מתוך: המתקפה על הדמוקרטיה בישראל: הכנסת 25 והממשלה ה-37 – מעקב יוזמות שפוגעות בזכויות האדם ובדמוקרטיה, אפריל 2023.
1. מינויים ותקציבים
משרד החינוך הוא מהגדולים שבמשרדי הממשלה, והיכולת לנתב כספים מתוכו להטמעת ערכים שמרניים מחד גיסא, ולהדרת תכנים ליברליים מאידך גיסא – משליכה על כלל אזרחי המדינה. העלייה באחוזי ההצבעה לפוליטיקאים המייצגים ערכים אנטי-דמוקרטיים בבחירות האחרונות היא, בין היתר, תוצאה של הפקרת החינוך לדמוקרטיה והחדרתם של תכנים שמרניים וגזעניים לתוך מערכת החינוך. לכן, מערכת החינוך היא זירת מאבק חיונית להגנה על הדמוקרטיה ועל זכויות האדם בישראל.
עם כניסתה של הממשלה החדשה חלו שינויים במבנה המשרד, במינויים, בתחומי האחריות ובחלוקת התקציבים, באופן שפוגע בפלורליזם ובליברליזם ומקדם מדיניות ותכניות אנטי-דמוקרטיות. עניין הקצאת התקציבים מתחדד עוד יותר לנוכח הקיצוץ הנרחב המתוכנן בתקציב משרד החינוך (בין יתר המשרדים) לצורך מימון המשמר הלאומי.
בתחילת כהונתה של הממשלה מונה ח"כ אבי מעוז, הידוע בעמדותיו הלהט"בופוביות והגזעניות, לשר במשרד החינוך. הועברה אליו האחריות על האגף לתכניות חיצוניות, ועמה תקציב של 2 מיליארד ₪ בשנה ואפשרות לקבוע קריטריונים לכניסתם של גורמים ותכנים מגוונים לבתי הספר. בהמשך התפטר מעוז מתפקידו, אך לא ידוע אם יחזור אליו.
אביטל בן שלמה מפורום קהלת מונתה למשנה למנכ"ל המשרד. מינויה עלול להעמיק מגמות שמרניות וניאו-ליברליות של הפרטה, שמקבעות ומרחיבות את אי השוויון, והתנגדות לתכנים המעודדים סולידריות, צדק חברתי ושוויון.
פורסם מכרז חדש למערכת גפ"ן (גמישות פדגוגית ניהולית), ונוספה בו אפשרות לבטל תכניות משיקולים מקצועיים ואפשרות לתחום תכניות לפי פריסה גיאוגרפית, מגזרית או גילאית – עניין שמעלה חשש לכוונה לפסול או לצמצם תכניות בעלות תכנים ליברלים.
האגף לתרבות יהודית, על תקניו ותקציביו, הועבר לידי אורית סטרוק במשרד למשימות לאומיות. ביכולתו של האגף לתקצב עמותות חרדיות ודתיות ולפגוע גם בתקצובן הדל ממילא של עמותות יהדות פלורליסטית.
ח"כ אבי מעוז יזם הצעת חוק שמטרתה לאסור או להגביל מאוד את האפשרות לקיים שיח על נטייה מינית וזהות מגדרית בבתי הספר. ההצעה הונחה על שולחן הכנסת לקריאה טרומית.
2. איומים על חופש הביטוי במערכת החינוך
חופש הביטוי של אנשי ונשות חינוך הוא סוגיה נפיצה גם תחת ממשלות שאינן קיצוניות כמו זו הנוכחית. השתקה, צנזורה, איומים ורדיפה הם מנת חלקם של מורים ומנהלות המעזים להתבטא באופן ביקורתי כלפי השלטון מזה שנים ארוכות. בחלק מהמקרים סופה של הפרשה בלא כלום, לאחר שימועים או נזיפות ורעש ציבורי, אך אין להקל ראש באפקט המצנן שמתגבר לאחר כל אירוע מסוג זה. לפיכך, ההגנה על חופש הביטוי במערכת החינוך היא צעד הכרחי במסגרת המאבק על חופש הביטוי בישראל וההגנה על המשטר הדמוקרטי.
זמן קצר לאחר תחילת המחאה נגד ההפיכה המשטרית, אגף המשמעת במשרד החינוך הפיץ למנהלי בית הספר מכתב שהזכיר כי התכנסויות פוליטיות ועידוד הפגנות בשעות הלימודים מנוגדים להוראות חוזר מנכ"ל.
שר החינוך יואב קיש הפיץ חוזר שבו דרש לאשר בעצמו כניסת גורמים פוליטיים לבתי ספר, והורה למנהלים לדווח על בקשות כאלה.
לפחות במקרה אחד, מורה זומן לשימוע לאחר שדיבר עם תלמידיו על ההפיכה המשטרית. בהמשך ביטלה העירייה את ההליך המשמעתי נגדו.
מועצת התלמידים הארצית השעתה את יו"ר מועצת התלמידים של תל אביב-יפו בעקבות השתתפותו במחאה.