקשה לפתוח בחקירה נגד מדינת ישראל לעברה פלילית שעונשה 7 שנות מאסר. עוד היא מבקשת למנוע הסגרה של אדם הנמצא בישראל לבית הדין, ולאסור על כניסה לישראל של נציגי בית הדין או של מי שיש חשד שפועלים לאסוף מידע הקשור בהליך המתקיים נגד ישראל בבית הדין. איפה זה עומד: הצעת החוק הונחה לקריאה טרומית. הממשלה תומכת באופן עקרוני בהצעת החוק אך עקב החשש מביקורת בינלאומית לא ברור אם תקודם.