צמצום חופש הביטוי והמחאה
- taldahan0
- 15 באוג׳ 2023
- זמן קריאה 3 דקות
עודכן: 22 באוג׳ 2023
מתוך: המתקפה על הדמוקרטיה בישראל: הכנסת ה-25 והממשלה ה-37 – מעקב יוזמות שפוגעות בזכויות האדם ובדמוקרטיה. עדכון אחרון: אוגוסט 2023.
הרס הדמוקרטיה עובר תמיד דרך צמצום חופש הביטוי של כל מי שעלול למתוח ביקורת על השלטון: התקשורת, אמנים ומוסדות תרבות, פעילים חברתיים וארגוני זכויות אדם. גם אם היוזמות לצמצום חופש הביטוי לא מתממשות בסופו של דבר, עצם ההצהרה על הכוונות לקדם אותן יוצר "אפקט מצנן" של הרתעה וצנזורה עצמית, ועושה דה-לגיטימציה לכל הגורמים המבקרים את השלטון. נוכח האיומים על התקשורת החופשית, צנחה השנה ישראל 11 מקומות במדד חופש העיתונות של "עיתונאים ללא גבולות".
תאגיד השידור הציבורי "כאן": עם תחילת כהונתו הניח שר התקשורת קרעי הצעת חוק שמטרתה לסגור את תאגיד השידור הציבורי. בהמשך החליטה הממשלה להקפיא את הצעת החוק, אך האיומים על התאגיד נמשכים. בין השאר הציע השר קרעי לסגור חלק מתחנות הרדיו של התאגיד, לפגוע בהכנסותיו מפרסומות ולהעביר לגופים מתחרים בחינם את התכניות שהתאגיד מפתח. יוזמות אלה טרם קודמו.
רפורמה בתקשורת: ביולי 2023 הכריז שר התקשורת קרעי על רפורמה בתחום התקשורת. במסגרתה מוצע בין היתר לפרק את מועצת הכבלים והלווין ואת מועצת הרשות השנייה ולהקים במקומן מועצה חדשה שתפקח על גופי השידור, ושחבריה ימונו על ידי הממשלה. המועצה תוכל בין היתר לעודד הפקה ושידור של תכנים מסוימים ולהטיל קנסות גבוהים על גופי שידור שלא יעמדו בכללים. המשמעות היא שליטה כמעט מוחלטת של הממשלה בתכנים המשודרים.
איפה זה עומד: תזכיר החוק פורסם ב-24.7.2023.
חופש הביטוי באמנות ובתרבות: בתחילת כהונתו הצהיר שר התרבות מיקי זוהר על כוונותיו לשלול מימון מיוצרים וממוסדות תרבות בשל יצירות "שיפגעו בשמה הטוב של מדינת ישראל". לפחות במקרה אחד הוא הורה לבחון את האפשרות לשלול רטרואקטיבית מימון של סרט (שעסק בכיבוש בחברון).
הנפת דגל פלסטין: מקודמות מספר הצעות חוק המבקשות לאסור על הנפת דגל פלסטין (נושא הכלול גם בהסכמים הקואליציוניים). הצעות החוק פוגעות בזכויות החוקתיות לחופש הביטוי, לכבוד ולזהות, ומנוגדת לפסיקות בג"ץ ולהנחיות היועצים המשפטיים לממשלה במשך השנים. הנפת דגל פלסטין אינה מהווה הזדהות עם ארגון טרור אלא סממן של זהות לאומית, אינדיבידואלית וקולקטיבית של פלסטינים ברחבי מדינת ישראל ובשטחים הכבושים, ואף סמל להתנגדות לכיבוש ולדרישה לשוויון זכויות לפלסטינים אזרחי ותושבי ישראל, שיהודים רבים שותפים להם. הצעות החוק מיותרות, כי החוק בישראל כבר אוסר על הזדהות עם ארגון טרור ועל הסתה לטרור, ומקנה כלים למאבק בהן.
1. הצעת חוק של ח"כ צבי סוכות מבקשת להשית שלוש שנות מאסר או קנס מנהלי בגובה 10,000 ₪, וכפל קנס בעבירה חוזרת, על "מי שיניף דגל או יפרסם סמל של ארגון טרור", או על מי שמציג תמונה "של מי שביצע עבירה של רצח, רצח בנסיבות מחמירות, או ניסיון לרצח", אשר נפסק לגביהם שהוא מעשה טרור. עמדת האגודה
איפה זה עומד: אושרה בטרומית ב-10.5.2023, ונדונה בוועדת חוקה להכנה לקריאה ראשונה החל מ-10.7.
2. הצעת חוק של ח"כ אלמוג כהן מבקשת לקבוע שהתקהלות אסורה, הקבועה בחוק העונשין, תכלול גם התקהלות שבמהלכה מוצגים דגלים של מדינות אויב, של מדינות לא ידידותיות (שאינן מכירות בישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית) או של מדינה, ישות או גוף שאינם מאפשרים להציג את דגל ישראל בתחומם.
איפה זה עומד: הצעת החוק אושרה בקריאה טרומית ב-17.5.2023 וצפויה להידון בוועדה להכנה לקריאה ראשונה.
3. הצעת חוק של ח"כ לימור סון הר מלך מבקשת לקבוע שאין להביע תמיכה במאבק מזוין נגד מדינת ישראל, במעשה טרור או בארגון טרור, וכן שאין להניף בשטח מוסד להשכלה גבוהה דגל של מדינת אויב, של ארגון טרור או של הרשות הפלסטינית. מוצע שעבירה על סעיפים אלה תוביל להשעיה של סטודנטים ו/או לסגירה של תאי סטודנטים. עמדת האגודה
איפה זה עומד: ההצעה עברה בקריאה טרומית אך בהמשך לא קודמה בשל ביקורת ציבורית קשה ולחץ של מוסדות ההשכלה הגבוהה והארגונים.
פגיעה בתרומות לארגוני זכויות אדם וחברה אזרחית: הצעת חוק של ח"כ אריאל קלנר מבקשת לקבוע שעמותה שתקבל תרומה מישות מדינית זרה, ופעלה לקידום מטרה ציבורית על ידי פנייה או סיוע לפנייה לכנסת, לבתי המשפט, לממשלה ורשויותיה, לרשות מקומית או לדעת הקהל בתשלום, לא תקבל הכרה כמוסד ציבורי על כל הנגזר מכך, לרבות זיכוי מס לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה. בנוסף, היא תהיה חייבת בשיעור מס של 65% על הכנסתה, ולא תחשב כמלכ"ר לצורכי מע"מ. הנוסח כפי שהוצע רחב מאד, ותופס שלל מוסדות וארגונים בתחומים רבים.
איפה זה עומד: הצעת החוק הובאה לדיון בוועדת השרים לחקיקה, אך בשל לחץ ציבורי ובינלאומי הדיון בה הוסר מסדר היום. יש לציין כי קיימות יוזמות רבות נוספות, שטרם קודמו, שנועדו להתנכל לארגוני זכויות אדם וחברה אזרחית, להרתיע אותם ולפגוע בפעילותם. זהו באופן ברור ומוצהר חלק מהאג'נדה של הכנסת והממשלה הנוכחיות.
