מעקבי שב"כ אחר אזרחים – עתירה שנייה


ב-10.7.2020 הגשנו עתירה דחופה לבג"ץ בשם האגודה לזכויות האזרח ובשם רופאים לזכויות אדם נגד החוק שמסמיך את השב"כ להשתמש ביכולות המעקב ההמוני שלו לצורך מעקב אחר נתיבי תנועה של נשאי קורונה מאומתים ואחר מגעים קרובים של אזרחים עמם.


בעתירה הקודמת שהגשנו, נגד החלטות הממשלה בנושא, פסק בג"ץ כי הממשלה לא יכולה להמשיך ולהסמיך את השב"כ לנושא בהחלטה מכוח סעיף 7(ב)(6) לחוק השב"כ, וכי עליה לפעול לקידום חוק אם ברצונה להסמיך השב"כ. בג"ץ אף קבע כי יש לבחון את מידתיות ההסדר ולגבש חלופות אזרחיות.


לאחר פסק הדין המשיכה הממשלה להסמיך את השב"כ לתקופה נוספת ואז פסקה מכך, בין היתר בשל לחץ של ראש השב"כ, וזנחה את הרעיון לקדם חוק, אולם עם העלייה במספר המאומתים שבה הממשלה וקידמה את החוק. הוא עבר בהליך בזק ביום 1.7.20 כהוראת שעה ל-21 ימים, אך הכוונה היא להאריך את ההסדר ואף להרחיבו מיד בתום תקופה זו.


בעתירה טענו כי החוק אינו חוקתי, שכן הוא מסמיך את השב"כ להשתמש בכלי מעקב המוני קיצוניים שניתנו לו בחוק השב"כ לצורכי ביטחון המדינה, ולא למטרות אזרחיות, כי כלים אלו פוגעים בצורה קשה בפרטיות ובחירות, וכי מדובר באמצעי לא מידתי. טענו כי המאבק בקורונה מחייב אסטרטגיות רבות ומשולבות, שהאמצעים הטכנולוגיים הם רק רכיב אחד בהם, ולא חזות הכל. דווקא משום שמדובר במשבר שיחייב התמודדות ממושכת ומתסכלת ואיזון מורכב בין קיום שגרת החיים לבין ההגנה על בריאות הציבור, אין לראות בו סוגיה של ביטחון לאומי המצדיקה השעיה של זכויות אדם ושימוש בשב"כ, ויש לנהל את המשבר תוך הגנה על הזכויות החוקתיות ובאופן אזרחי.


טענו כי יש אמצעים חלופיים מידתיים יותר, וגם מדויקים יותר מאמצעי השב"כ, כמו טיוב החקירות האפידמיולוגית ושימוש ביישומונים (אפליקציות) וולונטריים. טענו כי הנזק מהסמכת השב"כ עולה על התועלת השולית שבו, אם יש כזו, לעומת אמצעים חלופיים. מדובר בתקדים מסוכן של שימוש בכלי מעקב המוני לצרכים אזרחיים, תקדים שבעת חקיקת חוק השב"כ ביקשו המחוקקים למנוע במפורש, וכאן נוצר מדרון חלקלק מסוכן. לא בכדי ישראל היא הדמוקרטיה היחידה בעולם שמשתמשת בשירות הביטחון החשאי שלה בענייני הקורונה.


טענו כי השב"כ מסתמך לביצוע המעקבים על מאגר "מפלצתי" של נתוני תקשורת שנוצר מכוח סעיף 11 לחוק השב"כ, וכי ספק אם יצירת מאגר כזה, האוגר דרך קבע נתוני תקשורת רבים של אזרחים תמימים, באופן שמאפשר הפקת מהירה של מידע אישי ואינטימי ביותר, היא חוקתית גם לצורכי ביטחון המדינה. טענו כי אם מעניקים גישה למאגר לצורכי מעקבי הקורונה זה מעביר את סעיף 11 לתחום לא חוקתי מובהק, שכן המאגר רחב יתר על המידה מהנדרש למשימה, והוא חשאי, לא מפוקח ולא שקוף. לכן טענו כי יש לקבוע שלא ניתן להסתמך על סעיף 11 לחוק השב"כ לצורכי חוק מעקבי הקורונה, כפי שהוא.


בג"ץ 4762/20 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' הממשלה


עו"ד: גיל גן-מור, דן יקיר


העתירה


תגובת הכנסת, יולי 2020

תגובת הממשלה, יולי 2020


החלטה, 17.7.2020



קישורים:


יאיר אלטמן, בג"ץ ידון בהקדם על חוק איכוני השב"כ, ישראל היום, 12.7.2020


העתירה נכתבה בסיוע המתמחה נועם גרינצייג



לא מצאתם מה שחיפשתם? נסו בארכיון

  • האגודה בפייסבוק
  • האגודה בטוויטר
  • האגודה באינסטגרם
  • האגודה ביוטיוב

האגודה לזכויות האזרח בישראל

מרכז ארצי

רח' נחלת בנימין 75 תל-אביב 6515417
טלפון: 03-5608185 | פקס: 03-5608165

ירושלים

יד חרוצים 15 תלפיות

כתובת למשלוח דואר: ת"ד 53262, ירושלים 9153102

טלפון: 02-6521218 | פקס: 02-6521219

נצרת

רח' 3030/5, ת"ד 51070, נצרת 1616701
טלפון: 04-8526333/4/5 | 
פקס: 04-8526331

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו