top of page

מציבים גבול לטכנולוגיות המעקב


אילוסטרציה
© Ralwel | Dreamstime.com

חברות וחברים יקרים,


חשיפת "כלכליסט" בעניין השימוש המשטרתי בתוכנת הריגול פגסוס, שמטלטלת עכשיו ובצדק את כל המדינה, מדאיגה אותנו, אך קשה לומר שהיא הפתיעה אותנו. כבר בתחילת נובמבר פנינו ליועץ המשפטי לממשלה בעקבות ממצאים שלפיהם הותקנה התוכנה בטלפונים של פעילים פלסטינים בארגוני זכויות אדם בשטחים. מיד עם החשיפה של כלכליסט על כך שהתוכנה שימשה גם את המשטרה לחקירה של אזרחים ישראלים, לרבות עובדי ציבור, מפגינים ועיתונאים, פנינו ליועץ המשפטי לממשלה, לפרקליט המדינה ולוועדה לביטחון פנים של הכנסת. היום פנינו ליועצת המשפטית החדשה לממשלה בנושא.


אנו סבורים שיש להקים מיד ועדת חקירה חיצונית ועצמאית לבחינת החשדות לשימוש לא חוקי ברוגלת פגסוס על ידי המשטרה – שימוש שאם התרחש כמתואר בכלכליסט יחייב שידוד מערכות במשטרה ובגורמים המפקחים עליה.


אך כבר ממה שידוע עד עתה, ברור שהמשטרה הכניסה את השימוש ברוגלת פגסוס לארסנל הכלים שלה בלי שהתקיים על כך דיון ציבורי, ובלי שהכנסת נתנה לכך את דעתה. העמדה שלנו ברורה: אין למשטרה סמכות בחוק הקיים להשתמש ברוגלה, גם לא מכוח חוק האזנות סתר. לכן עליה להפסיק להשתמש בה לאלתר.


שוב ושוב אנו מזהים את אותו דפוס בעייתי – גורמי אכיפת החוק מצטיידים בטכנולוגיות מעקב חדשות, חלקן מופעלות קודם כפיילוט בשטחים הכבושים, ואז הן נכנסות בחשאיות לשימוש מבצעי גם כלפי אזרחים ישראלים. טכנולוגיות אלו מופעלות על בסיס חוקי רעוע, או חוקים לא עדכניים. בהיעדר מסגרת חוקית עדכנית, נעשה בטכנולוגיות אלו שימוש נרחב, לא מפוקח ופסול.


קחו למשל את השב"כ: בתקופת הקורונה נחשף כי על בסיס סעיף עמום בחוק השב"כ מלפני 20 שנה הקים השב"כ פרויקט מעקב המונים חשאי, עוצמתי ופולשני, שמאפשר מעקב אחר כל אזרחי המדינה, כל העת. פרויקט זה התנהל בחשאיות וללא דיון ציבורי. מאגר נתוני התקשורת שבידי השב"כ מאפשר פגיעה לא פחות חמורה בפרטיות מהאזנות סתר, ולמרות שהחיפוש בו יכול לחשוף פרטים מאוד אינטימיים על כל אחד ואחת מאיתנו, הוא נעשה ללא צו שיפוטי וכמעט ואין עליו פיקוח חיצוני. כוח כזה בידי גוף חשאי כמו השב"כ מחייב ריסון, אך גם עתה, בלשכת היועץ המשפטי לממשלה לא מתכוונים להתערב.


בתקופת הקורונה הזהרנו ששימוש בטכנולוגיות מעקב שפותחו לסיכול איומים ביטחוניים חיצוניים והסבתן לצרכים אזרחיים פנימיים היא פסולה, ויש בה סכנה של מדרון חלקלק. השנה האחרונה הוכיחה שצדקנו. לאחר שהשב"כ השתמש ביכולות המעקב שלו לצורכי מעקב מגעים בתקופת הקורונה, מופעל עליו לחץ להרחיב את השימוש גם לצרכים משטרתיים רגילים. אמנם היועץ המשפטי לממשלה הקודם ריסן את השאיפה להסמיך את השב"כ להפעיל את כלי המעקב שלו לצורך מאבק בפשיעה, אך בד בבד הרחיב השב"כ את פרשנות סמכויותיו באופן שגורם לו להתערב גם בחקירות פליליות מסוימות, שאמורות להיעשות על ידי המשטרה בלבד, כמו במקרים של פשעי שנאה, אלימות פנימית, והפרות סדר במסגרת מחאה, ועולה גם החשש שהתערבות זו היא סלקטיבית ומפלה על בסיס לאום ומתמקדת בעיקר באזרחים הערבים. כך יוצא שכלי מעקב מתקדמים משמשים יותר ויותר לחקירה של עבירות ממניע פלילי ולא ממניע ביטחוני.


במאי האחרון השב"כ הרשה לעצמו לשלוח מאות מסרונים מאיימים לאזרחים ותושבים ערבים, שלא היו חשודים בדבר ואשמתם היחידה הייתה שהשב"כ איכן אותם באזור מסגד אל-אקצא, שבו לטענתו היו הפרות סדר. בתשובה לפנייתנו הודה השב"כ שנפלה טעות בנוסח ובהיקף המסרונים שנשלחו לאזרחים, אך לשיטתו אין מניעה להמשיך ולהשתמש בפרקטיקה הזו. אנו סבורים כי השב"כ לא מוסמך לאיים על אזרחים במסרונים, וכי מדובר בשערורייה. בכוונתנו לפעול לביטול הפרקטיקה הזו.


אנחנו באגודה לזכויות האזרח נמשיך לפעול ולדרוש מהמדינה שהפעלה של טכנולוגיות מעקב עוצמתיות תיעשה רק לאחר הסדרה בחוק, שתקבע מגבלות ברורות לשימוש בכוח, הגנות משמעותיות מפני ניצול לרעה, ומנגנונים חיצוניים של פיקוח ובקרה, וכן נסמן את הגבולות האדומים, כי יש טכנולוגיות שמוטב שלא ישתמשו בהן בכלל.


אנו מזמינים אתכן.ם להצטרף למאבק ולקחת חלק בקמפיין שלנו "לא הופכים ריגול להרגל".


שלכם,


עו"ד גיל גן-מור

מנהל היחידות לזכויות אזרחיות וחברתיות

ומנהל פרויקט זכויות האדם בעידן הדיגיטלי

bottom of page