פיטורי ראש השב"כ: שאלות ותשובות
- taldahan0
- 18 במרץ
- זמן קריאה 5 דקות
מה תפקידו של השב"כ?
השב"כ הוא אחד הגופים בעלי הכוח השלטוני הרב ביותר. זהו ארגון ביטחון פנים חשאי, שעיקר עבודתו היא בסיכול פגיעה בביטחון המדינה ובמוסדות המשטר הדמוקרטי על ידי אזרחי ותושבי המדינה ופלסטינים בשטחים הכבושים.
אילו סמכויות יש בידי השב"כ?
לשב"כ הוענקו סמכויות עוצמתיות ומרחיקות לכת, ובהן: לרגל, לבצע מעקבים ולחדור לפרטיות של כלל האזרחים בצורה גורפת. השב"כ מוסמך לבצע האזנת סתר לכל אדם באישור של ראש הממשלה, ללא מעורבות שופט, וראש הממשלה מקבל את תוצרי ההאזנה. האזנה יכולה להתבצע גם באמצעות רוגלות כמו פגסוס. השב"כ אף מפרש את סמכויותיו לבצע חיפוש סמוי בחצרים, ככוללת סמכות לבצע חיפוש סמוי במחשב. לשב"כ יש גם מאגר של נתוני תקשורת של כל אזרחי המדינה וכל מי שמשתמש בתשתיות תקשורת ישראליות. המאגר מאפשר לשב"כ לשרטט פרופיל אישי נרחב על כול אזרח, והגישה אליו הינה ללא צורך בצו שיפוטי כלשהו. לשב"כ יש גם סמכויות חקירה מיוחדות, לרבות בתנאים קשים וללא תיעוד, וכן בסמכותו להמליץ על מעצרים מינהליים נגד אזרחי ותושבי המדינה, כמו גם נגד תושבי השטחים הכבושים.
כיצד סמכויות השב"כ עלולות לפגוע בזכויות אדם?
הסמכויות העוצמתיות שבידי השב"כ עלולות לפגוע קשות בקשת רחבה של זכויות אדם בסיסיות, כמו הזכות לחירות, לפרטיות, לחופש הביטוי ולהליך הוגן.
דוגמה מובהקת לסמכויות הנרחבות של השב"כ ולהשלכותיהן הקשות על זכויות אדם היא המעצרים המינהליים, שפוגעים בזכויות הבסיסיות לחירות ולהליך הוגן של האדם שנכלא לתקופות ממושכות ללא כתב אישום וללא משפט, על בסיס מידע מודיעיני חסוי של השב"כ. פרקטיקה זו נהוגה בעיקר נגד פלסטינים מהשטחים הכבושים אבל גם כלפי אזרחי ותושבי המדינה. דוגמה נוספת היא הפעלת סמכויות המעקב של השב"כ אחרי האזרחים בתקופת מגפת הקורונה כדי לאתר מיקומים של חולי קורונה ולאתר את כל מי שהיה עמם במגע לצורך בידודו. פעילות השב"כ בקורונה חשפה את תוכנית המעקבים שמנהל השב"כ באופן רציף באמצעות נתוני התקשורת של כל האזרחים והתושבים – תוכנית שהיא חריגה בהשוואה למדינות דמוקרטיות, ופוגעת בצורה קיצונית בפרטיות ובחירות האזרחים.
לאורך השנים הגישה האגודה לזכויות האזרח עתירות רבות נגד פרקטיקות וסמכויות של השב"כ בשל פגיעתן הקשה והבלתי מידתית בזכויות אדם מוגנות. האגודה עתרה, בין היתר, נגד שימוש השב"כ בעינויים נגד עצורים פלסטינים מהשטחים הכבושים, נגד הפרקטיקה הפסולה של השב"כ לזמן פעילות פוליטיים ערבים לחקירות אזהרה ונגד הפעלת סמכויות המעקב של השב"כ אחרי האזרחים בתקופת מגפת הקורונה. בימים אלה תלויות ועומדות עוד עתירות שלנו נגד מעורבות שב"כ בחקירות פליליות, להגבלת סמכויות המעקב של השב"כ אחר אזרחים ותושבים ולהפסקת השימוש ברוגלות על ידי המשטרה והשב"כ.
האם אין גורמים שמפקחים על השב"כ וימנעו שימוש לרעה בסמכויותיו?
אישור פעולותיו של השב"כ נעשה על ידי ראש הממשלה או מי מטעמו. הפיקוח על השב"כ הוא חלש, ומתבסס בעיקר על פיקוח שוטף של היועצת המשפטית לממשלה ואנשיה, אך פיקוח זה נעשה בדיעבד ומבוסס על הדיווחים של השב"כ עצמו. בנוסף קיים פיקוח פרלמנטרי אך גם הוא פיקוח בדיעבד, והמציאות מראה שהוא אינו אפקטיבי. אין כיום גורם פיקוח משמעותי חיצוני ועצמאי שעוקב בצורה רציפה אחר השב"כ ובוחן את הקפדתו על החוק ועל זכויות הפרט. גם בתי המשפט כמעט ואף פעם אינם מעורבים בהחלטות חקירה של השב"כ או בהפעלת הכלים שלו. מכיוון ששב"כ הוא ארגון חשאי מסכל, רוב פעולותיו נותרות במחשכים, כך שגם הפיקוח הציבורי על מעשיו הוא כמעט ובלתי אפשרי. נדיר שפעילותו מובאת לבחינה של בג"ץ, למשל.
כיצד מתמנה ראש השב"כ?
ראש השב"כ ממונה על ידי הממשלה בהמלצת ראש הממשלה, ולכן קל יחסית לראש הממשלה להחליט על זהותו של ראש השב"כ הבא ולהביאה לאישור המשלה, שם מובטח לו רוב.
מי שבוחן את המינוי הוא הוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה, שבראשה עומד שופט בית המשפט העליון בדימוס וחברים בה נציב שירות המדינה ושני נציגי ציבור. עיקר תפקידה הוא בבחינת טוהר המידות של המועמד, לרבות זיקתו הפוליטית לראש הממשלה. מנגנון זה מקשה על ראשי ממשלה למנות אדם מושחת או אדם שיש לו זיקה פוליטית מובהקת, אך במקרים רבים אין ביכולתה של הוועדה למנוע את המינוי, גם כאשר ברור שמדובר באישיות שנבחרה על בסיס נאמנות פוליטית וקרבתו לראש הממשלה.
יודגש כי הוועדה היא רק גוף ממליץ והממשלה אינה כפופה להחלטתה, אך אם הממשלה תמנה לראש השב"כ אדם שהוועדה המליצה לא למנות בג"ץ עשוי להתערב ולבטל את המינוי בתגובה לעתירות שיוגשו.
האם מינוי פוליטי של ראש השב"כ מגביר את הסיכון לזכויות האזרחים והתושבים?
ללא ספק. מינוי לתפקיד ראש השב"כ אדם שנבחר על בסיס נאמנות פוליטית ושיעשה את דברו של ראש הממשלה מעצים בצורה דרמטית את הסיכון לשימוש לרעה בסמכויות הארגון. החשש גובר אם שאר הגופים שנושאים באחריות פיקוח, ולו מוגבלת, דוגמת היועצת המשפטית לממשלה, הופכים גם הם למינויים פוליטיים ועושי דברו של ראש הממשלה.
אילו משימות עלול ראש הממשלה לדרוש מראש השב"כ לבצע?
חוק השב"כ משנת 2002 הוא חוק כללי ועמום, הכולל ביטויים רבים שניתן לפרשם באופן רחב. בשל העובדה שהתחום האפור שבו פועל השב"כ הוא רחב למדי, ניתן להפעיל את השב"כ למטרות שהמרחק בינן לבין סיכול פגיעה בביטחון המדינה הוא רב. למשל, השב"כ אמון על הגנה מפני חשיפת סודות מדינה, והדבר עלול להיות מתורגם להנחיה של ראש הממשלה לשב"כ לבצע מעקבים אחר עיתונאים מסוימים שפרסמו מידע מביך נגד הממשלה. השב"כ אמון על אבטחת ראש הממשלה ואישים נוספים, והדבר עלול להוביל להנחיה של ראש הממשלה לבצע מעקב אחר מפגינים, בתואנה שהם מהווים סיכון. המונח "ביטחון המדינה" גם הוא עמום, וראש הממשלה עשוי לדרוש מהשב"כ לעסוק בנושאים כמו מאבק בפשיעה בחברה הערבית בתואנה שארגוני פשיעה עלולים לעסוק גם באמל"ח או לשתף פעולה עם ארגוני טרור, וכך להכניס את השב"כ לתחום אזרחי לחלוטין. בנוסף, ראש הממשלה עשוי להורות לשב"כ לחקור ולרגל אחר מפלגות אופוזיציה או עמותות בתואנה של "מניעת חתרנות", מונח עמום שיכול לחבוק צורות רבות של התנגדות לשלטון. אם ראש השב"כ ייבחר על בסיס נאמנות פוליטית, הוא עלול לבצע את המשימות המפוקפקות הללו.
מהצד השני, ראש הממשלה עלול להפעיל לחץ על ראש השב"כ להימנע מחקירות או מפעולות סיכול שאינן מסייעות לו פוליטית. כך, למשל, דווח שהשב"כ הלין על כך שהמשטרה נמנעת מלהפעיל את סמכויותיה נגד מתנחלים פורעים המפעילים טרור על פלסטינים. אם דבר דומה יקרה בשב"כ אז לא יהיה מי שיסכל טרור יהודי. ראש שב"כ שייבחר על בסיס נאמנות פוליטית לא יעמוד בלחץ.
אילו כלים נוספים של השב"כ יכול ראש הממשלה לנצל לטובתו?
כאמור, לשב"כ כארגון מסכל ניתנו סמכויות קיצוניות לרגל ולעקוב אחר אזרחים המדינה ותושביה. אם ראש הממשלה ירצה, באפשרותו לנצל את השפעתו על השב"כ לריגול אחר יריבים פוליטיים, מתנגדי משטר, ושומרי סף, במטרה לאסוף עליהם מידע שישרת אותו פוליטית. בעבר דווח בתחקיר של ידיעות אחרונות שהיו לחצים להשתמש במאגר השב"כ לצורך פיקוח על פקידים שהיו שותפי סוד בנושא התכנית לתקוף את איראן, לרבות ראש המוסד, ראש אמ"ן וקצינים בכירים, וראש השב"כ דאז יורם כהן התנגד לכך. לאחרונה אף דווח כי השב"כ השתמש ביכולותיו כדי לאתר את המפגינים שירו נורים ימיים במחאה ליד ביתו של ראש הממשלה בקיסריה.
אם לא די בכל הכלים שכבר יש לשב"כ, הממשלה מקדמת תזכיר חוק שמבקש להרחיב בצורה ניכרת את הכלים שיש בידי הארגון, כולל סמכויות לאסוף מאגרי מידע מגורמים פרטיים, לעשות שימוש ברוגלות ולחפש בחומר מחשב.
לסיכום, שירות הביטחון הכללי (השב"כ) הוא ארגון חשאי עם סמכויות מרחיקות לכת ויכולות מעקב ודיכוי דרקוניות. השתלטות של ראש הממשלה עליו באמצעות מינויים פוליטיים היא סכנת נפשות, המאיימת על זכויותיהם הבסיסיות של כלל אזרחי ותושבי המדינה. חשש זה מתעצם שבעתיים במידה ושאר הגופים שאחראים לפקח על פעילות השב"כ, גם אם באופן מוגבל, דוגמת היועצת המשפטית לממשלה ושופטי בתי המשפט, יהפכו גם הם למינויים פוליטיים ולעושי דברו של ראש הממשלה.
קישורים:
