top of page

זכויות האדם בכנסת, יולי 2023


הכנסת
צילום: יוסי זמיר, שתילסטוק

עמדת האגודה בנושאים שעל סדר יומה של הכנסת בתחום זכויות האדם והדמוקרטיה: מעצרים מנהליים לצורך מניעת פשיעה, ביטול עילת הסבירות, אלימות במשפחה נגד נשים מבקשות מקלט, ייצוג הולם ברשויות מקומיות ובחברות ממשלתיות, פיקוח על מורים ובתי ספר, הרכב ועדות התכנון, הטלת קנסות בגיל הנפת דגל פלסטין, הרחבת ועדות הקבלה ליישובים שבהם מעל 400 משפחות, "חוק המעקבים", צמצום חופש הביטוי במוסדות להשכלה גבוהה, זכויות נשים נפגעות אלימות במשפחה, רפורמה במחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש), הקצאת קרקעות לחיילים משוחררים, חלוקת כספים של הרשויות המקומיות להתנחלויות, חוסן אקלימי – מענה לאנשים החיים בעוני, עדיפות לסטודנטים ששירתו בשירות צבאי או לאומי, דחיקת הפלסטינים משטח C, החמרת התנאים לשחרור בערבות.



מעצרים מנהליים לצורך מניעת פשיעה

הצעת חוק סמכויות מינהליות (מעצרים והגבלות) (הוראת שעה), התשפ"ג-2023

ועדת השרים לענייני חקיקה | יום ראשון 2.7.2023, יום ראשון 16.7.2023


הצעת החוק מבקשת לתת לשר לביטחון לאומי סמכות להורות על מעצרים מינהליים במסגרת המאבק בפשיעה.


עמדת האגודה לזכויות האזרח (יחד עם הוועד נגד עינויים): הצעת החוק מבקשת לעגן הסדר פוגעני ביותר, שממוטט עקרונות יסוד בדין הפלילי ובהגנה על זכויות האדם. ההצעה מבקשת להפקיד בידי השר לביטחון לאומי סמכויות אנטי דמוקרטית שהולמות משטרים טוטליטריים – הסמכות להורות על מעצרים מינהליים והסכמות להגביל חירויות בסיסיות של האזרחים ובכללן חופש התנועה, חופש העיסוק ועוד.


אם תתקבל הצעת החוק ייווצר מסלול שעוקף את מערכת המשפט הפלילי, ומאפשר שלילת חירותם של אזרחים ופגיעה בזכויות יסוד שלהם – לא בשל עבירות שהם ביצעו, אלא בשל עבירות שהם עלולים לבצע, מבלי שמוגש נגדם כתב אישום. הבסיס לצעדים דרסטיים ופוגעניים אלו יהיה מידע מודיעיני וראיות חסויות, ולמי שייפגע מצעדים אלה לא תהיה כל דרך אמיתית להתמודד איתם ולהגן על עצמו מפני שלילת חירותו. הכל באמתלה של מניעת פגיעה בביטחון הציבור – מושג עמום ורחב שלא ניתנה לו כל פרשנות בהצעת החוק.


כישלון המשטרה ורשויות האכיפה להתמודד עם הפשיעה בחברה הערבית אסור שישמש אמתלה ליוזמות כאלה, שהנזק שטמון בהן עולה אלפי מונים על התועלת. להרחבה



ביטול עילת הסבירות

הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון - עילת הסבירות) - הכנה לקריאה ראשונה

ועדת החוקה, חוק ומשפט | יום שני 3.7.2023 בשעה 11:30, יום שלישי, 4.7.2023 בשעה 11:30, יום שלישי 11.7.2023 בשעה 12:30, יום רביעי 12.7.2023 בשעה 8:30, יום חמישי 13.7.2023 בשעה 12:00, יום ראשון 16.7.2023 בשעה 9:30, יום שני 17.7.2023 בשעה 11:00, יום שלישי 18.7.2023 בשעה 9:00, יום רביעי 19.7.2023 בשעה 9:00


התיקון מבקש לקבוע שכאשר בתי המשפט בוחנים החלטות שקיבלו הממשלה, השרים ונבחרי הציבור, הם לא יוכלו לפסול אותן בנימוק שהן אינן סבירות. ועדת החוקה דנה בהצעת החוק באופן אינטנסיבי, במטרה להביאה לקריאה שנייה ושלישית לפני סוף המושב.


עמדת האגודה לזכויות האזרח: לא ניתן להפריז בחומרתו של התיקון. אם יתקבל, הוא יהווה פגיעה קשה במשטר הדמוקרטי ובזכויות האדם בישראל.


עילת הסבירות היא לעיתים המחסום האחרון בפני שלטון שמפעיל את סמכויותיו בדורסנות. ביטולה יקנה לממשלה שיקול דעת מוחלט ויפטור אותה מביקורת שיפוטית. גורמים פוליטיים יוכלו לקבל החלטות מטעמיהם הפוליטיים בלי לתת משקל לשיקולים חיוניים, והאזרחים לא יוכלו לפנות לבית המשפט כדי לנסות לשנותן. הדבר יגרום לפגיעה בזכויות האדם, במיוחד בזכות להליך הוגן ובזכות הגישה לערכאות, וכן באינטרסים ציבוריים כבדי משקל כמו איכות הסביבה, תכנון ובנייה, איכות השלטון ושלטון החוק. להרחבה



אלימות במשפחה נגד נשים מבקשות מקלט

טיפול וסיוע לנשים חסרות מעמד הסובלות מאלימות ושוהות בישראל

הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי | יום שני 3.7.2023 בשעה 9:00


עמדת האגודה לזכויות האזרח (יחד עם ארגונים עמיתים): בישראל חיות כ- 4,500 נשים מבקשות מקלט מאריתריאה ומסודן. הן שוהות בישראל כדין, אך ללא מעמד מוסדר וללא רשת ביטחון סוציאלית. כמו כלל הנשים בישראל, גם נשים פליטות נמצאות בסיכון לאלימות במשפחה, כשתנאי החיים הקשים – דירות קטנות וצפופות, חרדה כלכלית קשה ומטעני עבר של הגירה טראומטית – עלולים להגדיל את מצב הדחק במשפחה ולהגביר את הסיכון לנשים ולילדיהן. חרף המצוקה הקשה, הפליטות מוצאות את עצמן ללא הגנה מספקת מפני אלימות במשפחה.


אישה נפגעת אלימות במשפחה זכאית להגנה ולשיקום ללא קשר למעמד האזרחי שלה. על ממשלת ישראל לפעול להסרת החסמים המונעים מנשים פליטות לקבל את כלל השירותים הניתנים לנשים נפגעות אלימות במשפחה, כדי לאפשר להן ולילדיהן הגנה מרבית ואפשרות אמיתית לשיקום. על הממשלה לכלול לאלתר נשים "חסרות מעמד" במנדט שניתן לוועדה הבין-משרדית שעוסקת במאבק נגד רצח נשים. להרחבה



ייצוג הולם ברשויות מקומיות ובחברות ממשלתיות

הצעת חוק להרחבת הייצוג ההולם של בני האוכלוסייה החרדית ברשויות ובתאגידים ציבוריים (תיקוני חקיקה), התשפ"ג-2023 פ/1542 של חברי הכנסת משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס – בהכנה לקריאה ראשונה

ועדת העבודה והרווחה | יום שני 3.7.2023 בשעה 10:00


עמדת האגודה לזכויות האזרח (יחד עם סיכוי-אופוק): ייצוג הולם לקבוצות מגוונות באוכלוסייה מממש את עקרון השוויון ומביא לחלוקה צודקת יותר של מוקדי הכוח בין הקבוצות השונות, ובמיוחד עבור מיעוטים שהודרו ממוקדי קבלת ההחלטות לאורך ההיסטוריה. אולם הצעה החוק מתייחסת לאוכלוסייה החרדית בלבד, ומייצרת מנגנון שמפלה לרעה, הלכה למעשה, את החברה הערבית.


החברה הערבית בישראל מהווה את המיעוט הגדול ביותר במדינה – כ-20% מהאזרחיות ומהאזרחים – אך סובלת מהדרה קשה ומקיפה ומתת-ייצוג חריף בכל הגופים שעליהן מבקשת לחול הצעת החוק. שיעור העובדים והעובדות מהחברה הערבית המועסקים במערכת משרדי הממשלה ויחידות הסמך (שבהם כבר קיימת חובת ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית) עומד על 8% (בניכוי מערכת הבריאות); שיעור העובדים והעובדות מהחברה הערבית בחברות הממשלתיות עומד על 1.5% בלבד; ותת-ייצוג לחברה הערבית קיים גם ברשויות המקומיות, ובפרט ברשויות המקומיות המעורבות.


על מנת לקדם את עקרון השוויון יש להרחיב את תחולת הצעת החוק כך שתכלול גם מתן ביטוי הולם לייצוגם של בני ובנות האוכלוסייה הערבית בישראל, בדומה להתייחסות לחברה החרדית. להרחבה


בדיון הראשון בהצעת החוק, שהתקיים ב-4.6, הוסכם לכאורה על צירוף האוכלוסייה הערבית להצעת החוק לצד האוכלוסייה החרדית. נמשיך לעקוב כדי לוודא שהדבר אכן מתממש.



פיקוח על מורים ובתי ספר

הצעת חוק פיקוח על בתי ספר (תיקון - איסור העסקת מורשעי ותומכי טרור ופיקוח על תכני הלימוד למניעת הסתה), התשפ"ג-2023

ועדת החינוך, התרבות והספורט | יום שלישי 4.7.2023 בשעה 11:30, יום שלישי 18.7.2023 בשעה 8:30


הצעת החוק מתיימרת להגביר את הפיקוח על עובד הוראה אשר נחשד, נאשם או הורשע בעבירת טרור. עוד היא מבקשת למנוע מתן רישיונות הפעלה למוסדות חינוך אשר תכנית הלימוד בהם אינה תואמת "את קווי היסוד של תכנית הלימודים הישראלית, כפי שיקבעו בחוזר המנהל הכללי".


עמדת האגודה לזכויות האזרח: זוהי הצעת חוק מזיקה ומיותרת לחלוטין, אשר אינה תורמת במאום לפיקוח על תכניות ההוראה ועל צוותי החינוך. הדין הקיים מעניק למשרד החינוך כלים ראויים ומספקים להתמודדות עם תכניות לימוד ועם אנשי הוראה שהשפעתם על תלמידים שלילית ומזיקה, תוך הפעלת שיקול דעת פרטני בכל מקרה ומקרה. כל שמבקשת הצעת חוק זו לעשות הוא למשטר את מערכת החינוך הערבית והפלסטינית ולשלוט בה, לחייב מעקב אחר נשות ואנשי ההוראה, ולטעת יחס חשדני, גזעני, מפלג ומסכסך כלפי כלל החברה הפלסטינית בישראל. להרחבה



הרכב ועדות התכנון

הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 140), התשפ"ג-2023 - הכנה לקריאה שנייה ושלישית; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 141), התשפ"ג-2023 - הכנה לקריאה שנייה ושלישית

ועדת הפנים והגנת הסביבה | יום חמישי 6.7.2023 בשעה 10:00


מטרת התיקונים לשנות את הרכב ועדות התכנון כך שיוגדל מספר הנציגים מטעם הממשלה בוועדות השונות. הרקע לתיקונים אלה הוא ההסכמים הקואליציוניים והעברת סמכויות בין השרים.


עמדת האגודה לזכויות האזרח (יחד עם סיכוי-אופוק ובמקום – מתכננים למען זכויות תכנון): אנו מתנגדים לתיקונים בשל הפגיעה החריפה והבלתי מידתית שיגרמו לזכות לשוויון ולזכויות התכנון. הגדלת חלקם של נציגי הממשלה במוסדות התכנון תפר באופן קיצוני את האיזונים שבקושי מתקיימים בין הגורמים השונים במוסדות התכנון, לאור שליטת השלטון המרכזי כבר היום באותם מוסדות.


על מנת למזער את הפגיעה דרשנו להוסיף לוועדות נציגים של ארגונים חברתיים ושל רשויות מקומיות כנגד כל נציג נוסף של משרד ממשלה, ובפרט להוסיף נציגים של רשויות מקומיות ערביות. ציינו גם את הצורך לעגן בחוק התכנון והבנייה את זכותה של החברה הערבית לייצוג הולם בכל מוסדות התכנון ובכל הגופים המקצועיים שפועלים לצדם.


בדיון הקודם על הצעת החוק עמדתנו התקבלה לכאורה, ולו באופן חלקי, כאשר נציג שר הפנים הסכים עם טענתנו שהצעת החוק מערערת את האיזון בין הגורמים השונים בוועדות התכנון. בהמשך לכך פרסם משרד הפנים תזכיר חוק, שאמור היה להיקבע כהוראת שעה לתקופת הממשלה הנוכחית, לפיו יוספו לוועדות התכנון השונות נציגי רשויות מקומיות ונציג חברתי. אלא שכעת מקודמת שוב הצעת החוק המקורית, ולא תזכיר החוק עם הנוסח המאזן יותר.

להרחבה: נייר העמדה שלנו בעניין תיקונים 140, 141 שמקודמים כעת, והתייחסותנו לתזכיר החקיקה שפורסם אך אינו מקודם.



הטלת קנס בגין הנפת דגל פלסטין


הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון - קנסות בגין הנפת דגל של ארגון טרור) (הוראת שעה), תשפ"ג-2023

ועדת החוקה, חוק ומשפט | יום שני 10.7.2023


הצעת החוק מבקשת להשית שלוש שנות מאסר או קנס מנהלי בגובה 10,000 ₪, וכפל קנס בעבירה חוזרת, על "מי שיניף דגל או יפרסם סמל של ארגון טרור", או על מי שמציג תמונה "של מי שביצע עבירה של רצח, רצח בנסיבות מחמירות, או ניסיון לרצח", אשר נפסק לגביהם שהוא מעשה טרור.


עמדת האגודה לזכויות האזרח: סעיף 24 לחוק המאבק בטרור, שאותו מבקשת ההצעה לתקן, כבר אוסר על הזדהות עם ארגון טרור ועל הסתה לטרור, ומקנה כלים למאבק בהן. בין היתר קובע סעיף 24(א) לחוק, כי "העושה מעשה של הזדהות עם ארגון טרור, לרבות בדרך של פרסום דברי שבח, תמיכה או אהדה, הנפת דגל, הצגה או פרסום של סמל, או הצגה, השמעה או פרסום של סיסמה או המנון, באחד מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים". מאחר שמדובר בעבירות אשר מגבילות את הזכות החוקתית לביטוי, ובשל הזהירות הרבה הנדרשת בקביעת הגבול בין ביטוי מותר לאסור, קבע המחוקק עוד כי אפשר להפליל ביטויים אלה רק כאשר הביטויים נשמעים "בפומבי, במטרה להזדהות עם ארגון טרור", וקיימת אפשרות ממשית לכך "שהדבר יביא לביצוע מעשה טרור". עוד קובע החוק, כמו בכלל עבירות הביטוי, כי נדרש אישורו של היועץ המשפטי לממשלה בטרם הגשת כתב אישום בעבירות אלה. הצעת החוק מבקשת לבטל את המבחנים אשר נקבעו בחוק בטרם הפללה, ופוגעת באופן בלתי מידתי בחופש הביטוי.


הצעת החוק מיותרת, פסולה ומסוכנת. מטרתה העיקרית היא הפללתם של דגל פלסטין ונושאיו, וסילוק סממני זהות פלסטינים מהמרחב הציבורי. לא ניתן לנתק הצעת חוק זו מצונאמי הצעות החוק שכל מטרתן היא פגיעה במיעוט הערבי-פלסטיני מקרב אזרחי ישראל ותושביה. להרחבה



הרחבת ועדות הקבלה ליישובים שבהם מעל 400 משפחות

הצעת חוק לתיקון פקודת האגודות השיתופיות (מס' 12) (הרחבת תחולה לעניין ועדות קבלה ביישובים קהילתיים), התשפ"ב-2022 (פ/2190/24) (פ/2386/24) (פ/1832/25)

הוועדה למיזמים ציבוריים | 13.7.2023 בשעה 9:45, יום שני 17.7.2023 בשעה 9:30


הצעת החוק נמצאת בשלבים אחרונים של דיוני הוועדה לקראת אישור לקריאה שנייה ושלישית, וצפויה לעבור במליאה עד סוף המושב.


עמדת האגודה לזכויות האזרח: האגודה מתנגדת להצעת החוק. עצם הבעיה בוועדות הקבלה הוא הליך הקבלה עצמו, אשר אין לו הצדקה ביישובים שאופיים הדומיננטי הוא פרברי והם לא מהווים צורת התיישבות מיוחדת. במדינה דמוקרטית קיימת לכל אזרח זכות לגור בכל מקום שירצה, כחלק מכבוד האדם, והכפפת זכות זו להליך מיון פולשני וחטטני מחייבת הצדקה כבדת משקל. זאת בנוסף לעובדה שהליך המיון המבוסס על עילות רחבות ועמומות כמו התאמה לחיים בקהילה או התאמה למרקם חברתי תרבותי של יישוב, שמהוות פתח לשרירות ולהפליה אסורה, מודעת או לא מודעת, ולעיתים סמויה. להרחבה



"חוק המעקבים"

הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 40) (מערכות צילום מיוחדות), התשפ"ג-2023 – הכנה לקריאה שנייה ושלישית

הוועדה לביטחון לאומי | יום חמישי 13.7.2023 בשעה 12:30


הצעת החוק נועדה להסדיר את השימוש במערכת "עין הנץ", המשמשת את המשטרה לקריאת לוחיות זיהוי של רכבים ומאפשרת לה לעקוב אחר תנועתם של אזרחיות ואזרחים. ההצעה נמצאת בשלבים האחרונים של הכנתה בוועדה לקריאה שנייה ושלישית, וצפויה לעבור במליאה עד תום המושב.


עמדת האגודה לזכויות האזרח: הסדרת השימוש במערכת היא חשובה (ומקודמת בעקבות עתירה שלנו), אך הנוסח הנוכחי של הצעת החוק מעלה חשש ממשי מאופן השימוש והאגירה של המידע והפגיעה בפרטיות. בין השאר מוצע לראשונה להקים מאגר מידע שיכלול את נתוני התנועה של כלל אזרחי המדינה, החפים מכל פשע, וכן אפשרויות חיפוש של מידע בדיעבד.



צמצום חופש הביטוי במוסדות להשכלה גבוהה

הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – הרחקת סטודנטים תומכי טרור ממוסד לימוד ופירוק תאים תומכי טרור), התשפ"ג-2023

ועדת השרים לענייני חקיקה | יום ראשון 16.7.2023


הצעת החוק מבקשת לחייב מוסדות אקדמיים להשעות סטודנטים, להרחיקם לצמיתות מהמוסד ולא להכיר בתארים שרכשו בחו"ל בשל ביטויים שנתפסים כתמיכה בטרור. עוד מבקשת ההצעה לאסור על הנפת דגל פלסטין במוסדות אקדמיים, ולהעניש את מניפיו. הדיון בהצעה נדחה כבר כמה פעמים בגלל התנגדות ציבורית והתנגדות של מוסדות להשכלה גבוהה.


עמדת האגודה לזכויות האזרח: הצעת החוק פוגעת אנושות בזכויות החוקתיות של סטודנטים לחופש הביטוי, לכבוד ולזהות, תוך התעלמות מההגנות כבדות המשקל שמעניק הדין לחופש הביטוי. זוהי הצעה מיותרת, שכן החוק בישראל כבר אוסר על תמיכה בטרור והסתה לו. מקריאת דברי ההסבר להצעה עולה במפורש כי כוונתם של מנסחיה היא מחיקת הזהות הפלסטינית מהמרחב הציבורי האקדמי, והתנכלות למי שאינם מזוהים עם האתוס הציוני כפי שזה נתפס בימין הקיצוני, ערבים ויהודים כאחת. הצעת החוק אף פוגעת בעקרון החופש האקדמי ומצרה את האוטונומיה של המוסדות להשכלה גבוהה באופן שאין לו אח ורע בחקיקה בישראל. להרחבה



זכויות נשים נפגעות אלימות במשפחה

הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – זכויות נשים ששהו במקלט לנשים מוכות), התשפ"ג-2023

ועדת השרים לענייני חקיקה | יום ראשון 16.7.2023


עמדת האגודה לזכויות האזרח: הצעת החוק מבקשת להיטיב את הסיוע לנשים נפגעות אלימות השוהות במקלט – דבר מבורך כשלעצמו. עם זאת, יש לפעול להענקת סיוע דומה גם לנשים נפגעות אלימות שלא שהו במקלט.


אחת הסיבות הבולטות והנפוצות לכך שנשים נפגעות אלימות נשארות במערכות יחסים אלימות היא תלות כלכלית בבן המשפחה האלים. קיימת חובה בעלת חשיבות עליונה לסייע לנשים אלה כך שלא יישארו במעגל האלימות מסיבות כלכליות – הן מכוח חובת המדינה לספק הגנה על החיים ועל הגוף, והן מכוח זכויות היסוד לשוויון לכבוד, ולקיום חומרי בכבוד.


כיום הקריטריונים לזכאות לסיוע כלכלי בתקופת השיקום לאחר התנתקות מהגורם האלים הם מצומצמים מאוד. במרבית המקרים הזכאות לסיוע כספי, להגנה על זכויות במקום העבודה או להטבות מותנית בשהות במקלט לנפגעות אלימות. אלא שמרבית נפגעות האלימות אינן יכולות או אינן מעוניינות להיכנס למקלט. רבות רואות בכך מגבלה ואפילו עונש, וממילא המקלטים אינם מתאימים ל-98% מהנשים הנפגעות, אלא רק למצבי קצה מאוד מסוימים שבהם קיימת סכנה ברורה ומיידית לפגיעה בגוף או בנפש. בנוסף, במקלטים מקומות מוגבלים וקריטריונים מגבילים, בין היתר ביחס למספר הילדים, מינם וגילם. בפועל מבחינה מספרית נכנסות למקלטים כמה מאות בשנה בלבד לעומת אלפי נשים הסובלות מאלימות.


במרבית מדינות המערב תנאי הזכאות הם גמישים ומקלים ביחס למצב החוקי בישראל, וניתן להוכיח כי מתקיים מצב של אלימות במשפחה באמצעות מסמכים וראיות מגוונים, כגון צו הגנה, תלונה במשטרה שלא הופרכה, תיעוד רפואי, דוח עובד סוציאלי ועוד. יש לקדם גם בישראל תיקוני חקיקה שיבטיחו סיוע כלכלי לנשים הסובלות מאלימות ללא תלות בשהייה במקלט, ויאפשרו היחלצות ממעגל האלימות והעוני וקיום בכבוד להן ולילדיהן. הצעת חוק ברוח זו, שגיבשנו בשנה שעברה, הונחה לקריאה ראשונה ע"י ח''כ נעמה לזימי. להרחבה: פניית האגודה לוועדה, ינואר 2023 | פניית האגודה לשר הרווחה, יולי 2021



רפורמה במחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש)

הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (המחלקה לחקירת שוטרים), התשפ"ג-2022

ועדה משותפת של ועדת החוקה, חוק ומשפט והוועדה לביטחון לאומי | יום ראשון 16.7.2023 בשעה 12:00


הצעת החוק מבקשת להוציא את מח"ש מפרקליטות המדינה, להכפיף אותה ישירות לשר המשפטים ולהקנות לה סמכות לחקור גם את אנשי הפרקליטות.


עמדת האגודה לזכויות האזרח: ההצעה פוגעת בעצמאות מח"ש ומכניסה שיקולים פוליטיים לתוך הליכי החקירה. בנוסף, היא פוגעת באי התלות של התביעה הפלילית, ועלולה להרתיע פרקליטים מפני אכיפה של שחיתות שלטונית.



הקצאת קרקעות לחיילים משוחררים

הצעת חוק רשות מקרקעי ישראל (תיקון - הקצאת קרקעות בנגב ובגליל לחיילים משוחררים ומשרתי שירות לאומי-אזרחי), התשפ"ג-2022; הצעת חוק רשות מקרקעי ישראל (תיקון - הקצאת קרקעות בנגב ובגליל לחיילים משוחררים), התשפ"ג-2022

ועדת הפנים והגנת הסביבה | יום ראשון 16.7.2023 בשעה 13:30


הצעות החוק מבקשות להקצות לחיילים משוחררים קרקעות חינם בנגב ובגליל.


עמדת האגודה לזכויות האזרח: הגם שהדבר לא נאמר במפורש, אחת ממטרות ההצעה היא לייהד מרחבים אלה. ההצעה פוגעת בזכויות לשוויון ולדיור של בנות ובני החברה הערבית, וגם בקבוצות נוספות כגון חרדים ואנשים עם מוגבלויות. קרקע היא משאב מוגבל, שאמור להיות מחולק באופן שוויוני בין כלל תושבי המדינה.



חלוקת כספים של הרשויות המקומיות להתנחלויות

הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (צדק חלוקתי בכל הרשויות המתוקצבות במדינת ישראל), התשפ"ג-2023

ועדת הפנים והגנת הסביבה | יום שני 17.7.2023 בשעה 9:00


התיקון לפקודת העיריות מבקש לאפשר חלוקה של כספי ארנונה מתעשייה ומסחר גם להתנחלויות הסמוכות ליישובים בישראל.


עמדת האגודה לזכויות האזרח: זוהי הצעת חוק שכל כולה סיפוח. עקרונות המשטר הדמוקרטי בישראל מעניקים לכנסת סמכות חקיקה הנובעת ישירות מזכותם של האזרחים במדינת ישראל להצביע ולבחור את נציגיהם וכך להשפיע על מהלך חייהם ועל עתידם. בשטחים שנכבשו ע"י ישראל ב-1967 חיים מיליוני בני אדם שלהם אין זכות לבחור או להיבחר, ובהתאמה - לכנסת אין כל סמכות להחיל את חוקיה עליהם, והסמכות לחוקק נתונה למפקד הצבאי ולו בלבד.


בנוסף, כל מהותה של ההצעה היא מחיקת הקו הירוק והפיכת ההתנחלויות ליישובים ישראליים לכל דבר דרך העברת כספים אליהן מעיריות וממועצות בתוך ישראל.



חוסן אקלימי – מענה לאנשים החיים בעוני

כותרת הדיון באתר הכנסת: חוסן אקלימי - מענה למשפחות מעוטות יכולת שאין ביכולתן לקרר את ביתן בחודשי הקיץ

הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים | יום שלישי 18.7.2023 בשעה 12:00


עמדת האגודה לזכויות האזרח: במציאות של הקצנה בתנאי האקלים, יותר אנשים זקוקים ליותר שעות של חימום או קירור במהלך יותר חודשים במשך השנה. כתוצאה מעליית עלויות האנרגיה והקצנת תנאי האקלים, הפערים במידת החוסן של אוכלוסיות שונות להתמודד עם משבר האקלים הולכים ומתרחבים במתאם עקבי למצבן הסוציו-אקונומי ולתנאי המגורים. מחקרים בעולם כבר מצביעים על כך שהתמותה והפגיעה בבריאות כתוצאה ממשבר האקלים ניכרת בעיקר באוכלוסיות עניות ופגיעות דוגמת קשישים, אנשים המתקיימים בעוני, דרי רחוב ועוד. בעתיד, ככל שהביקוש לחשמל יעלה וככל שהשימוש במקורות מזהמים לייצור חשמל יפחת, עלויות החשמל צפויות לעלות אף הן, דבר שיחריף את ההשלכות על מי שמתגוררים בתנאי אקלים קיצוניים ובתנאי מגורים טובים פחות, ועל מי שידם אינה משגת לרכוש אמצעי חימום, קירור ובידוד.


על הממשלה להיערך ולגבש כבר עתה מדיניות לטיפול באוכלוסיות המוחלשות שיסבלו ראשונות ובעצימות הגדולה ביותר מההחרפה בתנאי האקלים, ולהתמודדות עם המצב של עוני אנרגטי. בין היתר, נדרשים מימון או סבסוד שיאפשרו לאוכלוסיות מוחלשות לעבור לאנרגיות חלופיות (למשל פנלים סולריים) ולשיטות חסכוניות ויעילות יותר (למשל אמצעי בידוד והצללה). שנית, על המדינה לתמוך באוכלוסיות מוחלשות בכל הקשור במימון השימוש באנרגיה, בין אם על ידי הרחבת ההגנה מניתוקים והנחות בשימוש בחשמל ומים לאוכלוסיות מוחלשות ופגיעות בריאותית, בין על ידי קביעת תעריפים דיפרנציאליים, קביעת מענקים לכיסוי עלויות חימום וקירור למקבלי קצבאות, או בכל אמצעי ראוי אחר.


בכל מקרה, אין לנקוט בפעולות לחסכון באנרגיה שיש בהן כדי לפגוע דווקא באוכלוסיות מוחלשות, כגון העלאות מחירים שמטרתם לצמצם שימוש באנרגיה. אין לפגוע בזכויות יסוד למים, לחשמל, לקיום בכבוד ולדיור סביר אגב הפעולה החשובה של חסכון באנרגיה ומעבר לאנרגיה ירוקה. להרחבה


עדיפות לסטודנטים ששירתו בשירות צבאי או לאומי

כותרת הדיון באתר הכנסת: מתן עדיפות באקדמיה לסטודנטים ששירתו בסדיר, במילואים ובשירות לאומי

ועדת החינוך, התרבות והספורט | יום רביעי 19.7.2023 בשעה 9:30


עמדת האגודה לזכויות האזרח: זוהי עוד אחת מההצעות הרבות שעל סדר היום שמבקשת לתת העדפה למשרתים במשאבים מוגבלים של המדינה, ולהפלות קבוצות רבות שאינן משרתות בהתאם לחוק – ערבים, חרדים, אנשים עם מוגבלויות ואחרים. ניתן לפצות חיילים על שירותם, אבל אין ליצור הפליה במשאבים המוגבלים במדינה (השכלה גבוהה, קרקעות, עבודה וכיוצ"ב) ולפגוע בקבוצות שגם כך סובלות מהפליה, מהדרה וממחסור במשאבים ובהזדמנויות. משאבים ציבוריים צריכים להינתן באופן שוויוני לכל.



דחיקת הפלסטינים משטח C

כותרת הדיון באתר הכנסת: השתלטות הרשות הפלסטינית על השטחים הפתוחים ביו"ש והמענה הישראלי

ועדת החוץ והביטחון | יום רביעי 19.7.2023 בשעה 9:00


עמדת האגודה לזכויות האזרח: זהו דיון המשך לדיונים רבים שנערכו בוועדה, שתכליתם היא דחיקת הפלסטינים משטחי C וגירושם באמתלה של תכנון ובנייה.


מדיניות התכנון בשטחי C נגועה בהפליה קשה כנגד פלסטינים, מראשיתו של הליך התכנון ועד לאכיפה. ישראל לא מאפשרת לפלסטינים לקבל היתרי בנייה באופן כמעט מוחלט ונמנעת מלתכנן בשטח. לעומת זאת, התכנון לישראלים מתקדם כל הזמן. בממשלה הנוכחית מעט המגבלות שהיו על תכנון למתנחלים הוסרו, ועתה לא נדרשים אפילו אישורי הממשלה שנדרשו בעבר, אלא מספיק אישור של השר במשרד הביטחון. את המחדל המכוון הזה מכנים באופן ציני "השתלטות הרשות הפלסטינית".


בשטח מוקמים עוד ועוד מאחזים לא מורשים וחוות חקלאיות שחולשות על שטחים עצומים, שפועלות לסלק את התושבים הפלסטינים מהמרחב. לפי הפרסומים, השר במשרד הביטחון לא מתיר לצבא לאכוף את הדין על הבנייה במאחזים החדשים, והם מחוברים מיד לתשתיות מים וחשמל. מצד שני, המדיניות המוצהרת היא להאיץ את האכיפה על בנייה פלסטינית ללא היתר. לרוב האכיפה נעשית ללא הליך, אלא בהחרמה מיידית והותרת משפחות שלמות ללא קורת גג, מבלי לתת להן כל אפשרות להשמיע את קולן או לנסות להסדיר את ישיבתן על אדמתן.


כך, בסיוע אלימות קשה מצד המתנחלים, מספר קהילות נאלצו לעזוב את אדמותיהן, ולחפש להן מקום בו לא יהיו חשופות להתעמרות ולאלימות. מדיניות זו היא הפרה בוטה של חובותיה של ישראל לפי הדין הבינלאומי, בראש ובראשונה של האיסור המוחלט על העברה כפויה.



החמרת התנאים לשחרור בערבות


הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (תיקון – החמרת תנאי שחרור בערובה), התשפ"ג-2023

הוועדה לביטחון לאומי | יום שני 17.7.2023


התיקון לחוק מבקש לאפשר למשטרה להטיל מגבלות חמורות על עציר כתנאי לשחרורו ממעצר, לתקופה ממושכת. כך, למשל, יוכל הקצין הממונה להתנות את השחרור בהסכמת העצור להישאר במעצר בית במשך 15 יום, במקום 5 ימים כיפי שקובע החוק היום; או בהסכמת העצור להימנע מקשר עם אנשים מסוימים למשך 90 יום, במקום 30 יום כפי שקובע החוק היום.


עמדת האגודה לזכויות האזרח: האגודה מתנגדת להצעת החוק. היא פוגעת באופן קשה ולא מידתי בזכויותיהם של חשודים, בחירותם ובחופש התנועה שלהם. עציר נהנה מחזקת החפות. בשלב שטרם הגשת כתב אישום עצירים אינם זכאים לקבל את חומר החקירה, יכולתם להתגונן מפני ההאשמות נגדם מוגבלת, ומכאן שנדרשת זהירות רבה באמצעים שננקטים לצורכי חקירה. רוב העצירים ישוחררו לבסוף ללא כתב אישום. כלומר – ברוב המקרים מדובר באזרחים חפים מפשע.


לנוכח עיתוי ההצעה, בתקופה שבה מתקיימת מחאה נרחבת נגד ההפיכה המשטרית, עולה גם חשש שהתיקון נועד להגביל את חופש ההפגנה. הרחבת סמכויות המשטרה כך שתוכל להתנות שחרור ממעצר בהגבלת חופש המחאה (הרחקה ממקום מסוים או איסור יצירת קשר עם אנשים מסוימים) לפרק זמן של שבועות וחודשים ללא ביקורת שיפוטית תאיין את הזכות למחאה. להרחבה



Comments


bottom of page