מתוך: המתקפה על הדמוקרטיה בישראל: הכנסת 25 והממשלה ה-37 – מעקב יוזמות שפוגעות בזכויות האדם ובדמוקרטיה, אפריל 2023.
הממשלה הנוכחית מונעת על ידי פוליטיקאים הדוגלים בעליונות יהודית ומחזיקים בתפיסות עולם גזעניות. הראשונים להיפגע ממימושן של אידיאולוגיות קיצוניות אלו הם המיעוטים, ובישראל – קודם כל החברה הערבית, שגם כך סובלת מהפליה והזנחה, ומאכיפה סלקטיבית ע"י המדינה. כעת עומדות על סדר היום של הממשלה שלל הצעות שיש בהן כדי לפגוע בזכויות החברה הערבית באופן קשה ביותר.
בהקשר זה יש לציין כי חלק ניכר מהיוזמות ומהצעות החוק הנסקרות במסמך זה, גם אם אינן נמצאות בפרק הייעודי העוסק בחברה הערבית, יפגעו קודם כל באוכלוסייה זו. כך בכל הנוגע לצמצום חופש הביטוי וחופש המחאה, הפגיעה בעצמאות מערכת המשפט שתאפשר הכשרת פרקטיקות גזעניות ומפלות, ועוד.
הקצאת קרקעות לחיילים משוחררים: הצעה לתיקון חוק רשות מקרקעי ישראל מבקשת להקצות לחיילים משוחררים קרקעות חינם בנגב ובגליל. הגם שהדבר לא נאמר במפורש, אחת ממטרות ההצעה היא לייהד מרחבים אלה. ההצעה פוגעת בזכויות לשוויון ולדיור של בנות ובני החברה הערבית (וגם בקבוצות נוספות כגון חרדים ואנשים עם מוגבלויות). קרקע היא משאב מוגבל, שאמור להיות מחולק באופן שוויוני בין כלל תושבי המדינה. איפה זה עומד: שתי הצעות חוק דומות (של ח"כ ניסים ואטוורי ושל ח"כ אלי דלל) חוברו ועברו שתיהן בקריאה טרומית ב-22.2.2023.
הרכב ועדות התכנון: הממשלה מקדמת שתי הצעות חוק לתיקון לחוק התכנון והבנייה לעניין הרכב ועדות התכנון. הצעת חוק ממשלתית מבקשת להגדיל את מספר הנציגים מטעם הממשלה בוועדות, והצעת חוק פרטית (של ח"כ יעקב אשר) מבקשת להבטיח ייצוג הולם לחרדים בוועדות. הממשלה מקדמת את שני הנושאים בלי להתייחס לאפליה החריפה של החברה הערבית בכל מוסדות התכנון (יצוין בהקשר זה שבמהלך השנים הוגשו שלל הצעות חוק לייצוג הולם לערבים במוסדות התכנון, שלא קודמו). בעקבות טענות לשיבוש האיזון בוועדות בין הגורמים הממשלתיים ליתר הנציגים, הגישה הממשלה תזכיר חוק שמבקש להוסיף נציגים נוספים לוועדות. זהו צעד מבורך, אבל גם בו אין טיפול בבעיית הנציגות של החברה הערבית. איפה זה עומד: הצעת החוק הממשלתית נמצאת בשלב פרסום התזכיר, והצעת החוק הפרטית עברה בקריאה טרומית.
חוק ועדות קבלה: הצעת החוק מבקשת לאפשר לקיים ועדות קבלה, שקיימות כיום רק ביישובים שמונים עד 400 משפחות ורק בנגב ובגליל, גם בישובים גדולים מאד של כ-700 משפחות ובאזורים רבים נוספים. המשמעות היא שיתקיים סינון של המבקשים לגור ברוב הישובים הקהילתיים והכפריים בארץ, ואפליה נגד קבוצות מיעוט כמו מזרחים, אנשים עם מוגבלות, דתיים/חילוניים, עולים חדשים, ובראש ובראשונה ערבים. איפה זה עומד: על הצעת החוק הוחל דין רציפות והיא צפויה להידון בוועדה בהכנה לקריאה שנייה ושלישית.
הקמת יישובים יהודיים חדשים בנגב: כלל הממשלות בעשורים האחרונים, וכעת גם הממשלה הנוכחית וביתר שאת, אישרו לקדם הקמה של יישובים יהודיים רבים בנגב. חלקם מתוכננים במקומות שבהם קיימים כפרים בדוויים המשוועים להכרה כבר עשרות שנים או בסמוך להם, באופן שלא מאפשר הכרה בכפרים הבדווים או התרחבותם, ולעתים גם דורש פינוי של התושבים. מלבד הפגיעה בזכויות הבדווים, הקמת היישובים מנוגדת גם לתפיסה של מערכות התכנון בישראל, שמתנגדת להקמתם של יישובים חדשים ותחת זאת תומכת בחיזוק ובהרחבה של יישובים קיימים. איפה זה עומד: למעלה מ-10 יישובים יהודיים חדשים בנגב נמצאים בשלבי תכנון שונים ומתקדמים.
משמר לאומי: השר לביטחון לאומי בן גביר מקדם באינטנסיביות הקמה של משמר לאומי שיהיה כפוף לו, ושנועד בראש ובראשונה לטיפול בערים המעורבות ובהפרות סדר של אזרחים ערבים. המשמעות היא הקמת משטרה מיוחדת, אלימה, חלקה אזרחית, ל"טיפול" בערבים בישראל, ויצירת שתי משטרות נפרדות על בסיס לאום. איפה זה עומד: הקמת המשמר הלאומי אושרה בהחלטת ממשלה, והוחלט על עבודת מטה לקידום הנושא ולקביעת כל הפרטים. כמו כן הוקצו לה משאבים נרחבים – כמיליארד ₪ וכוח אדם משמעותי של כ-2,000 איש.
העברת האכיפה בסוגיות סביבתיות למשרד לביטחון לאומי: במסגרת ההסכמים הקואליציוניים הוסכם על העברתם של כלל גופי האכיפה המטפלים בסוגיות אזרחיות סביבתיות מהמשרד לאיכות הסביבה לידי המשרד לביטחון לאומי. העברת הסמכויות לשר בן גביר מעוררת חשש שהן ישמשו בעיקר נגד הבדווים בנגב. איפה זה עומד: עדיין לא קודם בשלב זה מסיבות אדמיניסטרטיביות.
הריסות בתים ואכיפה בנגב: מאז הקמת הממשלה חלה עלייה חדה במספר הריסות המבנים ובחלוקת ההתראות.
** למעקב מיוחד: ייצוג ערבים בכנסת: ** סעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת קובע עילות לפסילתם של אדם או מפלגה מהתמודדות בבחירות לכנסת. במהלך השנים בית המשפט העליון פירש בצמצום את הסעיף, כדי לאפשר את מימושה של הזכות לבחור ולהיבחר באופן הרחב ביותר. מההסכמים הקואליציוניים ומהצהרות והצעות חוק של ח"כים שונים עולות כוונות לבטל את העילה של הסתה לגזענות, שמשמשת בדרך כלל לפסילה של מועמדים יהודים, ומנגד להרחיב את העילות האחרות, שמשמשות לפסילת מועמדים ערבים ומפלגות ערביות. כן הוצע להגביל את אפשרויות הערעור על החלטת ועדת הבחירות. המשמעות של שינוי כזה היא שיתכן מצב שלא תהיה נציגות לאוכלוסייה הערבית בכנסת. איפה זה עומד: שינוי הסעיף מצוי על סדר היום של הממשלה אך טרם קודם. למרות זאת יש לעקוב מקרוב אחר ההתפתחויות בנושא, מכיוון שהמשמעות היא קריטית במיוחד לקיומה של הדמוקרטיה בישראל.