משטרה ואכיפת החוק
- taldahan0
- 23 ביולי 2023
- זמן קריאה 3 דקות
עודכן: 22 באוג׳ 2023
מתוך: המתקפה על הדמוקרטיה בישראל: הכנסת 25 והממשלה ה-37 – מעקב יוזמות שפוגעות בזכויות האדם ובדמוקרטיה. עדכון אחרון: יול 2023.
קיומה של מערכת אכיפת חוק עצמאית ולא פוליטית היא תנאי הכרחי להבטחת דמוקרטיה ולהגנה על זכויות אדם ועל שוויון בפני החוק. מאז קמה הממשלה, היא קידמה שלל ניסיונות לפוליטיזציה של מערכת אכיפת החוק, ולפגיעה בעצמאות הגופים ובסמכויותיהם.
"חוק בן גביר": תיקון לפקודת המשטרה מעניק לשר לביטחון לאומי סמכויות לקבוע את מדיניות המשטרה ולהתערב, בין היתר, בענייני חקירות וחופש הביטוי והמחאה. התיקון לחוק מכניס שיקולים פוליטיים ומפלגתיים לתוך עבודת המשטרה ופוגע בעצמאותה.
איפה זה עומד: התיקון, שהיה תנאי שהציג בן גביר להקמת הממשלה, עבר בקריאה שנייה ושלישית ב-28.12.2022. עתירה של האגודה לזכויות האזרח נגד התיקון תלויה ועומדת בבג"ץ.
הכפפת המפכ"ל לשר: הנוסח המקורי של הצעת "חוק בן גביר" כלל חלק נוסף, שמבקש להכפיף את המפכ"ל לשר. חלק זה פוצל מהחלק שכבר אושר והפך לחוק (הסעיף הקודם). זהו נדבך נוסף שמעמיק את הפוליטיזציה שכבר נעשתה בהקשר של סמכויות השר. ההצעה עלולה להוביל להטיה של התנהלות המשטרה לכיוון פוליטי, ובכלל זה: הפעלת יד קשה יותר כלפי מפגינים שמתנגדים לממשלה ולשר; צמצום האכיפה בעבירות שחיתות שלטונית; החמרת האכיפה כלפי אוכלוסיות מסוימות והקלה עם אחרות וכיו"ב. החלק שפוצל מהצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 39) (סמכויות), התשפ"ג-2022 – סעיפים
איפה זה עומד: ההצעה נדונה בוועדה בהכנה לקריאה שנייה ושלישית.
רפורמה במחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש): הצעת חוק של ח"כ משה סעדה מבקשת להוציא את מח"ש מפרקליטות המדינה, להכפיף אותה ישירות לשר המשפטים ולהקנות לה סמכות לחקור גם את אנשי הפרקליטות. ההצעה פוגעת בעצמאות מח"ש ומכניסה שיקולים פוליטיים לתוך הליכי החקירה. בנוסף, היא פוגעת באי התלות של התביעה הפלילית, ועלולה להרתיע פרקליטים מפני אכיפה של שחיתות שלטונית.
איפה זה עומד: ההצעה עברה בקריאה טרומית ב-22.2.2023.
"חוק המעקבים": הצעת החוק נועדה להסדיר את השימוש במערכת "עין הנץ", המשמשת את המשטרה לקריאת לוחיות זיהוי של רכבים ומאפשרת לה לעקוב אחר תנועתם של אזרחיות ואזרחים. הסדרת השימוש במערכת היא חשובה (ומקודמת בעקבות עתירת האגודה לזכויות האזרח), אך הנוסח הנוכחי של הצעת החוק מעלה חשש ממשי מאופן השימוש והאגירה של המידע והפגיעה בפרטיות.
איפה זה עומד: ההצעה נדונה בוועדה לביטחון לאומי והונחה על שולחן הכנסת לקריאה שנייה ושלישית ב-23.7.2023.
המשמר הלאומי: פירוט בפרק הבא, העוסק בזכויות החברה הערבית.
מעצרים מנהליים בהליך הפלילי: השר לביטחון לאומי בן גביר מקדם הצעת חוק שתאפשר לו להורות על מעצרים מנהליים במסגרת המאבק בפשיעה. מדובר במסלול שעוקף את מערכת המשפט הפלילי ויאפשר לשלול את חירותם של אזרחים לזמן ממושך ולפגוע בזכויות יסוד שלהם, ובכללן חופש התנועה וחופש העיסוק – לא בשל עבירות שהם ביצעו, אלא בשל עבירות שהם עלולים לבצע, מבלי שמוגש נגדם כתב אישום. ההצעה מבקשת להפקיד בידי השר לביטחון לאומי סמכויות אנטי דמוקרטיות שהולמות משטרים טוטליטריים.
איפה זה עומד: הצעת החוק עלתה מספר פעמים לדיון בוועדת השרים לחקיקה, אך הדיון בה נדחה בכל פעם בשל לחץ ציבורי. לאחר דחיית ההצעה ב-16.7.2023 הוחלט שהיא תעלה לדיון אצל ראש הממשלה.
החמרת התנאים לשחרור בערבות: הצעת החוק מבקשת לאפשר למשטרה להטיל מגבלות חמורות על עציר כתנאי לשחרורו ממעצר, לתקופה ממושכת. כך, למשל, יוכל הקצין הממונה להתנות את השחרור בהסכמת העצור להישאר במעצר בית במשך 15 יום, במקום 5 ימים כפי שקובע החוק היום; או בהסכמת העצור להימנע מקשר עם אנשים מסוימים למשך 90 יום, במקום 30 יום כפי שקובע החוק היום. ההצעה פוגעת באופן קשה ולא מידתי בזכויותיהם של חשודים, בחירותם ובחופש התנועה שלהם, בשעה שהם עדיין נהנים מחזקת החפות. רוב העצירים ישוחררו לבסוף ללא כתב אישום. כלומר – ברוב המקרים מדובר באזרחים חפים מפשע. נוסף על כך, לנוכח עיתוי ההצעה, בתקופה שבה מתקיימת מחאה נרחבת נגד ההפיכה המשטרית, עולה חשש שהתיקון נועד להגביל את חופש ההפגנה.
איפה זה עומד: ההצעה נדונה בוועדה לביטחון לאומי בהכנה לקריאה ראשונה.
