פגיעה במערכת החינוך

מתוך: המתקפה על הדמוקרטיה בישראל: הכנסת ה-25 והממשלה ה-37 – מעקב יוזמות שפוגעות בזכויות האדם ובדמוקרטיה. עדכון אחרון: אוגוסט 2023.

מערכת החינוך היא זירת מאבק קריטית להגנה על הדמוקרטיה ועל זכויות האדם בישראל. העלייה שנרשמה בבחירות האחרונות באחוזי ההצבעה למפלגות ולפוליטיקאים המייצגים תפיסות וערכים אנטי-דמוקרטיים, משקפת מגמה ארוכת שנים של הפקרת החינוך לדמוקרטיה ליברלית וכניסתם של תכנים לאומיים ודתיים צרים לחינוך הממלכתי באופן מובנה. מאז החלה הממשלה הנוכחית לפעול, המתקפה על החינוך הממלכתי הציבורי ועל ערכיו הדמוקרטיים, ההומניסטיים והליברליים עלתה שלב; היא באה לידי ביטוי בשינויים במבנה המשרד ובתחומי האחריות, בחלוקת התקציבים כפי שנקבעו בהסכמים הקואליציוניים ובתקציב הממשלה באופן שמבטא שינוי מהותי בהתנהלות המדינה בכפוף לסדר יום מגזרי וניאו-ליברלי, במינוי בעלי תפקידים שמחזיקים בתפיסות אנטי-ליברליות, לאומניות וגזעניות, וכן במישור הפדגוגי ובמסרים החינוכיים והפוליטיים שעוברים למערכת ממשרד החינוך.

1. שינויים ארגוניים, מינויים ותקציבים

משרד החינוך הוא מהגדולים שבמשרדי הממשלה. היכולת לנתב כספים מתקציבו לטובת הטמעה של ערכים שמרניים ולאומניים בחינוך הממלכתי על חשבון תכנים ליברליים, להמשך אפליית החברה הערבית, לחיזוק החינוך החרדי ללא פיקוח על לימודי ליבה ולהעמקת המגמות הניאו-ליברליות בחינוך, המכשירות את הקרקע להפרטה מלאה של המערכת תוך פגיעה אנושה במעמד המורה ובתלמידים מקבוצות האוכלוסייה המוחלשות ביותר – משליכה על כלל אזרחי המדינה ובעלת השפעה הרסנית על פני החברה בעתיד.

• בתחילת כהונתה של הממשלה מונה ח"כ אבי מעוז, יו"ר מפלגת נעם, הידוע בעמדותיו הלהט"בופוביות, המיזוגניות והגזעניות, לתפקיד סגן שר במשרד ראש הממשלה האחראי על התוכניות החיצוניות במערכת החינוך, לרבות תוכניות כישורי חיים והעשרה, פעילויות מיוחדות כגון סמינרים וטיולים, הכשרות למורות ולמורים ועוד. המינוי כלל אחריות על תקציב של 2 מיליארד ₪ בשנה ואפשרות לקבוע את המדיניות החינוכית הנוגעת לתוכניות לימודים חיצוניות ולמפעיליהן ואת הקריטריונים לכניסתם של ארגונים ותכנים חינוכיים מגוונים לבתי הספר. המינוי נתקל בהתנגדות ציבורית סוחפת, לרבות מכתבי מחאה של עשרות ראשי מועצות עירוניות, מאות מנהלי בתי ספר ואלפי מורים, ואבי מעוז התפטר מתפקידו כעבור זמן קצר.

• במאי 2023 חזר אבי מעוז מערכת החינוך, כאשר הוא מונה לסגן שר במשרד ראש הממשלה, והוקמה "הרשות לזהות לאומית יהודית", בראשותו. הממשלה החליטה שהרשות תקבל תקציב של 285 מיליון ש"ח, בין היתר לטובת הקמת "מערכת שקיפות להורים" לגבי התוכניות החיצוניות הנלמדות בבתי הספר. מערכת זו תשמש הלכה למעשה כמאגר מידע נוסף (נפרד ממאגר התוכניות והמענים של משרד החינוך), שבו יפורסם אילו תוכניות בחר כל בית ספר לרכוש ולהטמיע, ובאמצעותו יוכל סגן השר מעוז לפקח על בתי הספר ולהפעיל לחץ ציבורי על מנהלות ומנהלים אם יבחרו ליישם תוכניות העוסקות בערכים דמוקרטיים, זכויות אדם, מגדר, להט"ב, שוויון וצדק חברתי. יתר על כן, מעוז יוכל לפרסם "רשימות שחורות" של תוכניות חינוכיות שאושרו על ידי משרד החינוך, שאינן לרוחו ואינן תואמות את השקפותיו, ולעשות שימוש בתקציבים שהוענקו לרשות לזהות לאומית יהודית שבראשותו על מנת לעסוק בהפצת משנתו הגזענית, הלאומנית, המיזוגנית והלהט"בופובית גם במערכת החינוך.

חשוב להדגיש כי לסגן השר במשרד ראש הממשלה, אבי מעוז, לא ניתנה כל סמכות לקבוע תכנים חינוכיים או לפקח עליהם. תכלית הקמתה של הרשות לזהות לאומית יהודית והפקדתה בידיים גזעניות היא הפחדה והשתקה. למנהלים ומנהלות, מורים ומורות, ראשי רשויות והורים אין חובה לשתף פעולה עם הרשות.

• עו"ד אביטל בן שלמה, מנהלת מחלקת החינוך של פורום קהלת, מונתה על ידי שר החינוך יואב קיש למשנה למנכ"ל המשרד. זהו המינוי הבכיר ביותר עד כה של בעל.ת תפקיד ממכון המחקר שמוביל מאחורי הקלעים את ההפיכה המשטרית. משנתה של בן שלמה תומכת, בין היתר, בחוזים אישיים למורים ומתן תגמול דיפרנציאלי, בפתיחת אזורי הרישום, בהרשמה חופשית של תלמידים לכל בית ספר ובהסרת הפיקוח וההגבלות על בתי ספר פרטיים. מינויה, אפוא, עלול להוביל להאצת המגמות הניאו-ליברליות של הפרטה במערכת החינוך ולהפיכת המערכת ל"שוק חופשי". מגמות אלה מפוררות את התשתית האזרחית של חינוך ציבורי שוויוני, מעמיקות את הפערים בחברה ומנוגדות לתכנים המעודדים סולידריות, צדק חברתי ושוויון.

• האגף לתרבות יהודית, על תקניו ותקציביו, הוצא ממשרד החינוך והועבר לידי השרה אורית סטרוק במשרד למשימות לאומיות. האגף אמון על מימון עמותות וארגוני תרבות חרדיים ודתיים ומרכזים להעמקת החינוך היהודי ופעילות תרבות תורנית בחינוך הממלכתי, שתקצובם עלול לפגוע בתקצובן הדל ממילא של עמותות יהדות פלורליסטית הפועלות במערכת החינוך.

• תקציב המדינה לשנים 2024-2023 והקצאות הכספים הקואליציוניים בתחום החינוך מעניקים תוספת של כ-1.4 מיליארד ₪ לחינוך החרדי, ומכפילים את התקציב שיקבלו מוסדות חינוך פרטיים וחצי-פרטיים שמלמדים לימודי ליבה חלקיים. הוויתור על הפיקוח על לימודי ליבה והגדלת תקציבי החינוך החרדי, במקביל לנסיגה מחיזוק פרויקט החינוך החרדי-ממלכתי, עומדים בסתירה למדיניות ארוכת שנים של עידוד חינוך ממלכתי ולימודי ליבה, כבסיס משותף לחיים בחברה דמוקרטית, הנשען על ערכים חברתיים. השינוי במודל התקצוב עלול להאיץ בצורה דרמטית את תהליכי ההפרטה, המגזור והגדלת אי-השוויון במערכת החינוך (בין היתר על ידי פתיחת עוד ועוד בתי ספר פרטיים וחצי-פרטיים בחינוך הממלכתי, שיפעילו סלקטיביות בקבלת תלמידים ויגבו תשלומי הורים גבוהים). עוד הוא צפוי להגדיל את הניכור של מאות אלפי תלמידים ותלמידות חרדים, שלא ילמדו לימודי ליבה, כלפי ערכים דמוקרטיים וליברליים בסיסיים, ולהקטין את הסיכוי שלהם להשתלב בעתיד בחברה, בהשכלה ובשוק העבודה.

• נקבע כי משרד החינוך יתרום מתקציבו 5 מיליון ₪ בכל שנה לטובת הגרעינים התורניים (לצד 8 משרדים ממשלתיים נוספים, ובסכום כולל של 50 מיליון ₪ בשנה). סכום זה ייגרע מתמיכה שיכול היה המשרד לתת לקידום החינוך הממלכתי וערכיו.

• לראשונה מזה 12 שנה, משרד החינוך הודיע על ייקור תשלומי ההורים. בעקבות ביטול התוכנית לסבסוד תשלומי הורים לכלל התלמידים, בין היתר על רקע הקצאת מיליארדי שקלים לזרמי החינוך הדתי והחרדי, יעלו תשלומי ההורים לבתי ב-20 שקל לכל תלמיד ותלמידה כבר בשנת הלימודים הקרובה, וצפויים להמשיך לעלות בשנים הבאות. צעד זה מאשש את החשש מפני פגיעה מואצת בעקרונות החינוך הציבורי, שאמור לקדם את כל התלמידים באופן שוויוני באמצעות חינוך איכותי וחינמי לכולם.

2. איומים במישור הפדגוגי על ערכי הדמוקרטיה

כדי להבטיח חברה דמוקרטית איתנה, המבוססת על ערכים של פלורליזם, זכויות האדם, סובלנות, אי-אלימות, אחריות חברתיות ומעורבות אזרחית, נדרשת מערכת החינוך להשקיע בחינוך לדמוקרטיה מהותית, כמו גם במאבק בגזענות ובקידום חיים משותפים בין יהודים וערבים וקבוצות נוספות בישראל. אולם למרות שמדינת ישראל קבעה בשנת 2000 שאחת ממטרות החינוך הממלכתי שלה היא"לפתח יחס של כבוד לזכויות האדם, לחירויות היסוד, לערכים דמוקרטיים, לשמירת החוק, לתרבותו ולהשקפותיו של הזולת, וכן לחנך לחתירה לשלום ולסובלנות ביחסים בין בני אדם ובין עמים", הרי שבפועל מטרה זו לא זכתה מעולם לעיסוק כוללני, מתמשך, מחייב ומובנה במערכת החינוך הממלכתית. משרד החינוך בראשות השר קיש ממשיך ביתר שאת להוביל קו חינוכי-ערכי שמרני, ששם את מלוא הכובד על חיזוק הזיקה של התלמידות והתלמידים למורשת ולתרבות היהודית, על חשבון החינוך לאזרחות דמוקרטית והקניית ערכים הומניסטיים וליברליים של שוויון, פלורליזם, זכויות אדם, דיאלוג ופיוס.

• ח"כ אבי מעוז יזם הצעת חוק שמטרתה לאסור או להגביל מאוד את האפשרות לקיים שיח על נטייה מינית וזהות מגדרית בבתי הספר. ההצעה הונחה על שולחן הכנסת לקריאה טרומית במרץ 2023.

• בהנחיית השר קיש, משרד החינוך הוסיף במכרז הגפ"ן קריטריון שימנע התקשרות עם ספקי תוכניות חינוכיות שמתקיים בהן "ביזוי והשפלה של צה"ל, חיילי צה"ל, חללי צה"ל ונפגעי פעולות איבה". תנאי הסף החדש כוון כלפי פורום המשפחות השכולות הישראלי-פלסטיני, שהוא הארגון היחיד שעוסק באופן ישיר בתכנים הנוגעים להרוגים בסכסוך הישראלי-פלסטיני, חיילים ואזרחים. סימון המטרה סביב פורום המשפחות אכן התממש בהליך השימוע שנפתח נגדו בחודש יוני 2023, ובהוצאתו ממאגר התוכניות והמענים החינוכיים במערכת גפ"ן של המשרד בתחילת אוגוסט 2023. האגודה לזכויות האזרח הגישה למשרד החינוך ערעור נגד ההחלטה.

• משרד החינוך אישר להכניס למאגר התוכניות והמענים החינוכיים החיצוניים תוכניות והשתלמויות לבתי ספר בחינוך הממלכתי-דתי מטעם עמותת "חוסן", שמציעה טיפול בנטייה מינית להט"בית "בלתי רצויה". הכנסת עמותת "חוסן" למאגר כמפעילת תוכניות חינוכיות ואישורן ב"מסלול הירוק" במסגרת מערכת הגפ"ן נותנות אור ירוק לתפיסת עולם להט"בופובית במערכת החינוך, המנרמלת את ההתייחסות לתלמידים ולתלמידות הומואים, לסביות, טרנס* וביסקסואלים כמי שזקוקים לתיקון. תפיסה זו אף מנוגדת לעמדת משרד החינוך הרשמית באשר לסכנה שבטיפולי המרה.

• לאחרונה שונה במאגר התוכניות והמענים החינוכיים של משרד החינוך שם התת-סל "חיים בשותפות" ל"חיים ביחד בחברה הישראלית". אין זה שינוי סמנטי שולי; הוא מסמן שינוי תפיסתי ונסיגה מגישה המבקשת לקדם באמצעות מערכת החינוך חיים בחברה משותפת, המבוססת על שוויון, הכרה, סולידריות וכבוד הדדי בין הקבוצות בישראל.

• שר החינוך קיש החליט לצרף את התנ"ך לרשימת מקצועות הליבה (לצד שפת אם, מתמטיקה, אנגלית, מדעים וחינוך גופני), והורה לחייב את בתי הספר היסודיים בחינוך הממלכתי ללמד תנ"ך לכל אורך שנת הלימודים בכל שכבות הגיל החל מכיתה ב׳.

• על רקע המחסור האקוטי במורות ומורים, משרד החינוך הודיע שכ-500 בנות שירות לאומי תשתלבנה במערכת החינוך עם פתיחת שנת הלימודים הקרובה. 500 המתנדבות עברו סמינריון חינוך בן ארבעה ימים שהתקיים בעופרה, וקיבלו את ברכת הדרך משרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות, אורית סטרוק, שבאה לבדוק מקרוב את הסמינריון והבטיחה להמשיך ללוות אותן בעתיד. מיזם זה מצטרף למגמה ההולכת ומתחזקת של החדרת תכנים וארגונים המזוהים עם הימין המתנחלי והדתי לחינוך הממלכתי.

3. איומים על חופש הביטוי במערכת החינוך

חינוך לדמוקרטיה, לתודעה פוליטית ולמעורבות אזרחית מחייב עיסוק ביקורתי בבתי הספר בנושאים אקטואליים ובסוגיות חברתיות ופוליטיות משמעותיות; אך מערכת החינוך מעולם לא הקלה על מורות ומורים שבוחרים בהוראה ביקורתית המעודדת שיח בנושאים שנויים במחלוקת. חופש הביטוי של נשות ואנשי חינוך היה מדוכא גם תחת ממשלות קודמות, שאינן קיצוניות כמו זו הנוכחית. השתקה, הפחדה ורדיפה, שמטרתם לסתום לפיות ולגרום לחשש בנוגע להבעת ביקורת לגיטימית על מדיניות הממשלה בין כתלי בית הספר ומחוצה לו, הם מנת חלקם של מורות, מורים, מנהלות ומנהלים המעזים להתבטא באופן ביקורתי כלפי השלטון מזה שנים ארוכות. במקרים רבים, לאחר בירורים, שימועים או נזיפות ורעש ציבורי סופן של פרשיות אלה בלא כלום, אך אין להקל ראש באפקט המצנן שמתגבר לאחר כל אירוע מסוג זה. לפיכך, ההגנה על חופש הביטוי ועל מרחב שיח ביקורתי במערכת החינוך היא צעד הכרחי במסגרת המאבק על חופש הביטוי בישראל וההגנה על המשטר הדמוקרטי.

• זמן קצר לאחר תחילת המחאה נגד ההפיכה המשטרית, אגף משמעת וטוהר המידות במשרד החינוך הפיץ למנהלות ולמנהלי בתי הספר מכתב שהזכיר כי התכנסויות פוליטיות ועידוד הפגנות בשעות הלימודים מנוגדים להוראות חוזר מנכ"ל.

• מנכ"ל משרד החינוך פרסם אגרת למורות ולמורים שבה הציג אותם כמי שתפקידם לשמור על התלמידות והתלמידים בתוך בועה ערכית ממלכתית ומאוזנת, על מנת לאפשר להם להתרכז בלמידה.

• שר החינוך יואב קיש הפיץ חוזר שבו דרש לאשר בעצמו כניסת גורמים פוליטיים לבתי ספר, והורה למנהלים לדווח על בקשות כאלה.

• לפחות במוסד אחד, מורים זומנו לשימוע לאחר שדיברו עם תלמידיהם על ההפיכה המשטרית. בהמשך ביטלה העירייה את הליך המשמעתי נגדם. כעבור מספר חודשים קיבלו שניהם מכתב שמעדכן כי בשנה הבאה העסקתם לא תחודש, בתואנה של "ארגון מחדש" והעסקתם כמורי קבלן. גם גזירה זו בוטלה בסופו של דבר בעקבות התקוממות ציבורית גדולה.

• מועצת התלמידים הארצית השעתה את יו"ר מועצת התלמידים של תל אביב-יפו בעקבות השתתפותו במחאה.

• הצעת חוק "פיקוח על בתי ספר והסתה לטרור" מבקשת להסמיך את שב"כ לערוך בדיקה ביטחונית לכל מורה ומורה המיועדים לעבודה, לעקוב אחר ההתבטאויות שלהם בבתי הספר וברשתות החברתיות, ואף להביא לפיטורם ולשלול את תעודות ההוראה שלהם במידה וייחשדו במעורבות באירוע טרור או בתמיכה או "הזדהות" עם ארגון טרור. עוד היא מבקשת למנוע מתן רישיונות הפעלה למוסדות חינוך אשר תכנית הלימוד בהם אינה תואמת "את קווי היסוד של תכנית הלימודים הישראלית, כפי שיקבעו בחוזר המנהל הכללי". זוהי הצעת חוק מזיקה ומיותרת לחלוטין, אשר אינה תורמת במאום לפיקוח על תכניות ההוראה ועל צוותי החינוך. שכן הדין הקיים כבר היום מעניק למשרד החינוך כלים ראויים ומספקים להתמודדות עם תוכניות לימוד ואנשי הוראה שהשפעתם על תלמידים שלילית ומזיקה. כל תכליתה של הצעת החוק למשטר את מערכת החינוך הערבית, להכשיר את חזרתו של נציג שב"כ ולאפשר לגורמים לא פדגוגיים לשלוט בה, וזאת תוך פגיעה גורפת והסתה נגד ציבור שלם ותיוגו כאיום בטחוני. הנוסח הדרקוני שלה מוסיף לאווירת הרדיפה, ההפחדה וההשתקה שמאיימת על ציבור עובדי ההוראה כולו ופותח פתח למקרתיזם, זריעת פחד, סתימת פיות וצנזורה במערכת החינוך בכללותה. הצעת חוק פיקוח על בתי ספר (תיקון - איסור העסקת מורשעי ותומכי טרור ופיקוח על תכני הלימוד למניעת הסתה), התשפ"ג-2023 איפה זה עומד: אושרה בקריאה טרומית 31.5.2023, ונדונה בוועדת החינוך להכנה לקריאה ראשונה.

• הצעה קשורה (הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – איסור תמיכה בטרור), התשפ"ג–2023) מבקשת להקים ועדה שתוכל לפטר מורים שתומכים בטרור. איפה זה עומד: אושרה בקריאה טרומית 31.5.23, צפויה להידון בוועדה להכנה לקריאה ראשונה.

• כחלק ממתקפה שלטונית פרועה נגד פורום המשפחות השכולות הישראלי-פלסטיני, חברי כנסת מהקואליציה איימו בוועדת החינוך לשלול תקציבים מכפר הנוער בן שמן בגין נכונותו לארח את קייטנת הפורום, שמפגישה בכל קיץ מזה כ-20 שנה בני נוער ישראלים ופלסטינים למען פיוס בין העמים. ח״כ אלמוג כהן אף איים, כאחרון הבריונים, להגיע ו״לפוצץ״ את הקייטנה. במקום לגנות בכל תוקף את הרדיפה, ההפחדה והאלימות שהופנו כלפי מוסד חינוכי ואנשי החינוך העומדים בראשו, בחר שר החינוך יואב קיש לתת רוח גבית לאיומים ולפתוח בהליך שימוע לפורום המשפחות השכולות, לקראת הוצאתו ממאגר התוכניות החיצוניות המוצעות לבתי הספר במערכת הגפ"ן (ראו לעיל).

• שר החינוך יואב קיש ציין במספר הזדמנויות שמורה לא צריך להביע עמדה פוליטית בכיתה; זאת בניגוד מוחלט לחוזר מנכ"ל משרד החינוך, שמעודד שיח פוליטי במערכת החינוך בנושאים שנויים במחלוקת, וקובע במפורש שכחלק מהשיח החינוכי עם התלמידים והתלמידות מותר למורה לנקוט עמדה ולהביע אותה (ובלבד שאין היא מקנה לה מעמד של עמדה מחייבת).במקום להעניק למורים ולמורות גיבוי וכלים שיאפשרו להם לעשות את עבודתם החינוכית כראוי, אמירותיו של השר קיש מבהירות היטב את המסר הבלתי כתוב ממשרד החינוך לציבור עובדי ההוראה, לפיו מי שרוצה להבטיח את מקומו במערכת מוטב לו כי ירחק מקיום שיח ביקורתי בנושאים פוליטיים בכיתה, ועל אחת כמה וכמה ייטב לו אם יימנע מהבעת עמדותיו האישיות אם הן חורגות מן הקונצנזוס השלטוני. המסר התחדד ביתר שאת כאשר קיש התייחס למחאה נגד הממשלה, ששותפים לה אלפי מורות ומורים, כמעשה טרור.

• בחודש מרץ 2023 קיבלו המורות והמורים הנחיה האוסרת עליהם להתראיין אלא אם קיבלו אישור מדוברות המשרד. האגודה לזכויות האזרח פנתה למנכ"ל המשרד, בדרישה שיבהיר למנהלים ולמורים שזוהי הנחיה שגויה, נטולת כל עיגון חוקי, המצטרפת לניסיונות השונים להשתקת מורים.