top of page

איומים על חופש הביטוי וחופש המחאה

מתוך: מפת האיומים על הדמוקרטיה בישראל, דצמבר 2022. לחזרה למפה המלאה לחצו כאן.


האגודה צופה שהממשלה תנסה להגביל באופן חמור את חופש הביטוי וחופש המחאה.


התגברות של אלימות המשטרה: ההסכם בין הליכוד לבין מפלגת עוצמה יהודית מעניק לשר לביטחון לאומי (השר לביטחון פנים) סמכויות חסרות תקדים על מדיניות המשטרה ועל פעולותיה. האגודה נערכת למציאות של אלימות משטרתית מוגברת נגד מפגינות ומפגינים, לעלייה במספר המעצרים, לשימוש באמצעים חדשים ומסוכנים יותר להפעלת כוח נגד מפגינים, לניסיונות להרתיע התנגדות פוליטית, ולהגברת פעולות המעקב נגד פעילים פוליטיים ומפגינים.


חלק משמעותי נוסף באיום זה הוא הרחבת הסמכויות שיינתנו לשר החדש לביטחון לאומי, בין השאר על גופים כמו הסיירת הירוקה (שצפוי שיופעלו כעת נגד החברה הערבית בעיקר בנגב ובערים המעורבות) ועל משמר הגבול בשטחים הכבושים, לצד ההבטחה להקים משמר לאומי. בשנים האחרונות היינו עדים להקמת מיליציות יהודיות פרטיות, שניסו להחליף את המשטרה או לשתף עמה פעולה. כעת יש חשש שהן יקבלו לגיטימציה וימלאו תפקיד גדול יותר בדיכוי של קהילות בחברה הערבית, בראש ובראשונה בנגב ובערים מעורבות, ובהסלמה של גלי אלימות.


פגיעה בעיתונות ובעיתונאים: יש חשש מהמשך ההשתלחות בערוצי תקשורת ובעיתונאיות ועיתונאים שעמדתם אינה תואמת את דעת הרוב. כך למשל, כבר פורסמה דרישה לסגירה של מחלקת החדשות בתאגיד השידור הציבורי "כאן".


פגיעה בחופש הביטוי בחינוך ובתרבות: כמו בממשלות קודמות, אנו צופים ניסיונות לצנזורה על תכנים בתרבות, במערכת החינוך ובאקדמיה, באמצעות מדיניות או חקיקה שישללו או יפחיתו מימון למוסדות המאפשרים הבעה של התנגדות פוליטית או של חוסר נאמנות לכאורה, במיוחד סביב נרטיבים פלסטיניים. אנו עדים כבר כיום לאפקט המצנן הנרחב של הדה-לגיטימציה של ביטויים שונים, שבא לידי ביטוי באופן ההתנהלות הבעייתי של מוסדות להשכלה גבוהה, מוסדות תרבות, בתי חולים, רשויות מקומיות ועוד, שממהרים לפסול ביטויים ותכנים השנויים במחלוקת בקרב יהודים.


ניסיונות להגביל את פעילותם של ארגוני זכויות אדם: ממשלות קודמות ניסו לעגן בחקיקה מגוון מגבלות על ארגוני זכויות אדם. ניסיונות אלה כללו, בין השאר, מיסוי מיוחד על כספים שנתרמו לארגונים, ואיסורים על גיוס או קבלת כספים מממשלות זרות, אך קיימות שלל יוזמות והצעות נוספות. לחקיקה כזו עלולה להיות השפעה הרסנית על יכולת הפעולה של ארגונים. בנוסף לכך, החקיקה לוותה בעבר ומלווה גם כעת בקמפיין דה-לגיטימציה בתקשורת וברשתות החברתיות. סיכון נוסף נשקף לארגונים הפועלים בשיתוף פעולה עם ארגוני זכויות האדם הפלסטיניים בגדה המערבית שהוכרזו כארגוני טרור, על אף תפקידם החשוב בהגנה על זכויות אדם בשטחים הכבושים. שיתוף הפעולה של ארגונים ישראלים עם ארגונים אלה עלול להוביל להליכים פליליים נגד הארגונים הישראלים במסגרת החוק למלחמה בטרור.



bottom of page