להצטרפות למאבק ולחתימה על נספח לעתירה לחצו כאן
במה עוסקת העתירה?
העתירה עוסקת בשינויים בחוק יסוד: השפיטה, שהממשלה מקדמת בימים אלה ושאמורים להגיע לאישור בקריאה שנייה ושלישית במליאה בסוף החודש:
הקביעה שבג"ץ לא יוכל לדון בחוקי יסוד;
שינוי מבנה הוועדה לבחירת שופטים והבטחת רוב לקואליציה לבחור את השופטים, לקדמם ואף להדיחם;
צמצום עד ביטול הלכה למעשה של סמכותו של בג"ץ לפסול חוקים שפוגעים בזכויות האדם (כולל פסקת ההתגברות).
כל אחד משינויי החקיקה בנפרד, ועל אחת כמה וכמה השילוב שלהם, שולל את העקרונות הבסיסיים של משטר דמוקרטי ואת ההגנה על זכויות האדם, ולמעשה משנה את שיטת המשטר בישראל.
אם השינויים יעברו בקריאה שנייה-שלישית במליאת הכנסת, נעתור נגדם לבג"ץ בשמם של הדורות הבאים.
לפירוט על הסכנה לזכויות האדם והדמוקרטיה בכל אחד מהשינויים
מדוע העתירה מוגשת בשמם של הדורות הבאים?
מדינה שאין לה כל מערכות הגנה על חירויות הפרט ועל זכויות המיעוט היא מדינה שאינה יכולה להבטיח את העתיד של הדורות הבאים. החקיקה שמובילה ממשלת ישראל משנה את צורת המשטר באופן כמעט בלתי הפיך. השינוי ישפיע באופן דרמטי כבר בעתיד הקרוב, אבל ההשלכות שלו לעתיד הרחוק עלולות להיות הרסניות אפילו יותר, לשנות משמעותית את חייהם של הילדות והילדים שלנו ולרסק את עתידם.
אם ההפיכה תושלם, הילדים והילדות שלנו יחיו במדינה שונה מאוד מזו שאנו חיים בה. גם היום קבוצות רבות בישראל צריכות להיאבק על זכויותיהן, אך שינוי שיטת המשטר יחזיר שנות דור אחורנית את המאבק על הזכויות הבסיסיות: לכבוד, לשוויון, לחינוך, לחופש הביטוי והמחאה ועוד. הילדים והילדות שלנו הם יחיו במדינה שבה אי אפשר להביע ביקורת, ושבה השליטה על כל אחד מתחומי הדעת והחיים תוכתב על ידי השלטון.
האם החוקים ישפיעו על קבוצה מסוימת של ילדים?
חוקי ההפיכה המשטרית לא עוסקים בנושא נקודתי כזה או אחר, גם לא במגזר מסוים או בקבוצה מוגדרת של אנשים. מדובר בחקיקה שתקבע את צביונה של המדינה למשך שנים ארוכות ותחול על כלל האוכלוסייה. אמנם סביר שהראשונים להיפגע באופן ישיר מהחקיקה יהיו ילדים המשתייכים לקבוצות מוחלשות – ילדים מהחברה הערבית, ילדים להט"בים וילדים להורים להט"בים, ילדי פליטים ומבקשי מקלט – אך לאורך זמן, לא יהיה סקטור אחד במדינה שיישאר מוגן.
ילדים הם צעירים מכדי להיות מעורבים בהליך משפטי ולקבל החלטות בנושאי משטר, מדוע אתם מערבים אותם בפוליטיקה?
העותרות והעותרים הם בני נוער ובגיל הזה יש להם דעה ועמדה עצמאית, וזכותם לנסות לכוון את עתידם. בהרבה הליכים שבהם מעורבים ילדים, נקבע שמגיל מסוים חייבים לאפשר לילד להביע דעה משלו בחופשיות בעניינו ולתת משקל ראוי לדבריו. הוריהם של הילדים אישרו את שותפותם בעתירה אחרי התלבטות וחשיבה משפחתית.
נזכיר: הממשלה המכהנת היא זו שהובילה את מרוץ החקיקה האנטי-דמוקרטי, ובהליך בזק שנמשך חודשיים בלבד היא משנה מקצה לקצה את מאזן הפרדת הרשויות בישראל, מותירה את השליטה המוחלטת בידיה וחושפת את ילדינו לסכנה של עתיד במדינה ללא הגנה על זכויות אדם וללא דמוקרטיה. כהורים, אנו מקבלים החלטות רבות שישפיעו על חיי הילדים והילדות שלנו, ובראשן באיזו מדינה הם יחיו. ציבור גדול לקח חלק פעיל בהתנגדות להפיכה המשטרית, וילדיו לצידו. העתירה הזו מהווה דרך נוספת להשפיע על העתיד של הילדים והילדות שלנו ולבלום את ההפיכה המשטרית בישראל.
מה המשמעות של חתימה על הנספח לעתירה מבחינת החשיפה הציבורית שלי ושל ילדי?
חתימה על הנספח לעתירה מהווה הצהרה חשובה של תמיכה בדמוקרטיה. רשימת השמות של החותמות והחותמים תועבר לבית המשפט ותהיה גלויה לצדדים בהליך המשפטי ולכל מי שיבקש לעיין במסמכי העתירה. מסמכי תעודות הזהות לא יהיו גלויים.
מעבר לכך, בני ובנות הנוער שמעוניינים בכך יכולים לסייע לנו להגביר את החשיפה הציבורית של העתירה ואת המודעות הציבורית להצטרפותם של בני הנוער למאבק למען הדמוקרטיה. בני ובנות נוער שמעוניינים לקחת חלק בקמפיין ברשתות החברתיות ולשלוח ציטוטים ותמונות שלהם מוזמנים להעביר אלינו לכאן: mail@acri.org.il.
מה נדרוש מבית המשפט במסגרת העתירה?
בית המשפט העליון כבר פסק כי גם כשהכנסת מפעילה את סמכותה המכוננת לתקן חוקי יסוד, היא לא כל-יכולה. נפסק כי אין לכנסת סמכות לחוקק חוק יסוד שחורג מהגרעינים המינימליים של המשטר הדמוקרטי. בעתירה נטען שהתיקונים לחוק יסוד: השפיטה יובילו לפגיעה אנושה בדמוקרטיה, ובפועל לריקונה מכל תוכן ולשינוי שיטת המשטר בישראל. לכן נדרוש מבג"ץ לפסול את כל תיקוני החקיקה האלה, ולהכריז שהם בטלים.
מתי תוגש העתירה וכיצד מתנהל הליך ההתדיינות?
המליאה צפויה לאשר את השינויים בקריאה שניה ושלישית בסוף החודש, ומיד לאחר מכן נעתור לבג"ץ (אי אפשר לעתור לבג"ץ כל עוד הליכי החקיקה נמשכים). לאחר הגשת העתירה, בית המשפט יצטרך להחליט אם להורות למדינה להגיב עליה, ויקציב לה זמן לשם כך. לאחר קבלת תשובת המדינה יתקיימו דיונים בעתירה בהרכב מורחב של בית המשפט, ובסופו של דבר בג"ץ יפסוק. התהליך צפוי לקחת לפחות כמה חודשים.
מה יקרה אם העתירה תידחה?
אם העתירה תידחה, החוקים יעמדו בתוקפם, ולבג"ץ כמעט ולא תהיה סמכות לפקח על חקיקה. הקואליציה תוכל לחוקק כל חוק שיעלה בדעתה: היא תוכל לקרוא לו "חוק יסוד" וכך למנוע כל ביקורת שיפוטית עליו, או להעביר חוק רגיל שפוגע בזכויות אדם עם פסקת התגברות שתחסן אותו מביקורת שיפוטית. לקואליציה תהיה גם שליטה מוחלטת במינוי שופטים והיא תמלא את בתי המשפט באנשי אמונה, ותקדם רק מי שישפוט כראות עיניה. נקבל בית משפט פחות עצמאי, יותר תלותי ופחות מקצועי, שלא יוכל לאזן את כוח השלטון. המשמעות היא שהעקרונות הדמוקרטיים הבסיסיים של הפרדת הרשויות ושל עצמאות הרשות השופטת לא יתקיימו עוד, ולמעשה ישראל לא תוכל עוד לקרוא לעצמה מדינה דמוקרטית. בהמשך תוכל הקואליציה להעביר חוקים שפוגעים גם בעקרונות הקימים של הבחירות, כמו הקשחת תנאי המועמדות לרשימות הערביות, ואז גם הבחירות לא יהיו יותר בחירות הוגנות.
מה יקרה אם העתירה תתקבל?
אם העתירה תתקבל ייתכנו שני תרחישים: בתרחיש האופטימי , הממשלה והכנסת יתעשתו ויקבלו את פסיקת בג"ץ, השינויים בחקיקה יבוטלו והמצב ישוב לקדמותו, או שהממשלה תנסה לקדם תיקונים מתונים יותר.
בתרחיש הפסימי, הממשלה והכנסת לא יקבלו את פסיקת בג"ץ ואז תיקלע ישראל למצב חסר תקדים של משבר חוקתי – התנגשות "ראש בראש" של הרשות המבצעת-המחוקקת ושל הרשות השופטת זו בזו. לא ברור לצד מי יתייצבו גורמי האכיפה. מדובר למעשה בכאוס ובהתפוררות של המשטר, ואת ההשלכות אפשר רק לדמיין.
מה יקרה אם בסופו של דבר החקיקה לא תעבור או תשתנה באופן דרמטי?
אם החקיקה לא תעבור זה יהיה מצוין, ואז כמובן גם לא נגיש את העתירה. אנחנו נערכים מראש כדי להיות מוכנים להיאבק בהפיכה באופן מיידי. אם לא יהיה בכך צורך, נחזור לקדם זכויות אדם, שוויון ודמוקרטיה בדרכים אחרות.