מתוך: המתקפה על הדמוקרטיה בישראל: הכנסת ה-25 והממשלה ה-37 – מעקב יוזמות שפוגעות בזכויות האדם ובדמוקרטיה. עדכון אחרון: אוגוסט 2023
דמוקרטיה משמעה הגנה על זכויות המיעוט ומניעת עריצות הרוב. אלא שהממשלה הנוכחית מונעת על ידי פוליטיקאים הדוגלים בעליונות יהודית ומחזיקים בתפיסות עולם גזעניות. הראשונה להיפגע ממימושן של אידיאולוגיות קיצוניות אלו היא החברה הערבית פלסטינית בישראל, שגם כך סובלת מהפליה ומהזנחה.
מאז הקמתה מקדמת הממשלה שלל הצעות חוק שמטרתן דיכוי והפליה של החברה הערבית, ושמאיימות לפגוע בצורה חמורה בזכויותיהם של האזרחים הערבים לשוויון, לחופש ביטוי, לדיור, לתעסוקה, להשכלה גבוהה ועוד. כל זאת לצד הזנחה פושעת בתחום הביטחון האישי, דבר המתבטא במספר חסר תקדים של הרוגים מהחברה הערבית כתוצאה ממעשי אלימות ופשיעה מתחילת השנה. נכון לסוף אוגוסט 2023 נהרגו כ-160 אזרחים ותושבים ערבים, כאשר בשנת 2022 כולה עמד מספר קורבנות הפשיעה והאלימות בחברה הערבית על 116, בשנת 2021 נמנו 126 קורבנות, ובשנת 2020 – 96. לאחר שהפקירה את השטח לפשיעה המשתוללת, הממשלה משתמשת במצב כאמתלה לקידום הצעות למישטור ולדיכוי החברה הערבית, כמו גם לעיכוב יישומה של תוכנית החומש לחברה הערבית ולעצירת תקציבים בטענה שכספים אלה מגיעים לידי ארגוני הפשיעה.
אם תממש הממשלה את שלל ההצעות שיזמה ושנסקרות להלן, תיפגענה באופן חמור זכויותיהם הבסיסיות של האזרחים הערבים. בין היתר, יווצרו מנגנוני שיטור ואכיפה נפרדים ונבדלים עבור האזרחים הערבים, שיתאפיינו במדיניות של דיכוי ושיטור יתר, של פגיעה חמורה בזכויות, של ענישה חמורה יותר ושל יד קלה על ההדק וחסינות מהעמדה לדין לשוטרים ולאנשי ביטחון.
בהקשר זה יש לציין כי חלק ניכר מהיוזמות ומהצעות החוק הנסקרות במסמך זה, גם אם אינן נמצאות בפרק הייעודי העוסק בחברה הערבית, יפגעו קודם כל באוכלוסייה זו. כך בכל הנוגע לצמצום חופש הביטוי וחופש המחאה, הפגיעה בעצמאות מערכת המשפט שתאפשר הכשרת פרקטיקות גזעניות ומפלות, ועוד.
ציונות כערך מנחה בפעולות הממשלה: במאי 2023 ניסתה הממשלה לקדם החלטה שתחייב את משרדי הממשלה וכלל זרועותיה לאמץ את ערכי הציונות, כפי שהם באים לידי ביטוי ב"חוק הלאום", כשיקולים מנחים ומכריעים בעיצוב המדיניות הציבורית. משמעותה של החלטה כזו היא שפקידי מדינה יידרשו לעצב ולקדם מדיניות ותוכניות שמתעדפות את האזרחים היהודים ומפלות נגד האזרחים הערבים. מלבד הנזק ההצהרתי בקבלת החלטה כזאת, המסמנת שוב את האזרחים הערבים כאזרחים סוג ב', מדובר במתן אור ירוק ואף הנחיה מפורשת להפלות את החברה הערבית בכל תחומי החיים. החלטה כזו תהיה בלתי חוקתית בכך שהיא שוללת את עקרון השוויון כעקרון מנחה בעיצוב המדיניות הציבורית, ומנוגדת לפסיקת בג"ץ.
איפה זה עומד: הוכנה טיוטה להצעת מחליטים, אך בעקבות לחץ בינלאומי ההצעה לא עברה בממשלה.
העדפה של משרתים בצבא בחלוקת משאבים ציבוריים: הממשלה מקדמת מספר הצעות חוק שעניינן העדפת משרתים בצבא בחלוקת משאבים ציבוריים. קריטריון זה פוגע בראש ובראשונה בערבים אזרחי המדינה, אבל גם בקבוצות נוספות שלא משרתות בצבא, כמו חרדים ואנשים עם מוגבלויות, ובאנשים פרטניים שלא משרתים בשל שלל סיבות. המדובר במשאבים ציבוריים ומוגבלים שאמורים להינתן ע"י המדינה בשוויון, או באופן שיבטיח שוויון וצמצום פערים.
1. הקצאת קרקעות לחיילים משוחררים: הצעה לתיקון חוק רשות מקרקעי ישראל מבקשת להקצות לחיילים משוחררים קרקעות חינם בנגב ובגליל. הגם שהדבר לא נאמר במפורש, אחת ממטרות ההצעה היא לייהד מרחבים אלה. ההצעה פוגעת בזכויות לשוויון ולדיור של בנות ובני החברה הערבית (וגם בקבוצות נוספות כגון חרדים ואנשים עם מוגבלויות). קרקע היא משאב מוגבל, שאמור להיות מחולק באופן שוויוני בין כלל תושבי המדינה.
הצעת חוק רשות מקרקעי ישראל (תיקון – הקצאת קרקעות בנגב ובגליל לחיילים משוחררים), התשפ"ג-2022; הצעת חוק רשות מקרקעי ישראל (תיקון – הקצאת קרקעות בנגב ובגליל לחיילים משוחררים ומשרתי שירות לאומי-אזרחי), התשפ"ג-2022
איפה זה עומד: שתי הצעות חוק דומות (של ח"כ ניסים ואטוורי ושל ח"כ אלי דלל) חוברו ועברו שתיהן בקריאה טרומית ב-22.2.2023, ונדונו בוועדת הפנים והגנת הסביבה ב-16.7.2023 בהכנה לקריאה ראשונה.
2. הצעת חוק של ח"כ משה סלומון מבקשת להעדיף משרתי צבא או שירות אזרחי בקבלה לעבודה בשירות המדינה מקרב הקבוצות שזכאיות לייצוג הולם על פי החוק. הצעת החוק מבקשת להפלות אזרחים ערבים, שלא מוזמנים לשרת בשירות צבאי או לאומי בישראל, בכניסה לשירות המדינה, ומתעדפת את אלו ששירותו בצבא או עשו שירות לאומי ללא כל קשר למידת הרלוונטיות של השירות הצבאי למשרות אלו או אחרות בשירות המדינה.
איפה זה עומד: עברה בקריאה טרומית ב-31.5.2023
3. הצעת חוק של ח"כ ניסים ואטורי מבקשת לתת למי ששירתו בשירות צבאי או לאומי הטבות בשלל תחומי החיים – בעבודה, במעונות , בהקצאת קרקעות ועוד. מטרתה של ההצעה, כפי שניתן ללמוד גם מדברי ההסבר, היא לפגוע באוכלוסיות הלא משרתות, שמוצגות בדברי ההסבר כלא נאמנות למדינה, שמותר ואף נדרש להפלות נגדן.
איפה זה עומד: ההצעה הובאה לדיון בוועדת השרים לחקיקה ב-4.6.2023 אך הדיון בה נדחה בשלב זה.
4. הצעת חוק ממשלתית שעניינה מתן העדפה בסיוע כלכלי למשרתים, תוך הפליית אוכלוסיות שאינן משרתות כדין, וסובלות כבר מאפליה גם כעת, וזאת במשאב קריטי לקידומן וחיזוקן.
איפה זה עומד: ההצעה עברה בקריאה ראשונה במליאה ב-25.7.2023.
ייצוג הולם לחרדים: הצעת חוק של חברי הכנסת משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס מבקשת להבטיח ייצוג הולם לחרדים ברשויות מקומיות ובחברות ממשלתיות. ייצוג הולם לקבוצות מגוונות באוכלוסייה מממש את עקרון השוויון ומביא לחלוקה צודקת יותר של מוקדי הכוח בין הקבוצות השונות, ובמיוחד עבור מיעוטים שהודרו ממוקדי קבלת ההחלטות לאורך ההיסטוריה. אולם הצעה החוק מתייחסת לאוכלוסייה החרדית בלבד, ומייצרת מנגנון שמפלה לרעה, הלכה למעשה, את החברה הערבית.
איפה זה עומד: בדיון הראשון בהכנה לקריאה ראשונה, שהתקיים בוועדת העבודה והרווחה ב-4.6.2023, הוסכם לכאורה על צירוף האוכלוסייה הערבית להצעת החוק לצד האוכלוסייה החרדית. נוסח מתוקן של ההצעה הונח על שולחן הכנסת לקריאה ראשונה ב-10.7.2023.
הרכב ועדות התכנון: הממשלה מקדמת שתי הצעות חוק לתיקון לחוק התכנון והבנייה לעניין הרכב ועדות התכנון. הצעת חוק ממשלתית מבקשת להגדיל את מספר הנציגים מטעם הממשלה בוועדות, והצעת חוק פרטית (של ח"כ יעקב אשר) מבקשת להבטיח ייצוג הולם לחרדים בוועדות. הממשלה מקדמת את שני הנושאים בלי להתייחס לאפליה החריפה של החברה הערבית בכל מוסדות התכנון (יצוין בהקשר זה שבמהלך השנים הוגשו שלל הצעות חוק לייצוג הולם לערבים במוסדות התכנון, שלא קודמו).
במהלך הדיונים בוועדה, בעקבות טענות לשיבוש האיזון בוועדות בין הגורמים הממשלתיים ליתר הנציגים, הגישה הממשלה תזכיר חוק עם נוסח מאוזן יותר, שמבקש להוסיף נציגים נוספים לוועדות, אך גם הוא לא התייחס לבעיית הנציגות של החברה הערבית. יתרה מזאת, בהמשך הדיונים התזכיר לא קודם, והוועדה המשיכה לדון בהצעת החוק המקורית.
הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 140), התשפ"ג-2023; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 141), התשפ"ג-2023; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – ייצוג הולם לאוכלוסייה החרדית במוסדות התכנון), התשפ"ג-2022
איפה זה עומד: הצעת החוק הממשלתית נמצאת בוועדת הפנים והגנת הסביבה בהכנה לקריאה שנייה ושלישית, והצעת החוק הפרטית עברה בקריאה טרומית.
חוק ועדות קבלה: מספר הצעות חוק, שהדיון בהם אוחד, מבקשות לאפשר לקיים ועדות קבלה, שקיימות כיום רק ביישובים של עד 400 משפחות ורק בנגב ובגליל, גם ביישובים גדולים מאד של כ-700 משפחות ויותר ובאזורים רבים נוספים, לרבות בהתנחלויות בשטחים. המשמעות היא שיתקיים סינון של המבקשים לגור ברוב היישובים הקהילתיים והכפריים בארץ ובשטחים, ואפליה נגד קבוצות מיעוט כמו מזרחים, אנשים עם מוגבלות, דתיים/חילוניים, עולים חדשים, ובראש ובראשונה ערבים.
איפה זה עומד: ההצעות נדונו בוועדה למיזמים לאומיים, והחוק עבר בקריאה שנייה ושלישית ב-25.7.2023.
הקמת יישובים יהודיים חדשים בנגב: כלל הממשלות בעשורים האחרונים, וכעת גם הממשלה הנוכחית וביתר שאת, אישרו לקדם הקמה של יישובים יהודיים רבים בנגב. חלקם מתוכננים במקומות שבהם קיימים כפרים בדוויים המשוועים להכרה כבר עשרות שנים או בסמוך להם, באופן שלא מאפשר הכרה בכפרים הבדווים או התרחבותם, ולעתים גם דורש פינוי של התושבים. מלבד הפגיעה בזכויות הבדווים, הקמת היישובים מנוגדת גם לתפיסה של מערכות התכנון בישראל, שמתנגדת להקמתם של יישובים חדשים ותחת זאת תומכת בחיזוק ובהרחבה של יישובים קיימים.
איפה זה עומד: למעלה מ-10 יישובים יהודיים חדשים בנגב נמצאים בשלבי תכנון שונים ומתקדמים.
משמר לאומי: השר לביטחון לאומי בן גביר מקדם באינטנסיביות הקמה של משמר לאומי שיהיה כפוף לו, ושנועד בראש ובראשונה לטיפול בערים המעורבות, בהפרות סדר, בפשיעה וב"משילות". המשמר הלאומי יהיה גוף כלאיים צבאי-משטרתי שמבוסס בעיקרו על מג"ב, ויכלול לוחמים חמושים, חלקם מתנדבים, שבידיהם יופקדו סמכויות מרחיקות לכת להפעלת כוח והגבלת חירויות כלפי האזרחים. המשמעות היא הקמת משטרה מיוחדת, אלימה, חלקה אזרחית, ל"טיפול" בערבים בישראל, ויצירת שתי משטרות נפרדות על בסיס לאום.
איפה זה עומד: הקמת המשמר הלאומי אושרה בהחלטת ממשלה ב-2.4.2023, והוחלט על עבודת מטה לקידום הנושא ולקביעת כל הפרטים. על פי הפרסומים בתקשורת הוקצו לו משאבים נרחבים – כמיליארד ₪ וכוח אדם משמעותי של כ-2,000 איש.
מעצרים מנהליים בהליך הפלילי: השר לביטחון לאומי בן גביר מקדם הצעת חוק שתאפשר לו להורות על מעצרים מנהליים במסגרת המאבק בפשיעה בחברה הערבית. מדובר במסלול שעוקף את מערכת המשפט הפלילי ויאפשר לשלול את חירותם של אזרחים לזמן ממושך ולפגוע בזכויות יסוד שלהם, ובכללן חופש התנועה וחופש העיסוק – לא בשל עבירות שהם ביצעו, אלא בשל עבירות שהם עלולים לבצע, מבלי שמוגש נגדם כתב אישום. ההצעה מבקשת להפקיד בידי השר לביטחון לאומי סמכויות אנטי דמוקרטיות שהולמות משטרים טוטליטריים.
הצעת חוק סמכויות מינהליות (מעצרים והגבלות) (הוראת שעה), התשפ"ג-2023
איפה זה עומד: הצעת החוק עלתה מספר פעמים לדיון בוועדת השרים לחקיקה, אך הדיון בה נדחה בכל פעם בשל לחץ ציבורי. לאחר דחיית ההצעה ב-16.7.2023 הוחלט שהיא תעלה לדיון אצל ראש הממשלה.
העברת האכיפה בסוגיות סביבתיות למשרד לביטחון לאומי: במסגרת ההסכמים הקואליציוניים הוסכם על העברתם של כלל גופי האכיפה המטפלים בסוגיות אזרחיות סביבתיות מהמשרד לאיכות הסביבה לידי המשרד לביטחון לאומי. העברת הסמכויות לשר בן גביר מעוררת חשש שהן ישמשו בעיקר נגד הבדווים בנגב.
איפה זה עומד: עדיין לא קודם בשלב זה מסיבות אדמיניסטרטיביות.
הריסות בתים ואכיפה בנגב: מאז הקמת הממשלה חלה עלייה חדה במספר הריסות המבנים ובחלוקת ההתראות.
קרן הארנונה - העברת כספי ארנונה לרשויות מקומיות שמנפיקות אישורי בנייה: מטרת הצעת החוק היא לכאורה לעודד בנייה, על ידי תשלום לרשויות מקומיות עבור כל אישור בנייה שהן מנפיקות. היא מעוררת מספר בעיות: ראשית, התשלום נכרך עם הגבייה של הארנונה בגין שטחים מסחריים, למרות שאין קשר בין מי שיש בתחומו שטח מסחרי לבין מי שיש לו קרקע זמינה ויכול להוציא היתרים; שנית, אין שום בדיקה של המצב הכלכלי של הרשות והצרכים שלה. לפיכך, יתכן ורשויות עניות יאלצו להפריש כספים שנחוצים להן, ואילו רשויות עשירות יקבלו כספים בגין היתרי בנייה. שלישית, קרקע לבנייה אינה בנמצא בידי כל הרשויות והדבר אינו תלוי בהן. ברשויות הערביות אין כלל קרקע לבנייה, וכך גם בשלל רשויות אחרות. אם לא די בכל אלה, החוק קובע כי גם ההתנחלויות זכאיות לקבל מהכספים, וזאת למרות שאינן מקצות כסף לקרן כי החוק לא חל עליהן בהקשר זה, ולמרות שהמדינה מקצה להם קרקעות רבות לבנייה.
איפה זה עומד: החוק אושר במסגרת חוק ההסדרים ב-22.5.2023.
פגיעה בתקציבים המיועדים לחברה הערבית: בחודש יולי 2023 פורסם כי השרים בן גביר ווסרלאוף דורשים שהממשלה תדון בחדש ב"תוכנית 550" לפיתוח כלכלי וחברתי של החברה הערבית, במטרה לעצור את התוכנית. עוד פורסם כי הממשלה מתכוונת לאשר בקרוב העברה של 130 מיליון ₪, עבור מתן קצבאות לאברכים, מתוך תקציבים המיועדים לחברה הערבית.
באוגוסט פורסם כי השר סמוטריץ מקפיא העברות כספים לרשויות המקומיות הערביות בגובה של 200 מיליון ₪, מענקי איזון בסך 100 מיליון ₪ ועוד, וכן תקציבים בתחום התרבות בסך 34 מיליון ₪. גם תקציבים שנועדו להשכלה גבוהה לתושבי ירושלים המזרחית נשללו ע"י סמוטריץ. בכל המקרים הללו טען השר שמדובר בתקציבים שמעודדים טרור או פשיעה, וזאת בניגוד לעמדת הגורמים המקצועיים הרלוונטיים ואף גורמים בקואליציה, לרבות שר הפנים, מערכת הביטחון, ראש עיריית ירושלים ואחרים. נראה כי מדובר בהחלטות שבבסיסן עמדות גזעניות כנגד הערבים וכוונה לפגוע נקודתית בתקציבים המיועדים להם בלבד.
** למעקב מיוחד: ייצוג ערבים בכנסת: ** סעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת קובע עילות לפסילתם של אדם או מפלגה מהתמודדות בבחירות לכנסת. במהלך השנים בית המשפט העליון פירש בצמצום את הסעיף, כדי לאפשר את מימושה של הזכות לבחור ולהיבחר באופן הרחב ביותר. מההסכמים הקואליציוניים ומהצהרות והצעות חוק של ח"כים שונים עולות כוונות לבטל את העילה של הסתה לגזענות, שמשמשת בדרך כלל לפסילה של מועמדים יהודים, ומנגד להרחיב את העילות האחרות, שמשמשות לפסילת מועמדים ערבים ומפלגות ערביות. כן הוצע להגביל את אפשרויות הערעור על החלטת ועדת הבחירות. המשמעות של שינוי כזה היא שיתכן מצב שלא תהיה נציגות לאוכלוסייה הערבית בכנסת.
איפה זה עומד: שינוי הסעיף מצוי על סדר היום של הממשלה אך טרם קודם. למרות זאת יש לעקוב מקרוב אחר ההתפתחויות בנושא, מכיוון שהמשמעות היא קריטית במיוחד לקיומה של הדמוקרטיה בישראל.