top of page

זכויות האדם בכנסת, פברואר 2023

ניוזלטר הכנסת של האגודה לזכויות האזרח מביא את עמדת האגודה בנושאים שעל סדר יומה של הכנסת בתחום זכויות האדם.


פברואר 2023: ההפיכה המשפטית: הצעת חוק-יסוד: השפיטה; סיוע בדיור לנשים חסרות מעמד נפגעות אלימות במשפחה; ההפיכה המשפטית: שינויים בוועדה למינוי שופטים וביטול הביקורת השיפוטית על חוקי יסוד; אגרות במכון הרפואי לבטיחות בדרכים; הנגשת אתרי האינטרנט והשירותים הממשלתיים בשפה הערבית; רכישת דירות הדיור הציבורי; רישוי נשק; ביטול אזרחות או תושבות למי שמקבל תגמול על מעשה טרור; חשש לקידום מדיניות ותכניות אנטי-דמוקרטיות במערכת החינוך; גירוש בני משפחה של מי שהוגדר כ"פעיל טרור".


הצעת חוק-יסוד: השפיטה


כותרת הדיון כפי שפורסמה באתר הכנסת: צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה - מחזירים את הצדק למערכת המשפט, נושא הישיבה: הצעת חוק מטעם הוועדה - הצעת חוק-יסוד: השפיטה (חיזוק הפרדת הרשויות) יום רביעי 1.2.2023 בשעה 9:00


המשך הדיונים מהחודש שעבר - להרחבה ולעמדת האגודה לחצו כאן.



סיוע בדיור לנשים חסרות מעמד נפגעות אלימות במשפחה


כותרת הדיון כפי שפורסמה באתר הכנסת: סיוע בדיור ליוצאות מקלטים ונפגעות אלימות במשפחה הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי | יום רביעי 1.2.2023 בשעה 9:30 עמדת האגודה: למשרד השיכון והבינוי יש נוהל מיוחד לסיוע חירום בשכר דירה לנשים נפגעות אלימות במשפחה שנותרו ללא קורת גג לאחר פרידה על רקע אלימות, אך מדיניות המשרד היא לדחות על הסף בקשות של נשים חסרות מעמד לסיוע לפי הנוהל. מדובר לרוב בבנות זוג של אזרחים ישראלים שאלימים כלפיהן ושמעמדן לא הוסדר על ידי בן הזוג, או שאיבדו את מעמדן עקב הפרידה ממנו. בעתירה שהגשנו לפני כארבעה חודשים נגד משרד השיכון טענו כי מדיניות זו מתעלמת מהקשר בין הגירה, תלות בבן הזוג כ"ספונסר" לצורך קבלת מעמד ואלימות במשפחה, ומזכויותיהם של הנשים הפגיעות הללו ושל ילדיהן להגנה, לשוויון ולקיום בכבוד. להרחבה


המאבק על הדמוקרטיה

ההפיכה המשפטית: שינויים בוועדה למינוי שופטים וביטול הביקורת השיפוטית על חוקי יסוד

כותרות הדיונים כפי שפורסמו באתר הכנסת: הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון - חיזוק הפרדת רשויות); הצעת חוק בתי המשפט (תיקון - הוראות לעניין הוועדה לבחירת שופטים), התשפ"ג-2023; הצעת חוק-יסוד (מטעם הוועדה): השפיטה (חיזוק הפרדת הרשויות) - ביקורת שיפוטית על חקיקה; צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה - מחזירים את הצדק למערכת המשפט, נושא הישיבה: הצעת חוק מטעם הוועדה - הצעת חוק-יסוד: השפיטה (חיזוק הפרדת הרשויות)

ועדת החוקה, חוק ומשפט | יום ראשון 12.2.2023 בשעה 9:30; יום שני 13.2.2023 בשעה 9:30; יום שלישי 14.2.2023 בשעה 10:00; יום רביעי 15.2.2023 בשעה 9:00


עמדת האגודה לזכויות האזרח: במסגרת המהלכים הפוגעים בדמוקרטיה ומרוקנים אותה מתוכן שמובילה ממשלת ישראל בימים אלה, ימשכו בכנסת בשבוע הבא הדיונים בהצעות לביטול הביקורת השיפוטית על חוקי יסוד ולשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. שני עניינים אלה, הכלולים בהצעת חוק של ח"כ רוטמן, יובאו להצבעה בקריאה ראשונה בוועדת חוקה ולאחר מכן להצבעה בקריאה ראשונה במליאה, ככל הנראה כבר בשבוע הקרוב.


אלה הם רק שני רכיבים בתוכנית גדולה לשינוי שיטת המשטר בישראל: מהפרדת רשויות ואיזונים ובלמים – לחיסול העצמאות של בתי המשפט ולשלטון ללא מצרים; משופטים מקצועיים לשופטים מטעם; ומשלטון שחייב להציג הצדקות למעשיו – לשלטון שמותר לו לנהוג בשרירות ובקפריזיות.


ביטול הביקורת השיפוטית על חוקי יסוד יאפשר לממשלה לקדם שינויי חקיקה מכל סוג, כולל תיקונים שיכולים לשנות את יסודות המשטר או שפוגעים בזכויות אדם, בלי שבית המשפט יוכל להתערב, ובלבד שהתיקון יהיה במסגרת "חוק יסוד". זאת על אף שהליך חקיקתו של חוק יסוד אינו מחייב הסכמה חברתית רחבה, הליך מיוחד או רוב מיוחד . להרחבה


שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים יאפשר לממשלה הנוכחית שליטה מיידית, עם השלכות ארוכות טווח, בכל המינויים של שופטים לכלל בתי המשפט. השינוי יפגע קשות במקצועיות השופטים ובעצמאותם, וביכולתם של בתי המשפט להגן על זכויות האדם או לבלום שחיתות שלטונית. להרחבה



אגרות במכון הרפואי לבטיחות בדרכים

כותרת הדיון כפי שפורסמה באתר הכנסת: פניות ציבור בנושא: תלאות הממתינים לבדיקות ולוועדות במרב"ד

הוועדה המיוחדת לפניות הציבור | יום שני 13.2.2023 בשעה 10:00


עמדת האגודה לזכויות האזרח: מספר אוכלוסיות נדרשות לאישור המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (המרב"ד) לצורך החזקה ברישיון נהיגה: מבקשי רישיון נהיגה לרכב ציבורי ולרכב משא כבד, עברייני תנועה, משתמשים בסמים ובאלכוהול ועוד. נוסף עליהם מופנים למרב"ד קשישים, אנשים עם מוגבלויות שונות ומי שיש להם בעיות בריאותיות מסוימות, כמו מטופלי מערך בריאות הנפש, חולי אפילפסיה, חולים במחלות לב ועוד. מי שזקוקים לשירותי המרב"ד נדרשים לשלם אגרות בסך מאות שקלים.


לעמדת האגודה, סכומי האגרות הם בלתי סבירים ובלתי מידתיים. האגרות הגבוהות גורמות לפגיעה קשה בזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות ושל קשישים, ובפרט כאשר מדובר בעניים. יש לבטל את האגרות לשירותי המרב"ד לנהגים הנדרשים לכך מטעמים רפואיים או מפאת גילם, או לפחות להפחיתן באופן משמעותי. בנוסף יש לבטל את האגרה לבקשת עיון בתיק לצורך הגשת ערר, או להפחיתה באופן משמעותי – עבור כלל הנהגים הנדרשים לשירותי המרב"ד.



הנגשת אתרי האינטרנט והשירותים הממשלתיים בשפה הערבית

כותרת הדיון כפי שפורסמה באתר הכנסת: הנגשת אתרי האינטרנט והשירותים הדיגיטליים הממשלתיים, לחברה הערבית

ועדת המדע והטכנולוגיה | יום שני 13.2.2023 בשעה 10:00


עמדת האגודה לזכויות האזרח: אתרי האינטרנט הממשלתיים מעמידים לרשות הגולשות והגולשים מידע רב ערך על זכויותיהם ועל השירותים הזמינים להם, ואפשרות לבצע פעולות שונות באופן דיגיטלי ולחסוך זמן ומאמץ. מתלונות שמגיעות לאגודה עולה לא פעם כי אתרים של משרדים, מוסדות ושירותים ממשלתיים מתורגמים לערבית באופן חלקי בלבד, לעתים באופן עילג, ופעמים רבות הם אינם מאפשרים לבצע באתר שירותים כגון זימון תורים, מילוי טופס או הגשת תלונה בשפה הערבית. היעדרם של שירותים מקוונים ומידע מקיף בערבית גורם לכך שרבבות מבני ובנות החברה הערבית, שאינם שולטים בעברית על בוריה, אינם זוכים לקבל מידע מקיף ומעודכן על זכויותיהם ואינם יכולים לבצע בכוחות עצמם פעולות בסיסיות. התנהלות זו פוגעת בזכויותיהם לשוויון ולכבוד, וביכולתם לממש זכויות בסיסיות.



רכישת דירות הדיור הציבורי

כותרת הדיון כפי שפורסמה באתר הכנסת: צעירי הדיור הציבורי ופקיעת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), התשנ"ט-1998 ("חוק רן כהן")

הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים | יום שלישי 14.2.2023 בשעה 9:30


עמדת האגודה לזכויות האזרח: חוק זכויות הרכישה מאפשר לזכאים ותיקים בדיור הציבורי לרכוש את דירתם. האגודה מתנגדת לביטול החוק וקוראת להאריך את תוקפו. בניגוד לטענות מתנגדי החוק, חוק הדיור הציבורי אינו הגורם למחסור בדירות של הדיור הציבורי, אלא ההחלטה לייבש את הדיור הציבורי ולא לחדש את המאגר על ידי בנייה או רכישה של דירות חדשות.


מכירת הדירות לדיירים ותיקים נועדה לקדם ערכים חברתיים חשובים, ובהם הזדמנות לאוכלוסיות מעוטות הכנסה לצבור הון הניתן להורשה, ככלי לניעות חברתית וליציאה ממעגל העוני. כמו כן נועד החוק לתקן עוול היסטורי כלפי מי שהגיע לישראל אחרי שנות החמישים, בעיקר יוצאי אפריקה ואסיה, שנשלחו לשיכונים בפריפריה כחלק ממדיניות של ייהוד ופיזור אוכלוסין, דבר שיצר ריכוזי עוני במקומות שבהם הזדמנויות עבודה מועטות ושירותים חברתיים לקויים. דבר זה משפיע עד היום על הזכאים ועל ילדיהם.



רישוי נשק

כותרת הדיון כפי שפורסמה באתר הכנסת: סקירת על פעילות אגף רישוי כלי ירייה במשרד לביטחון הלאומי

הוועדה לביטחון לאומי | יום שלישי 14.2.2023 בשעה 13:00


עמדת האגודה לזכויות האזרח: האגודה מתנגדת לכל הרחבה של הזכאות לרישיון לנשק פרטי. כבר כיום יש בישראל כ-170 אלף אזרחים המחזיקים ברישיון לנשק פרטי, והסיכונים מהרחבת תפוצת הנשק ברורים: כ-50 איש מתאבדים מדי שנה בנשק ברישיון; כ-10 נשים נרצחות מדי שנה בנשק, ו-200 כלי נשק פרטיים נגנבים מדי שנה מבתים והופכים לנשק בלתי חוקי. נזכיר, כי רק ב-2018 הורחב מעגל הזכאים לקבל רישיון לנזק באופן דרמטי כך שכל מי שעבר אי פעם טירונות קרבית (07 ומעלה) זכאי להחזיק בנשק פרטי (בכפוף לתנאי סף של היעדר עבר פלילי ואישור בריאות). בנוסף, אין לקצר את הליך בחינת הבקשות באגף לכלי ירייה במשרד לביטחון לאומי, ויש להבטיח כי כל בקשה נבחנת באופן מעמיק ורציני. להרחבה – עמדת קואליציית האקדח על שולחן המטבח, שבה חברה האגודה


ביטול אזרחות או תושבות למי שמקבל תגמול על מעשה טרור

כותרת הדיון כפי שפורסמה באתר הכנסת: הצעת חוק לביטול אזרחותו או תושבותו של פעיל טרור שמקבל תגמול עבור ביצוע מעשה הטרור (תיקוני חקיקה), התשפ"ג-2023 (פ/374/25) (פ/376/25) (פ/1518/25) (פ/1532/25) (פ/1533/25) (פ/1534/25)

ועדה משותפת של ועדת הכנסת וועדת הפנים והגנת הסביבה | יום שלישי 14.2.2023 בשעה 14:00


הצעת החוק מבקשת לקבוע, כי מי שנידון למאסר בגין מעשה טרור או מעשה המהווה בגידה, ומקבל כספים מהרשות הפלסטינית, יראו אותו כמי שוויתר על אזרחותו. שר הפנים ישמע את טענותיו, יבטל את אזרחותו, ולאחר שחרורו יגורש לשטחי הרשות הפלסטינית. שר הפנים רשאי להשיב את המעמד אם אדם השיב את הכספים. הסדר מקביל מוצע לביטול תושבות של תושבי קבע, כלומר של תושבי ירושלים המזרחית.


עמדת האגודה לזכויות האזרח: האפשרות לבטל אזרחות בגין מעשה טרור או בגידה כבר קיימת ממילא בחוק, אף אם אדם לא קיבל כספים, כך שהצעת החוק מיותרת. היא גם לא עומדת בתנאים שקבע בית המשפט העליון לביטול אזרחות בהליך מינהלי. ההסדרים בדין הישראלי בעניין זה חורגים מן המקובל בעולם ובמשפט הבינלאומי, משום שהם מאפשרים להותיר אדם מחוסר אזרחות. הם אף מפלים ומכוונים במובהק נגד אזרחים ערבים ותושבי ירושלים המזרחית. מעולם לא נשקל ביטול מעמד של אזרח יהודי, הגם שיהודים הואשמו והורשעו בעבירות חמורות על רקע ביטחוני ולאומני. להרחבה


המאבק על הדמוקרטיה

חשש לקידום מדיניות ותכניות אנטי-דמוקרטיות במערכת החינוך

כותרת הדיון כפי שפורסמה באתר הכנסת: הצעה לדיון מהיר בנושא: "חשש מפסילת תכני העשרה ליברליים ולהט"בים במערכת החינוך"

ועדת החינוך, התרבות והספורט | יום רביעי 15.2.2023 בשעה 9:30


עמדת האגודה לזכויות האזרח: עם כניסתה של הממשלה החדשה עולה חשש לשימוש בסמכויות ובתקציבים במשרד החינוך במטרה לייצר ולקבע מדיניות ותכניות אנטי-דמוקרטיות. האגף לתכניות חיצוניות במשרד החינוך הועבר לידי אבי מעוז, ועמו תקציב של 2 מיליארד ₪ בשנה, ואפשרות לקבוע קריטריונים לכניסת תכניות בעלות אופי מסוים. החשש מתחיל להתממש כאשר מכרז חדש למערכת גפ"ן (גמישות פדגוגית ניהולית) פורסם זה לא מכבר, ונוספו בו אפשרות לבטל תכניות משיקולים מקצועיים ואפשרות לתחום תכניות לפי פריסה גיאוגרפית, מגזרית או גילאית – עניין שמעלה חשש לכוונה לפסול או לצמצם תכניות בעלות תכנים ליברלים. בנוסף, אביטל בן שלמה מפורום קהלת מונתה למשנה למנכ"ל המשרד ועלולה להעמיק תפיסות שמרניות וניאו-ליברליות של הפרטה, שמקבעות ומרחיבות את אי השוויון ומתנגדות לתכנים המעודדים סולידריות, צדק חברתי ושוויון.



גירוש בני משפחה של מי שהוגדר כ"פעיל טרור"

הצעת חוק גירוש משפחות מחבלים, התשפ"ג-2022

ההצעה עברה בקריאה טרומית במליאה ב-15.2.2023


ההצעה מבקשת להסמיך את שר הפנים לגרש מחוץ למדינת ישראל או לשטחים הכבושים בן משפחה מדרגה ראשונה (אם, אב, אח, אחות, בן, בת) של "פעיל טרור" – שיכול להיות מי שהורשע בעבירה ביטחונית או מי שחשוד בביצוע עבירה ביטחונית – אם בן המשפחה "ידע מראש על תוכניתו" לבצע מעשה טרור, הביע תמיכה או הזדהות עם מעשה טרור או פרסם דברי שבח, אהדה או עידוד למעשה טרור", וזאת מטעמי "הרתעה".


עמדת האגודה לזכויות האזרח (יחד עם המוקד להגנת הפרט): זהו חוק גזעני ומפלה, אשר כל תכליתו היא לאפשר גירוש ערבים, ממדינת ישראל או מהשטחים הכבושים, ללא קשר למעמדם. זהו חוק שמעגן ענישה קולקטיבית, אשר אסורה הן לפי הדין הישראלי והן לפי הדין הבינלאומי, באמצעות הליך מינהלי קצר ודרקוני, ללא הליך שיפוטי וללא הוכחות. אם בני משפחה של מי שמוגדר כפעיל טרור עברו עבירה, עומדת למדינה האפשרות להעמידם לדין פלילי. אם לאו – אין עילה לנקיטת הליכים כלשהם נגדם. בכל מקרה, אין הצדקה חוקית או מוסרית להעניש אדם בשל קרבה משפחה לאדם אחר. להרחבה




Comentários


bottom of page