top of page
    • 20 בינו׳ 2022
    • זמן קריאה 4 דקות

למנוע ניתוקי חשמל לבעלי חוב עניים

ארבעה אנשים שהחשמל בבתיהם נותק עתרו ב-22.7.2019 לבג"ץ, יחד עם איגוד העובדים הסוציאליים, רופאים לזכויות אדם והאגודה לזכויות האזרח. העותרות והעותרים דורשים שבית המשפט יורה כי לא ניתן לנתק אדם מחשמל בשל חוב כספי, אלא רק לאחר שיערך לו שימוע שבו ייבחנו המצב הכלכלי, המצב הבריאותי ונסיבות החיים שלו ושל המתגוררים עמו במשק הבית.


בכל שנה מנותקת אספקת החשמל הביתי לעשרות אלפי משקי בית בישראל, בשל חובות לחברת החשמל. עשרות אלפי צרכנים נוספים תלויים בשירותי מונה תשלום מראש, שמספק חשמל רק לאחר הטענה שממנה מקוזז שיעור מהחוב. בעתירה הוסבר כי כיום אי אפשר לנהל חיים תקינים ללא מכשירים חשמליים ואלקטרוניים, וכי למעשה כיום הזכות לחשמל היא רכיב מהותי בזכות היסוד לקיום בכבוד, לבריאות ואף לשמירה על חיי אדם. המחסור בחשמל פוגע במיוחד באנשים הסובלים מבעיות בריאותיות או פגיעים במיוחד – חולים, קשישים, ילדים ותינוקות.


העותרים טענו כי במקרים שבהם צרכן צובר חוב, ובפרט כאשר מדובר באנשים החיים בעוני, יש לגבות אותו בדרכים המקובלות במדינת ישראל, כפי שגובים כל חוב אחר, ושאסור לחברת החשמל להשתמש בכוחה להוריד את השאלטר כאמצעי לחץ לגבייה אגרסיבית.


בדצמבר 2020 הוציא בג"ץ צו על תנאי בעתירה. בעקבות זאת הודיעה רשות החשמל במאי 2021 כי בכוונתה לתקן את אמות המידה לניתוקים של צרכנים התלויים בחשמל מסיבות רפואיות, כך שיכללו עוד כ-45,000 אנשים שיהיו מוגנים מניתוק חשמל. באוקטובר הודיעה הרשות כי הוסיפה לרשימה זו גם חולים במחלת ריאות כרונית המשתמשים במכשיר אינהלציה.


לעמדת העותרים, למרות השינוי החשוב במדיניות הניתוקים, לא ניתן במסגרתו מענה לאנשים שאינם זקוקים למכשור רפואי, אבל אספקת חשמל חיונית לבריאותם – למשל חולי סכרת שמאחסנים אינסולין בקירור, או אנשים הזקוקים למיכשור רפואי שלא נכלל ברשימת המוגנים מניתוק מסיבה לא ברורה – למשל אנשים עם מוגבלות שמתניידים בכיסאות גלגלים חשמליים, חולים המרותקים למיטות חשמליות, וכן קבוצות פגיעות כמו תינוקות וקשישים. כמו כן, יש לייצר מנגנון חריגים המאפשר הפעלת שיקול דעת במקרים רפואיים חריגים ומניעת ניתוק.


בצו על תנאי שהוצא בדצמבר בג"ץ הורה למדינה גם לנמק מדוע לא נקבע כי החלטה על ניתוק חשמל בשל חוב כספי יכולה להתקבל רק לאחר שימוע שבו ייבחנו המצב הכלכלי, המצב הבריאותי ונסיבות החיים שלו ושל המתגוררים עמו במשק הבית. בתגובה הודיעה המדינה כי חברת החשמל היא שמבצעת הליך בחינה פרטנית, אלא שחברת החשמל טענה ההיפך, ואף טענה כי אין לה כלים להפעיל שיקול דעת כזה. לעמדת העותרים, משמעות הדבר היא שהמדינה מתנערת מחובתה להבטיח הליך הוגן לפני ניתוק לצרכני החשמל הפגיעים ביותר, והיא מעבירה את שיקול הדעת המלא בעניין הניתוקים לחברת החשמל – מונופול המצוי בניגוד עניינים כיוון שהוא עצמו הנושה.


דיון בעתירה התקיים ב-25.10.2021. לאחר הדיון העבירה חברת החשמל לבית המשפט נהלים פנימיים, שלא פורסמו, ושמסדירים את הליך הגבייה ואת אופן הטיפול בבקשות לפריסת תשלומים. העותרים טענו כי מעיון בנהלים עולה כי לא מתקיים שימוע מהותי בטרם קבלת החלטה הכרוכה בפגיעה כה קשה בזכויות אדם.


ב-20.1.2022 ניתן פסק הדין. בג"ץ קיבל את העתירה באופן חלקי וקבע שאספקת חשמל בסיסית נחשבת כיום למצרך חיוני שלא ניתן לנהל אורח חיים שגרתי בלעדיו. על כן, נקבע כי אספקת החשמל קשורה בקשר הדוק לזכות לקיום בכבוד ולזכויות לחיים ולבריאות, ולכן ההגנה עליה קשורה להגנה על הזכות החוקתית לכבוד האדם.


בג"ץ קבע כי אין די במעגל הצרכנים המוגנים מניתוק חשמל על פי ההסדר הקיים – הכולל ניצולי שואה ומי שהוגדרו כ"צרכנים שאספקת חשמל חיונית להם" מטעמי בריאות, על-פי רשימה סגורה. תחת זאת, נפסק כי רשות החשמל נדרשת לתקן את אמות המידה כך שייקבע כי צרכנים לא ינותקו מאספקת חשמל סדירה לביתם אם יוכיחו שהם נתונים במצב של עוני קשה או בקשיים כלכליים המשתלבים עם מצב רפואי, באופן המצדיק להימנע מניתוק. בנסיבות כאלה חברת החשמל תידרש לגבות את החוב באמצעי גבייה אזרחיים מתונים יותר, שאינם כרוכים בניתוק החשמל.


עוד קבע בית המשפט כי על רשות החשמל להסדיר באמות המידה הליך לשמיעת טענותיו של הצרכן ולבחינת נסיבותיו הפרטניות בטרם קבלת החלטה על ניתוקו מאספקת חשמל, כמתחייב מכללי המשפט המינהלי. בהמשך לכך הוטל על חברת החשמל לאמץ נוהל מסודר ומפורט, שיקבע את העקרונות המעשיים ליישום ההסדר המתוקן כפי שיעוגן באמות המידה.


בנובמבר 2022 פורסמו אמות המידה החדשות, שקבעו, בין השאר, כי 380 אלף משקי בית יהיו מוגנים מניתוקי חשמל על רקע של מצב כלכלי או רפואי קשה. מדובר על כמיליון ורבע בני אדם - פי עשרה מהמצב בעת הגשת העתירה.


בג"ץ 4988/19 ס.ר.מ. נ' הרשות לשירותים ציבוריים חשמל

עו"ד: עדי ניר בנימיני (הקליניקה לזכויות אדם באוניברסיטת תל אביב), משכית בנדל (האגודה לזכויות האזרח)

העתירה, יולי 2019




צו על תנאי, 14.12.2020






פסק הדין, 20.1.2022

פוסטים קשורים:



קישורים:







הדר גיל־עד , יושבים לבד בחושך, ידיעות אחרונות, 25.11.2019


bottom of page